הועתק מנבו4. יחד עם זאת, המשיב 1 הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון שנקלטה בתיק בית המשפט היום תחת הכותרת "הודעה דחופה לבית המשפט" נוכח היותו בחו"ל. בצל האמור וכפי שציינתי לפני המבקשים, קיים קושי ליתן צו במעמד צד אחד נגד המשיב 1 לעת הזו.
- יחד עם זאת, התיק יקבע לדיון נוסף לפני שופט תורן אליו מצופה מהמשיב 1 להתייצב. ככל שהמשיב 1 אינו יכול להתייצב לדיון שיקבע נוכח היותו בחו"ל יגיש בקשה לקיום הדיון בהיוועדות חזותית והמותב שידון בהליך יכריע בנושא לפי מיטב שיקול דעתו."
- עוד ביום 30.3.2026, הגיש המשיב 4 בקשה לפסילת כבוד השופט אברונין, שנדחתה על-ידו באותו היום, וכן "בקשה דחופה לסילוק על הסף בשל הגשת תצהיר מזויף", שנדחתה אף היא, תוך שצוין כי "ניתנו הבהרות בעניין זה במסגרת הדיון היום".
- על החלטתו של כבוד השופט אברונין, לפיה לא ניתן צו ארעי כנגד המשיבים ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 6.4.2026, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז. כבוד השופט שי מזרחי דחה את הבקשה, תוך שהפנה גם לדבריו של כבוד השופט גנצ'רסקי וציין כי יש בהם ממש. בין היתר, ציין כבוד השופט שי מזרחי בהחלטתו:
"אכן, על פניו עולה כי מדובר בהתנהלות מטרידה ביותר של המשיבים כנגד המבקשים ועם זאת ובהתאם למובא לעיל, על בית המשפט למצוא את האיזון בין שני האינטרסים המתנגשים זה בזה לכאורה ובעיקר בכל הנוגע לעתיד לבוא ...
מבלי לקבוע מסמרות בשאלת היתכנות מתן הצו לאחר שיישמעו שני הצדדים בדיון, אני סבור כי לא נפלה שגגה מהותית בהחלטתו של בית המשפט קמא המצריכה התערבות ערכאת הערעור למשך הזמן שיעבור עד קיום הדיון במעמד הצדדים....
ודוק: הבקשה לא נדחתה אלא הדיון בה ולא מצאתי בטענות המבקשים או בשלל המסמכים שצורפו "איום אימננטי" העלול להתרחש במשך הימים שעד הדיון במעמד הצדדים, שוב- מבלי להתעלם ממה שהתרחש בערב יום 26.3.2026.
עם זאת מצאתי להעיר כי עצם הימצאות המשיבים בחו"ל אינה יכולה לדחות עוד ועוד את קיום הדיון (גם אם מבחינה אובייקטיבית אין הם יכולים לשוב ארצה בשל צמצום הטיסות הנכנסות לישראל), שהרי בין היתר נטען כי המשיבים פועלים כנגד המבקשים גם ממקום מושבם בחו"ל. לציין כי המשיבים עצמם ביקשו שבית משפט קמא ייתן החלטתו על סמך הכתובים ומכאן כי ככל שלא יתייצבו לדיון ניתן יהיה לנהוג כך, כמוסכם.
אני קובע כי המשיבים יתייצבו לדיון בהיוועדות חזותית כפי שאף נקבע בהחלטת בית המשפט קמא ועל האחרון לעשות כדי שהתייצבות זו תצא אל הפועל כך שיתקיים דיון בבקשה בצורה עניינית ולאחריו תינתן החלטה בבקשה. ככל שלא ייתייצבו המשיבים הם עלולים להיתפס כמי שלא התייצבו לדיון על כל המשתמע מכך ובית המשפט ייתן החלטה על סמך תגובתם בכתב."
