כ.ה אריאל חזק : בדרך כלל כשמישהו מבקש באמצע החקירה אז אומרים לו בסוף החקירה. וזו מהסיבה הפשוטה שעל פי הכללים בתחילת החקירה מציעים לבן אדם עו"ד ואז הוא צריך לתת את התשובה כן או לא.
רס"ב אייל זיתון : והוא סירב.
כ.ה אריאל חזק : הבעיה הגדולה היא שבתחילת החקירה לא אמרתם לו באמת במה הוא נאשם. אמרתם לו "סיוע".
רס"ב אייל זיתון : זה מה שידענו.
כ.ה אריאל חזק : לא אמרתם לו שזה סיוע לאחר מעשה בעבירת רצח.
רס"ב אייל זיתון : אמרנו לו סיוע לפשע חמור ובהמשך אמרנו לו שמדובר ברצח.
כ.ה אריאל חזק : מה זה בהמשך?
רס"ב אייל זיתון : במהלך החקירה."
לטענת הסנגורים, מהדברים שלעיל עולה כי בית משפט בעצמו הבין את הקשיים העולים מדרך התנהלות ומחדלי החקירה של היחידה החוקרת, קרי פגיעה בזכויות בסיסיות של חשוד נעדר עבר פלילי אשר אינו בקיא בעולם המשפט, והיא פוגעת ביכולתו לנהל את הגנתו בצורה מיטבית וזאת ביתר שאת, כאשר מדובר בעבירת רצח. על-פי הטענה, ברור כי אם היה הנאשם מתייעץ עם עורך דין, יכול היה הנאשם להבין את חשיבות חקירתו הראשונה ואת החשיבות הטמונה בגרסה אותה מסר לשוטרים.
כידוע, הזכות להיוועץ בעורך דין היא זכות בסיסית שנועדה להבטיח כי עצור יהיה מודע למכלול זכויותיו וביניהן הזכות לחיסיון בפני הפללה עצמית וכן זכות השתיקה, ובנוסף לכך המידע על זכות ההיוועצות מבטיח את הגינותם ואת תקינותם של הליכי חקירה, ומונע ניצול לרעה של הכוחות המובנים בין העצור לחוקריו (ראה ערעור פלילי 2868/13 יששכרוב נ' מדינת ישראל).
יחד עם זאת, עיון בחקירה הראשונה של הנאשם במשטרה מיום 15.7.19 ת/9, מעלה כי בחקירה האמורה השיב הנאשם כמעט לכל השאלות תוך שהוא משקר בעיקר במספר פרטים עיקריים. הנאשם שיקר בכך שמסר שהקשר שלו עם מוחמד הוא קשר של "שלום שלום" (ש' 13) וכי פגש במוחמד רק שבועיים שלושה לפני כן. הנאשם שיקר באומרו כי על הנאשם 3 רק שמע (ש' 32). עוד שיקר הנאשם בכך שמסר שנסיעתו לדרום היתה לים המלח אבל באזור באר שבע הרצועה בג'יפ נקרעה ולכן הוא נאלץ לחזור הביתה (ש' 69). בנוסף, שיקר בכך שאמר שמוחמד והנאשם 1 לא נסעו ברכבו (ש' 102,103). הנאשם שיקר גם באשר לתכלית נסיעתו לשטחים.
אכן בחקירתו הראשונה לא נאמר לנאשם שהוא נאשם ברצח וכפי שצוין לעיל, ייתכן וכך נעשה בשל כך שבשלב האמור עדיין לא היתה היחידה החוקרת סבורה שהנאשם מעורב ברצח ממש. דא עקא, שכפי שצוין לעיל, כבר בחקירתו השנייה של הנאשם שנערכה יום לאחר חקירתו הראשונה, נאמר לנאשם מפורשות שהוא חשוד בעבירת רצח. עיון בחקירתו השנייה של הנאשם (ת/10ב), מעלה כי בתחילת החקירה, לאחר שהוסבר לנאשם שהוא חשוד בעבירת רצח המנוח, ווידא החוקר עם הנאשם כי שוחח עם עורך דינו, עו"ד שמש, וכשזה השיב שלא, התקשר החוקר לעו"ד שמש, אך הנאשם אמר לו שאינו מעוניין לשוחח עמו. ומעבר לזאת, עיון בכלל דבריו של הנאשם 2 בחקירתו השנייה, מעלה כי באותה חקירה המשיך הנאשם את קו תשובותיו מהחקירה הראשונה והוא לא נראה מושפע במיוחד מכך שבאותו שלב כבר יוצג בידי עורך דין, עמו יצר קשר.