זאת ועוד, יוטעם כי מדובר בנאשם שהיה חסר כל עבר פלילי בעת אירוע הרצח ובעת עדות בבית המשפט, ולפני כן הוא לא נחקר במשטרה ופחדיו ובכיו ניכרו במהלך חקירותיו במשטרה.
במהלך עדותו בבית המשפט תיאר הנאשם 2 מדוע לא דיבר אמת בחקירותי במשטרה (פ' 26.12.22 עמ' 362) :
"עו"ד בן-נתן: אוקיי, בסדר. אתה נעצרת שבועיים אחר כך ב-15/7. איך התנהגת בחקירה?
העד, מר מ. עסווי: שיקרתי להם, התחלתי לצעוק, בכיתי.
עו"ד בן-נתן: למה בכית?
העד, מר מ. עסווי: אני לא יכול לדבר, להפליל בן-אדם סתם. רצחו לי אח, אם אני אדבר ואאשים אותו והוא לא עשה את זה, ירצחו לי עוד אח. אני לא רוצה להפסיד עוד אחים, מספיק.
עו"ד בן-נתן: אז לא רצית להפליל.." (פ' 26.12.22, עמ' 362 ש' 31 - עמ' 363 ש' 5).
הנאשם 2 ממשיך ומתאר שאינו מכיר את המנוח והוסיף "אנחנו לא נקמנו את הדם של אחי, בשביל אני אלך לעזור למוחמד בתיק לא שלי, דם של אחי ויתרנו."
הנאשם 2 מסביר כי בכה במשטרה ושיקר כי לא יכל לדבר ולהפליל אדם, מאחר וכבר איבד אח וחשש שירצחו לו עוד אח אם יספר האמת. הנאשם 2 המשיך והסביר כי אינו מכיר את המנוח ומשפחתו.
עוד סיפר הנאשם כי אחות אימו מתגוררת בחורה אך הוא מעולם לא נסע לשם. הנאשם 2 סיפר כי ידע משמועות שמוחמד נדקר על ידי המנוח בפנים והוא רוצה להתנקם, אך ציין כי זה לא עניין אותו. הנאשם 2 נשאל אם ביום הרצח כשירד לדרום ידע שמוחמד מתכוון לפגוע במנוח, והשיב כי אם היה יודע על כוונת הרצח לא היה מגיע עם הג'יפ שלו, עם איתוראן, ועם נעלי בית, וכפי דבריו:
"עו"ד בן-נתן: או-קיי. זאת אומרת באותו יום שאתה נוסע לדרום, אתה קורא לזה לבאר-שבע. אתה ידעת משהו שהוא הולך לפגוע בו?
העד, מר מ. עסווי: לא, אם הייתי יודע הייתי הולך? עם הג'יפ שלי, עם נעלי בית, עם איתורן שלי, עם הכל?" (שם עמ' 364 ש'9-12) - (ההדגשה שלי - א.ח).
הנאשם 2 המשיך ופירט כי שיקר במשטרה בספרו כי באותו יום נסע לים המלח, והסביר ששיקר כי פחד מאחר וזו היתה הפעם הראשונה בה נחקר במשטרה. הנאשם 2 הוסיף וסיפר על הפחדים ממשפחתו של מוחמד שהביאו אותו שלא לספר על מעשיו של מוחמד:
"עו"ד בן-נתן: למה לא סיפרת את האמת?
העד, מר מ. עסווי: כי פחדתי מה, הייתי בלחץ, פעם ראשונה נכנס לחקירה כזאת.
עו"ד בן-נתן: אבל אתה, מוניר אבל אתה חף מפשע.
העד, מר מ. עסווי: אני, בגלל שאני חף מפשע באתי להגיד את האמת היום.
עו"ד בן-נתן: כן. למה אז לא אמרת את מה שאתה אומר היום?