- ביום 1.4.2026, עו"ד דרור דיין מטעם המשיב 1 הודיע כי נטל על עצמו לייצג את המשיב 1 בהליך וביקש לדחות את הדיון שנקבע ליום 6.4.2026, עקב שירות מילואים פעיל כמנהל לחימה בפיקוד העורף, וכן עקב היקפו החריג של התיק. ביום 3.4.2026 הגיש המשיב 4 בקשה דחופה נוספת לדחיית הדיון מפאת קדושת חג הפסח, שכן מועד הדיון חל בחול המועד, תקופה שהיא מקרא קודש.
- בהחלטתי מיום 5.4.2026 דחיתי את בקשות הדחייה וקבעתי כי הדיון שנקבע ליום 6.4.2026 יתקיים במועדו באמצעות היוועדות חזותית, וכי בתחילת הדיון יידונו טענות הצדדים בנוגע לבקשות לדחיית מועד הדיון.
- ביום 3.4.2026 הגישו המשיבים בקשה למינוי מתורגמן לשפה האנגלית, בטענה כי מר שריבמן הינו דובר אנגלית ואינו שולט בשפה העברית באופן הנדרש לצורך קיום דיון משפטי. בהחלטתי מיום 5.4.2026 קבעתי כי בשים לב לסוג ההליך ולשפת התרגום המבוקשת, לא מצאתי להורות על מינוי מתורגמן מטעם בית המשפט, אך הבהרתי כי ככל שהמבקש מעוניין כי ילווה אותו בדיון גורם מטעמו אשר שולט היטב בשפות העברית והאנגלית ויוכל לסייע לו בהבנת הנאמר בדיון, יבקש זאת בראשית הדיון ובמידת הצורך הדברים יישקלו.
הדיון שנערך בפניי ביום 6.4.2026 במעמד שני הצדדים
- לדיון התייצבו המבקשים באופן פרונטלי, ומר שריבמן התחבר לדיון באמצעות היוועדות חזותית. בנוסף, התחברה לדיון באמצעות היוועדות חזותית גם עו"ד מרינה צייגר בשם עו"ד דרור דיין (אשר הגיש כאמור את ההודעה על נטילת ייצוג המשיב 1 וביקש את דחיית מועד הדיון).
ההחלטה על קיום הדיון במועדו, למרות בקשות הדחייה
- בראשית הדיון נדרשתי לבקשה לדחיית מועד הדיון, ובכלל זה לדבריה של עו"ד מרינה צייגר, אשר עלתה לדיון כאמור בהיוועדות חזותית בשם עו"ד דרור דיין שהודיע כי נטל על עצמו את ייצוג המשיב 1, וביקשה בשמו לדחות את מועד הדיון בשל הימצאותו של עו"ד דיין בשירות מילואים פעיל (צו 8) וחוסר ודאות לגבי מועד שחרורו.
- המבקשים התנגדו לדחייה נחרצות, וטענו כי זוהי טקטיקה של המשיב 1 לסכל את הדיון, והציעו לחילופין כי אם הדיון יידחה, יינתן צו ארעי נגד המשיב.
- בהחלטתי שניתנה במסגרת פרוטוקול הדיון, קבעתי כי הדיון בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת נמנה על אותם עניינים דחופים שיש לדון בהם במצב חירום, וכי המתנה למועד לא ידוע תסכל את תכלית הדיון. בנסיבות אלה, קבעתי כי אין מקום לדחות את מועד הדיון - לא מן הטעם שעו"ד דיין נמצא בשירות מילואים פעיל, ולא בשל טענה שהועלתה על-ידי המשיבה 4, שעניינה הצורך לדחות את הדיון בשל קדושת חג הפסח.
טענות המשיב כי אינו דובר עברית ברמה מספקת לדיון משפטי
- כאמור, בהחלטתי מיום 5.4.2026, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשתו המשיבים מיום 3.4.2026 למינוי מתורגמן לשפה האנגלית, בטענה כי מר שריבמן הינו דובר אנגלית ואינו שולט בשפה העברית באופן הנדרש לצורך קיום דיון משפטי. יחד עם זאת, הבהרתי בהחלטתי כי ככל שהמבקש מעוניין כי ילווה אותו בדיון גורם מטעמו אשר שולט היטב בשפות העברית והאנגלית ויוכל לסייע לו בהבנת הנאמר בדיון, יבקש זאת בראשית הדיון ובמידת הצורך הדברים יישקלו.
