הטרדה מאיימת וצו הגנה (ראשון לציון) 68346-03-26 לירון טרי נ' דרי בנימין שריבמן

החלטה

בפניי בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת, שהוגשה על-ידי המבקשים, עורכי דין העוסקים בליטיגציה ומייצגים לקוחות שהוגשו כנגדם תביעות על-ידי המשיב 1 וחברות שבשליטתו (ובכלל זה המשיבות 4-2).  המבקשים טוענים למסכת הטרדות מצד המשיבים, ובראשם המשיב 1, הכוללת השמצות ופגיעה בשמם הטוב ובפרנסתם, לרבות הפצת דברי בלע כנגדם ללקוחותיהם ולמשרדים בהם עבדו או עובדים (ואף למשפחות השותפים למשרדו של המבקש 1), הפיכתם ליעד לתקיפה אישית והפעלת לחצים על-מנת לגרום להם להתפטר מייצוג לקוחותיהם (מולם כאמור מנהלים המשיבים הליכים משפטיים), והכל תוך פגיעה בשלוות חייהם של המבקשים.  המבקשים הביעו את חששם הכבד מהישנותם של המקרים, ובעיקר הביעו את החשש שמא הטענות הפוגעניות שמעלים המשיבים כלפיהם יגיעו למשפחות המצומצמות שלהם, ולמעגלים נוספים כמו גני הילדים של ילדי המבקשים (ובכלל זה הגננות והורי הילדים האחרים בגנים).

עיקר השתלשלות ההליכים בתיק דנן:

1. ביום 26.03.2026 הגישו המבקשים, עוה"ד לירון טרי ועוה"ד בן בלוך, בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת כנגד המשיבים. המבקשים טענו כי במסגרת עיסוקם, הם מייצגים לקוחות אשר הוגשו נגדם תביעות על-ידי המשיב 1, מר דרי בנימין שריבמן (להלן: "המשיב 1" או "מר שריבמן"), ו/או על-ידי חברות שבשליטתו, לרבות המשיבות 4-2, בהן הוא משמש כבעל מניות וכאורגן יחיד.  לטענתם, מר שריבמן פיתח "שיטה אסורה ופסולה" לפיה כל עורך דין המייצג צד שכנגד בהליכים המתנהלים מולו הופך ליעד לתקיפה.  הוא מפעיל לחץ מתמשך, כולל הגשת תובענות ותלונות אישיות נגד עורך הדין המייצג, במטרה להרתיעו, לגרום לו לחדול מייצוג ולהתפטר.
2. המבקשים טענו כי הם לא נכנעו ללחצים והם ממשיכים לייצג את לקוחותיהם כנגד מר שריבמן, בין בעצמו ובין באמצעות החברות שבבעלותו. ואולם, מר שריבמן לא חדל מנקיטת הטקטיקה האסורה והפסולה האמורה, אלא הרחיב את היקפה, תוך ניסיון לפגוע במבקשים באמצעות הכפשת שמם, פגיעה בפרטיותם, שלוות חייהם ובביטחונם, בין היתר באמצעות פניות למקומות עבודתם, לקוחותיהם ולבתי משפט שונים, במסגרת הליכים משפטיים אשר המבקשים אינם צד להם.
3. ביום 26.03.2026, התקיים דיון ראשון בבקשה - במעמד צד אחד. כבוד השופט ניר גנצ'רסקי ציין כי טענות המבקשים על התנהלות המשיבים הכוללת פגיעה בשמם, נפרשה לאורך מספר חודשים, אך האירועים האחרונים, למעט פרסום אחד, היו בחודש פברואר או קודם לכן.  עוד ציין כי בשלב זה לא ניתן לקבוע שההתנהלות עולה לכדי הטרדה מאיימת, והעלה גם את השאלה האם המסגרת הנכונה לדיון היא בגדר החוק למניעת הטרדה מאיימת, או לחילופין בגדר חוק איסור לשון הרע.  כבוד השופט גנצ'רסקי לא נתן צו במעמד צד אחד, אך מאחר שהמבקשים ביקשו להציג פרטים ומידע נוסף, לרבות מהתקופה האחרונה, המלמדים על התנהגות אינטנסיבית של המשיבים, הוא אפשר להם להגיש השלמה לבקשה והתיק נקבע לדיון ליום 30.03.2026 בפני שופט תורן במעמד שני הצדדים.
4. ביום 29.03.2026 הגישו המבקשים "השלמת טיעון", במסגרתה שבו וטענו כי המשיב נוקט נגדם בדפוס חוזר ונשנה של הטרדה מאיימת, המתבטאת בפגיעה בשמם הטוב, בפרטיותם ובשלוות חייהם. המבקשים צירפו מאות עמודי נספחים לשם תמיכה בטענותיהם לפיהן המשיב, באמצעות חברות שבבעלותו, מגיש תביעות שונות ומפיץ דברי בלע והשמצות קשות נגדם (לרבות האשמות בזיוף, מעורבות בפדופיליה, קשרים עם סוכנים איראניים ועוד) וזאת בכתבי טענות המוגשים בהליכים משפטיים צדדיים, בהם אין למבקשים מעמד ישיר.  עוד טענו כי ההטרדות הסלימו כך שהמשיב פונה לשותפים ומנהלי המשרד, ללקוחות שהמבקשים מייצגים ואין לו כל קשר אליהם, ולעורכי דין שהיו בקשר עמם בעבר, כגון עו"ד אשואל ועו"ד גולדפרב, וכן הפיץ תלונה כנגד עו"ד בלוך ללשכת עורכי הדין (למרות שלא טופלה), וכל זאת במטרה לפגוע בעיסוקם ולגרום לפיטורם.
5. ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916עוד במסגרת השלמת הטיעון, טענו המבקשים כי ביום 23.3.2026 הגיש מר שריבמן בקשה לעיון בתיק בית דין גבוה לצדק 23456-03-26 (בו מייצגים שותף ממשרד וינרוט ועו"ד טרי 13 עותרים), במסגרתה כלל מר שריבמן טענות משמיצות כלפי עו"ד טרי ושותפי משרד וינרוט, ובכללן טענות כי הם פוגעים בקטינים ומאיימים על הוריהם. נטען, כי אין בבקשה זו דבר וחצי דבר הנוגע לבקשת "עיון" אמיתית בתיק, אלא ניסיון פסול להשחיר את שמו של עו"ד טרי ואת השותפים במשרד וינרוט, על-מנת להפעיל לחץ על השותפים במשרד וינרוט להפסיק את העסקתו של עו"ד טרי.  עוד נטען, כי עו"ד טרי הגיש בקשה למחיקת בקשת העיון, נוכח אופייה ומטרתה הזרה, ומספר שעות לאחר מכן (ביום 25.3.2026 בסמוך לחצות), שלח מר שריבמן את בקשת העיון במישרין לעותרים עצמם, בניסיון לבזות ולהשפיל את משרד וינרוט, המייצג אותם בעתירה חשובה זו, ואת עו"ד טרי כמי שחתום על כתב העתירה כבא כוחם.  זאת ועוד, נטען כי ביום 26.3.2026 קיבל עו"ד טרי פניות מהשותפים במשרד וינרוט, לפיהן לקוחותיו - העותרים - פנו אליהם כשהם אחוזי בהלה, בעקבות בקשת העיון והמצאתה ישירות אליהם, ובפרט נוכח ההשמצות החמורות הכלולות בה.

