איני מקבל טענות ב"כ הנאשם 2,3 בעניין ספציפי זה. עיון בדברים שצוטטו לעיל, מעלה כי אכן בדבריו אמר הנאשם 2 כי ברכב בו חזרו ללוד, התנהל ויכוח על "הידרו". יחד עם זאת לא מובן מן הדברים באופן ברור כי הדובר מדבר על ויכוח על "הידרו" שהיה אמור מוחמד להביא אך הוא לא הביא, וניתן היה להבין מתוך הדברים גם כי מדובר בסך הכל בנאשם המנסה לשכנע את חוקרו שהוא אינו זוכר דבר כי היה "מסטול" והוא מנסה לתאר לחוקר שדיברו על סמים ("הידרו" או "נייס גיא"), שלא סופקו לו כאשר היה בקריז והיה צריך לעשן, והיה צריך את החומר הכי טוב. בנסיבות האמורות, אין לקבל כאמור, את הטענה שהדברים שנאמרו יכולים להוות ראיה נוספת ברף סביר להוכחת "גרסת הסמים", וגם לא ניתן לומר שהדברים אמורים היו להביא את החוקר לנסות ולפתח קו חקירה הנוגע לאותה עסקה.
הגעה לאזור הרצח בכפכפים עם פלאפון אישי, רכב אישי ומכשיר איתורן
יחד עם זאת, בגרסה החלקית שנמסרה על ידי הנאשם 2 במהלך חקירתו - ת/12ב, מוסר הנאשם באופן שנשמע ספונטאני בכל זאת פרט עובדתי אחד שיוכל להיחשב כבעל משמעות נכבדה, ויהיה בו כדי לשכנע יותר כי דבריו שהולך שולל ולא ידע פרטים, אינם מנותקים מן המציאות שארעה בפועל.
כך במהלך דבריו בחקירתו ת/12ב') אומר הנאשם 2 לחוקרו כאמור "לא משנה איפה אני יודע שאנחנו הולכים לדבר כזה הייתי לוקח את הטלפון שלי הייתי נוסע באוטו שלי.......עם איתוראן" (שם עמ' 42 ש' 6-13), וכפי שהסתבר מן הראיות, בעת נסיעת הנאשם דרומה ופגישתו עם מוחמד באזור לקיה בנקודת המפגש זמן קצר בטרם הרצח אכן נשא הנאשם 2 עליו את מכשיר הטלפון הסלולארי שלו והוא גם נסע למקום ברכבו כשעליו מותקן מכשיר האיתוראן, והגיע לתחנת דור אלון בכפכפים ובבגדים בהירים (דו"ח צפיה ת/66 עמ' ראשון).
דברים אלה לכשעצמם, יעלו סיכוי לא מועט לכך, שכאשר בחר הנאשם להגיע לאיזור הדרום עם הטלפון שלו ועם הרכב שלו כשעליו מכשיר איתוראן, הוא לא בדיוק התכוון להיות חלק מפעולת רצח, (ועל זאת תעיד גם תשובתו של החוקר שהגיב ואמר שהדבר מוזר גם לו).
יצוין כי גם בעת נסיעתו לשטחים להבאת רכב המזדה נסע מוחמד ברכבו, שבו מכשיר האיתוראן ועם הפלאפון שלו.
זאת ועוד, כפי שצוין לעיל, מן הראיות שהוצגו עלו ראיות רבות לכך, שככל שהדברים קשורים למוחמד עצמו בחר מוחמד לפעול ב"תחכום" רב, תוך ניסיון להסתיר פרטים. כך בחר מוחמד לנסוע לשטחים ולהביא את רכב ה"מזדה" שאינה שייכת לו שתשמש אותו לרצח, והוא בחר גם להותיר את הטלפון שלו בלוד והסתייע בטלפון "מבצעי" בעת הרצח, מוחמד דאג לשריפת רכב המזדה לאחר הרצח והוא אף ניסה לארגן תמונות בתחנת דלק שישמשו לו כ"אליבי".