- מר שריבמן התייצב לדיון, כאמור, באמצעות היוועדות חזותית, אך לא ביקש כי ילווה אותו בדיון גורם מטעמו אשר שולט בשפות העברית והאנגלית ויוכל לסייע לו בהבנת הנאמר. יחד עם זאת, מר שריבמן טען בפניי כי אינו דובר עברית ברמה מספקת לניהול דיון משפטי, וכי שפת אמו לעניינים משפטיים היא אנגלית, ולכן התעקש לטעון בשפה זו.
- מנגד, המבקשים הציגו ראיות לכך שמר שריבמן דובר עברית כשפת אם ובשטף: סרטון ראיון בערוץ 10 משנת 2015 בו הוא נראה מדבר עברית ברהיטות; כתבה משנת 1991 המעידה על כך שנולד בכרמיאל וגדל בישראל; ותכתובות ווטסאפ בעברית ששלח לאב הבית בבניין בו יש דירות בבעלותו. הם ציינו כי המשיב 1 אף כתב להם מייל בעברית בבוקר הדיון וכי לא ביקש מתורגמן בדיונים קודמים. לטענתם, טענתו כי אינו דובר עברית ומינוי עו"ד שנמצא במילואים, נועדו "לקנות" זמן ולהמשיך להטריד את שלוות חייהם.
- יובהר, כי מהראיות שהציגו המבקשים, אכן עולה כי מר שריבמן מדבר עם המראיין בשפה העברית, ולכאורה גם גדל במדינת ישראל וישנה התכתבות מטעמו בשפה העברית. הוא אף הציג עצמו באחד מכתבי הטענות כ"בלשן, לשונאי, סופר, משורר, ליטורג, מתרגם... יוצר שפות".
- יתר על כן, לאורך כל הדיון התרשמתי, כי מר שריבמן מבין היטב את הנאמר בעברית ומגיב באופן ענייני, אך בשל התעקשותו והסבריו כי למרות שהוא "יודע לדבר עברית עם חברים אבל ההתנהלות שלי בכל הנוגע לעניינים משפטיים נעשית בשפה האנגלית שהיא שפת האם שלי", אפשרתי לו לטעון באנגלית, תוך שהבהרתי כי "נוכח התעקשותו של המשיב 1 לטעון באנגלית, ביהמ”ש ישמע את הדברים ויכתוב את עיקרי הדברים לפרוטוקול בעברית". עוד יודגש, כי במהלך הדיון הקפדתי לוודא שוב ושוב כי המשיב מבין את הנאמר בדיון בעברית, וכי הוא מאשר את הדברים שנכתבו מפיו בפרוטוקול הדיון בשפה העברית, בתרגום חופשי מאנגלית לעברית.
עיקר הטענות שהעלו המבקשים במסגרת הדיון שנערך בפניי
- עיקרי הטענות שהעלו המבקשים בדיון שהתקיים ביום 6.4.2026 התמקדו בהתנהלותו המטעה של מר שריבמן ובניסיונותיו לסכל את הדיון. הם טענו כי מר שריבמן משקר לבית המשפט באופן עקבי, מתכחש למילים שכתב בעברית ואינו בוחל באמצעים לסכל את הדיון, כולל טענתו כי אינו דובר עברית ברמה מספקת, כאשר כמפורט לעיל הציגו ראיות רבות שנועדו לסתור זאת. המבקשים הציעו, כהצעה חלופית, כי יסכימו לכך שהדיון יידחה, בכפוף לכך שיינתן צו ארעי כנגד המשיבים.