12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)

6. ביום 29.3.2026 הוגשה מטעם המשיבים הודעת עדכון משותפת ותגובה ראשונית לבקשה. המשיבים טענו כי בקשת המבקשים לצו למניעת הטרדה מאיימת מופרכת, הוגשה בחוסר תום לב, תוך הסתרת עובדות מהותיות והטעיית בית המשפט במטרה להשיג "צו השתקה" או "צו חוסם".  לטענתם, המבקשים הם אלו שיזמו הליכים משפטיים רבים נגדם (לרבות 4 תביעות ו-8 בקשות עיון בתיקים שאינם שלהם), והם מנסים להרחיב באופן אסור את חוק איסור לשון הרע וחוק מניעת הטרדה מאיימת כדי ליצור לעצמם חסינות מפני הליכים לגיטימיים.  עוד נטען, כי מנהלי המשיבים הם אזרחים ותושבי חוץ שאינם יכולים להתייצב לדיון בשל המצב הביטחוני ועוצר הטיסות, עובדה שהמבקשים הסתירו במכוון.  בנוסף, המשיבים טענו כי נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, עיין בטענותיהם נגד המבקשים ולא מצא בהן פסול, וכן טענו כי התלונה נגד עו"ד בן בלוך בלשכת עורכי הדין עדיין מתבררת ולא נגנזה.
7. ביום 30.3.2026 הגישו המשיבים "הודעה דחופה לבית המשפט" במסגרתה טענו כי אין ביכולתם להתייצב לדיון שנקבע בדחיפות, מאחר שכל המשיבים אינם נמצאים במדינת ישראל. לטענתם, המבקשים הסתירו במרמה עובדה זו מבית המשפט במטרה לקיים דיון ללא נוכחותם.  עוד נטען כי אין בישראל אף בעל תפקיד שבקיא בעניינים אלו ויכול לייצגם, וכן נטען כי מועד קצר זה אינו סביר כלל עבור תושב זר, ובפרט בתקופת מצב החירום הביטחוני שבה השמיים כמעט סגורים וטיסות סדירות מבוטלות.
8. ביום 30.03.2026, קיים כבוד השופט עדי אברונין דיון בתיק, אליו התייצבו המבקשים בלבד. כבוד השופט אברונין ציין בהחלטתו כי:

"3.  עיון בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת על נספחיה, לרבות השלמת הטיעון מטעם המבקשים, על נספחיה, מלמד על פני הדברים ומבלי לקבוע מסמרות בהתנהלות חמורה של המשיב 1 נגד המבקשים.