פסקי דין

תפ (י-ם) 167/03 מדינת ישראל נ' מרדכי כהן - חלק 20

07 פברואר 2007
הדפסה

מ [מטרסו]: לאיפה אנחנו צריכים לתת קפיצה להגיע ל?

כ: מ-2.30 עד 2.50, כעקרון שתיים עשרה תשעים עד שלוש עשרה (נקטע)

פ [נאשם 2]: מה שמוטי [נאשם 1] אומר זה יהיה לא נכון שהקופסא הזאת תעלה תשעה שקלים או תשעה שקלים לצרכן זה לא רגיל.

כ: הוא יתרגל לזה."

(ת/27, שורות 722-729).

לאור האמור לעיל, אין ממש בטענת ב"כ הנאשמים, לפיה ענין מחירי חטיפי הבריאות עלה רק בהקשרו לאיחוד ההפצה של חטיפי הבריאות באמצעות הנאשמת 3. כעולה מתמליל השיחה שהתקיימה בין הנאשם 1, הנאשם 2 ומטרסו, הצדדים העלו במסגרתה שורה של רעיונות, הנוגעים, לבניית הקטגוריה ולחשיבות סידור המדפים במרכולים, כחלק ממיצובה. הנאשם 2, אשר נפגש לראשונה עם מטרסו, פנה אליו, לאחר שהנאשם 1 אמר כי יש לשמור על רמת מחיר של 14 ₪, באומרו "איך אתה רואה את העניין, אנחנו פתוחים לכל רעיון באמת" (ת/27, שורות 368-369), שיח אשר לאחריו העלה הנאשם 2 גם את הרעיון, לפיו "יהיה גוף אחד שיפיץ את כל המוצרים..יהיה מישהו שמכיר"
(ת/27, שורה 381). ברם, ככל ששבתי ועיינתי בתמליל השיחה, רעיון זה, בדבר הפצה משותפת של החטיפים אנרג'י וקורני, נמנה על אחד הנושאים בשיחה מבלי שנקשר להצעת הנאשם 1 בדבר תיאום מחירי החטיפים, כפי שהעלה הנושא בשיחותיו הקודמות עם מטרסו. כמו כן, אין בידי לקבל הטענה, לפיה הצעת הנאשמים למטרסו בדבר המחיר המינימאלי של החטיף קורני היתה בגדר ייעוץ שיווקי לגיטימי למטרסו. בל נשכח כי מדובר במתחרים, המבקשים ללמוד את השוק החדש של מוצר חטיפי הבריאות, המשווק על-ידי כל אחד מהם בנפרד, וכפועל יוצא חפצים המה בשיווק המוצר במחיר המניב הרווח המקסימאלי מבחינתם. ייעוץ כאמור בדבר מחיר מינימאלי לאו ייעוץ הוא, כי אם הצעה החותרת להגשמת ציפיותיהם וחפצם כאמור.

  1. העולה מן המקובץ, אף בפגישה שהתקיימה במלון דן ביום 6.1.2002, אשר הוקלטה על-גבי קלטת (ת/26) ותועדה כאמור בדוח ביצוע הקלטה (ת/25), יש כדי לתמוך בגרסת מטרסו, לפיה גובשה הבנה בדבר המחיר המינימאלי של מחיר החטיף קורני. כאמור, עיון בתמליל השיחה מלמדנו, כי הנאמר בה אינו עולה בקנה אחד עם גרסת הנאשם 1, לפיה ענין המחירים אוזכר אך בהקשרו להפצה משותפת של החטיפים.

 

הודעת הנאשם 1

  1. בהודעת הנאשם 1 מיום 6.1.2002, אשר נגבתה בסמוך לאחר שחוקרי הרשות להגבלים עסקיים קטעו הפגישה שהתקיימה במלון דן בתל-אביב, פתח הנאשם ואמר, כי תכלית הפגישה היתה בחינת שיתוף פעולה בקשר לרכישת החברה המאוחדת, המשווקת את החטיף קורני (ת/1, שורה 24). הנאשם הוסיף ואמר, כי גם הפגישה הראשונה, שהתקיימה בינו לבין מטרסו בבית קפה אלכסנדר, נסבה על שיתוף פעולה לענין מיזוג ורכישה של החברה המאוחדת (ת/1, שורות 33-
    36). לשאלת החוקרת שרון צ'יצ'יק-מרקוביץ, מתי עלה לראשונה נושא המחירים בשיחות בינו לבין מטרסו, שב הנאשם 1 וטען, כי רק לקראת סיום הפגישה במלון דן, בהדגישו כי נושא מחיר החטיפים לא עלה בשום שיחה קודמת בין השניים, בהוסיפו "אני לא דיברתי בשיחות שלנו על נושא של מחירים אלא רק על הנושא של אפשרויות חיבור ומיזוג" (ת/1, שורות 56-57, 65-99, 115-119, 205-208, 231-241, 251-252, 277-281 ו-289-309).

הנאשם 1 הוסיף וטען, כי התייחסותו לנושא מחיר החטיף קורני היתה אך בהתייחס להיות האסטרטגיה בה נקט מטרסו בשיווק המוצר, אסטרטגיה מוטעית (ת/1, שורות 295-301).

עמוד הקודם1...1920
21...62עמוד הבא