- לגופו של עניין, המבקשים פירטו דברי בלע והשמצות קשות שכתב מר שריבמן כנגדם ב-32 כתבי טענות לפחות. טענות אלו כללו, לדוגמא, שעו"ד בלוך זייף מסמכים, שעו"ד בלוך ועו"ד טרי נחקרו בקשר לבית בושת של קטינים, וכן שהם הביעו שמחה בהקשרים של פגיעה מינית בתלמידי תיכון. עוד נטען כי עו"ד טרי ועו"ד בלוך היו בקשר עם סוכנים איראניים ונסחטו על-ידם בהקשרים פדופיליים, וכי הם פועלים להשתלט על קניין רוחני של המשיב בהיקפים של מיליארדי דולרים.
- המבקשים הדגישו כי ההטרדה הסלימה, כך שכתבי הטענות הכוללים את דברי הבלע כנגדם, הופצו לצדדים שלישיים, כולל למשרד עורכי הדין גולדפרב, וכן ללקוחותיהם, במטרה לפגוע בשמם הטוב, בפרטיותם ובשלוות חייהם. הם טענו כי מר שריבמן מאיים עליהם אישית וסבור שמותר לו לקרוא להם בשמות גנאי, וכי הוא הפיץ תלונות מופרכות נגדם ללשכת עורכי הדין.
- המבקשים הביעו את חששם הכבד מהישנותם של המקרים, ובעיקר הביעו את החשש שמא הטענות הפוגעניות שמעלים המשיבים כלפיהם יגיעו למשפחות המצומצמות שלהם, ולמעגלים נוספים כמו גני הילדים של ילדי המבקשים (ובכלל זה הגננות והורי הילדים האחרים בגנים).
- המבקשים הדגישו כי מר שריבמן נוקט בדפוס פעולה של הטרדה, כאשר סנקציות כספיות אינן מרתיעות אותו בשל עושרו, ולכן יש צורך בצו מניעה מידתי. המבקשים הציגו טבלה של למעלה מ-41 תביעות שהגיש מר שריבמן או מי מטעמו נגד עורכי דין, עובדי מדינה, שופטים ובנקים, וציינו כי חויב בהוצאות משפט בסדר גודל של 150,000 ₪. לפיכך, טענו המבקשים כי סנקציות כספיות אינן מרתיעות אותו בשל עושרו הרב (מאות מיליוני דולרים), ולכן הדרך הנכונה להתמודד עם תופעה חריגה זו היא באמצעות צווים.
- המבקשים טענו כי הם נתקפים על-ידי מר שריבמן רק בגלל שהם מייצגים את הצד שכנגד, והדגישו כי "להיות עו"ד מסתבר שזו לא עבירה, ובשל תפקידנו אנחנו לא יכולים שיאיימו עלינו, וצריך שעורכי הדין יעבדו ללא מורא. המשיב 1 מנסה לאתגר עניין זה, ובגלל זה אנחנו מבקשים הגנה" (פרוטוקול הדיון מיום 6.4.2026, עמוד 11 שורות 33-32). בהקשר זה, הפנו המבקשים להחלטה שניתנה על-ידי בתיק אזרחי 39021-07-25.
- באשר לצו המבוקש, הפנו המבקשים לסעיף 39 להשלמת הטיעון שהגישו, במסגרתו פירטו את גדרי הצו המבוקש והבהירו כי המדובר בצו מידתי, וכי הם אינם מבקשים בבקשה זו להגביל את זכותו של מר שריבמן ו/או מי מטעמו להגיש תביעות ו/או תלונות נגד המבקשים.
00עיקר הטענות שהעלה מר שריבמן בשם המשיבים במסגרת הדיון שנערך בפניי
- 0במסגרת הדיון מיום 6.4.2026 הצהיר מר שריבמן בפניי כי הוא מופיע בשמו וכן בשם המשיבות 4-2. הוא הכחיש באופן גורף את טענות המבקשים, וציין ש"כל מה שנאמר הוא שקר". הוא טען כי הוא נמצא אלפי קילומטרים מהארץ עקב איומים שקיבל מלקוחות המבקשים. בהתייחס לטענות המבקשים לגבי שליחת מיילים והודעות ווטסאפ בעברית, הבהיר כי לא כתב את המייל שהוזכר, ואת הודעות הווטסאפ שלח באמצעות צילומי מסך לעורכי דין. לשאלת בית המשפט האם מטעמו נכתבים דברים נגד המבקשים ומועברים לצדדים שלישיים, הוא הכחיש שפרסם טענות נגד המבקשים לצדדים שלישיים, והשיב: "כל מה שאנחנו עושים הוא במסגרת הליכים המשפטיים ולא לצדדים שלישיים, וזה בתשובה לטענות שלהם כנגדנו".
- באשר לטענות שהעלו כנגדו המבקשים, ציין מר שריבמן, בין היתר, כך: "השאלה הבסיסית היא האם המבקש 1 פגש את הילדים המדוברים בתיכון בן צבי? השאלה השנייה היא האם הלקוח שלו איים עלי ועל הילדים שלי"; "לגבי המבקש 2, האם הוא צילם תמונות בהקשרים מיניים ופרסם אותם בפייסבוק פומבי, המבקש 2 טוען שהוא לא עשה את זה מעולם, וזו שאלה שצריכה להתברר בלשכת עורכי הדין. לשאלת ביהמ"ש, אני לא פרסמתי את הטענות האלה לגבי המבקשים לצדדים שלישיים".
- בתשובה לשאלת המבקש 1 לגבי טענות קשות נגד משרד ויינרוט, השיב מר שריבמן: "כן, במסגרת הליכים משפטיים אנחנו רוצים לטעון כנגד משרד עו"ד ויינרוט. לפי מה שאני מבין המבקש 1 מייצג את משרד עו"ד ויינרוט ולהבנתי צריך לקיים את הדיון מול משרד ויינרוט. זה מאוד רציני." כמו כן, בתגובה לטענת המבקש 2 כי שלח תלונות למשרד גולדפרב בינואר 2026, השיב מר שריבמן: "הוא טען שיצרתי קשר עם משרד גולדפרב. גב' ענבל ממשרד גולדפרב היא הנציגה האישית שלי, יש לנו שיחות וידאו ארוכות, והיא אחראית לנאמנויות של הילדים"; "כפי שאמרתי קודם, משרד גולדפרב הם המייצגים שלי לכן הם לא צד שלישי, ואסור להם לאפשר למבקש 2 לעבוד שם".
- עוד טען מר שריבמן כי המבקשים הוליכו שולל את השופט בהליכים קודמים כשטענו שהוא היה בישראל וגר בה, למרות שלא היה ולא גר שם, והוא נאלץ להשקיע מאמצים משפטיים כדי להוכיח את ההיפך. הוא ציין כי המבקש 1 טען שהוא נתבע בהליכים, בעוד שחברותיו הן תובעות חברות איראניות/מזרח אירופאיות.
- לקראת סיום הדיון, מר שריבמן הציע למבקשים להיפגש ולסיים את כל המחלוקות, בטענה שזה כרוך בהוצאות כספיות גדולות לשני הצדדים ואין סיבה להמשיך זאת. הוא אף ציין שלגבי מר עודד יחזקאלי, לקוחו של עו"ד טרי, למרות כל מה שגרם לו, הציע להיפרד ממנו ולשלם סכום מסוים. מר שריבמן סיים את דבריו בציינו: "אני מבקש להגיד שאני דיברתי מעט והמבקשים דיברו הרבה".
התייחסות המבקש 2 לטענות שהעלה מר שריבמן במסגרת הדיון שנערך בפניי
- המבקש 2 שב וטען כי מתחילת דבריו של מר שריבמן הוא לא אמר מילה אחת של אמת. לגבי הטענה שגולדפרב ייצגו את מר שריבמן בעבר, הבהיר המבקש 2 כי המדובר בטענה מופרכת וכי כאשר קיבל את התיק נבדק ניגוד העניינים, כאשר הדגיש כי טענה זו כבר הועלתה על-ידי מר שריבמן בפני מותב שמונה לתיק, ונטען כי לא היו דברים מעולם וכי מדובר בניסיון לסכל ייצוג, ומר שריבמן מצדו לא הגיש בקשת רשות ערעור או שאילתה ללשכה על-מנת לברר זאת.
- עוד טען המבקש 2, כי מר שריבמן "לא הגן" על אף אחד מהציטוטים שהובאו, לא טען "אמת דיברתי" ולמעשה אומר שהוא רוצה לברר אם הדברים שהמציא לגבי המבקשים הם נכונים. עוד הדגיש המבקש 2 את הדברים הבאים: "התלונה שהוא מפיץ בפני רבים הוא שכח להגיד שהלשכה לא מצאה לנכון לבקש ממני תשובה, כי המופרכות של התלונה עולה על פניה, ופנתה אליו להשלמות וזה לא מנע ממנו מלהפיץ את התלונה לעשרות אנשים".
דיון והכרעה
- לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בבקשה ובנספחיה, לרבות השלמות הטיעון, מצאתי כי קיימת תשתית ראייתית המצדיקה מתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"), בנוסח שיפורט להלן.
המסגרת הנורמטיבית:
- סעיף 2(א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת מגדיר מהי "הטרדה מאיימת" וקובע:
''הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.''
- סעיף 2(ב) לחוק מניעת הטרדה מאיימת מפרט דוגמאות למקרים העשויים להוות הטרדה מאיימת, ובכלל זה גם התחקות אחר מעשיו של אדם, פגיעה בפרטיות, נקיטת איומים ואף פגיעה בשמו הטוב של אדם.
- וכך, בין היתר, נכתב בדברי ההסבר לחוק למניעת הטרדה מאיימת:
"המושג "הטרדה מאיימת", או במקורו בשפה האנגלית "stalking", מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדות ואיומים מסוגים שונים, אשר פוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם, ועל פי ניסיון החיים המצטבר, מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד. מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים, כל אחד בפני עצמו, עבירה פלילית... עם זאת, גם הטרדות ואיומים מרומזים, משתמעים ועקיפים, שאינם עולים כדי עבירות פליליות, עלולים ליצור, כמכלול, הטרדה מאיימת. הטרדה מאיימת גורמת לאדם שכלפיו היא מופנית למתח, לחרדות ולתחושת איום, לעיתים עד כדי אי יכולת לקיים שגרת חיים תקינה... '' (ה"ח 3028, 23.7.2001)
- יודגש, כי בית המשפט ייתן צו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר מתקיימים שני יסודות: האחד, אדם אשר כלפיו מופנית הבקשה ביצע בעבר הטרדה או נקט באיומים כלפי המבקש; השני, הנסיבות תומכות במסקנה כי אותו אדם עלול להטריד או לאיים או לפגוע בשלוות החיים, הפרטיות, והחירות של מבקש הבקשה.
- הטרדה מאיימת יכולה להיעשות באופנים שונים ומגוונים ולא בהכרח באינטראקציה ישירה בין המטריד למוטרד, כמו למשל דרך הרשתות החברתיות (ראו החלטת כבוד השופט ווסים ג'בארה בהטרדה מאיימת וצו הגנה (כ"ס) 34951-09-25 נח סמל נ' אבירהם טל מיס (25.9.2025) (להלן: "עניין נח סמל").
מה בין חוק איסור לשון הרע לבין חוק מניעת הטרדה מאיימת?
- כאמור, סעיף 2(ב) לחוק מניעת הטרדה מאיימת מציין גם פגיעה בשמו הטוב של אדם, ככזו אשר יכולה להיחשב כהטרדה מאיימת. זאת, כאשר פגיעה בשמו הטוב של אדם, יכולה להוות משום "לשון הרע" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"):
"לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול -