וראו גם דברי השופט מ' חשין בדנ"א 4465/98 טבעול (1993) בע"מ נ' שף-הים
(1994) בע"מ ואח', פ"ד נו(1) 56 (2001), אשר בנמקו היות עקרון התחרות החופשית דוקטרינת תשתית בשיטת המשפט בישראל, הורנו בעמודים 78-79 לפסק הדין:
"כי תחרות חופשית חיונית היא להגברת היעילות במשק, לפיתוחו של המשק ולצמיחתו; כי התחרות היא הערובה האופטימלית להשגת המוצר והשירות הטובים ביותר בתנאים הטובים ביותר; כי תחרות מעודדת יוזמות חדשות, מביאה להחלפתם של גורמי יצור ישנים בגורמי יצור יעילים וטובים מהם; כי תחרות מסייעת לנייד משאבים לאפיקי פעילות מועילים יותר."
בהוסיפו בעמוד 80 לפסק הדין:
"על צידנו שלנו נוסיף, כי התחרות החופשית מהווה שריג - ושריג רב-ערך - בעקרון תקנת הציבור, וכי בימינו נועדה היא בראש ובראשונה להגן על הצרכן, אותו צרכן שתניות האי-תחרות עלולות לפגוע בו."
- בהתאם לתכלית הניצבת בבסיס חוק ההגבלים העסקיים, ביקש המחוקק להצר צעדיהם של הסדרים, אשר נועדו לפגוע בתחרות החופשית. כך מצוונו הוראת סעיף 4 לחוק, הקובעת כי "לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו".
המונח 'הסדר' מוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן:
"'הסדר' - בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב על פי דין ובין אם לאו."
בע"פ 1042/03 מצרפלס שותפות מוגבלת בע"מ (1974) נ' יעקב בן יצחק הרץ, פ"ד נח(1) 721 (2003) אימץ בית המשפט העליון את הפרשנות המרחיבה שהעניק נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט ורדי זילר, למונח 'הסדר' בת"א (מחוזי ירושלים) 396/87 אורי קיסין נ' פטרולגז חברת הגז הישראלית
(1969) בע"מ, דינים-מחוזי כרך לב(6), 650 (1990), בהתייחסו לפרשנות שיש ליתן לביטויים ולמונחים שונים בחוק ההגבלים העסקיים לאור תכליתו, בקובעו בעמוד 11 לפסק הדין לאמור:
"כך, למשל, צריך להינתן למלה 'הסדר' שבסעיף 2 בחוק, הפירוש המרחיב ביותר.
החוק נועד למנוע מצבים בהם יפעלו אנשים תוך הבנה משותפת, במטרה ליצור הסדר כובל במשמעותו בחוק. ברור, שהמחוקק לא רצה להגביל עצמו בשום דרך, בניסיונו ללכוד את כל האפשרויות, בהן יגיעו בני אדם לכלל הבנה כזו. הוא טרח, לכן, והשתמש במילה 'הסדר', ולא 'הסכם' או 'חוזה'. הוא ציין, שאין חשיבות לשאלה אם מדובר בהבנה מפורשת או מכללא. ...
נוכח האמור לעיל נראה לי, שהפירוש היחיד המשיג את מטרת החוק בתחום זה צריך לקבוע, שהמילה הסדר כוללת כל דרך מתואמת, המופעלת על ידי בני אדם, המנהלים עסקים, ושמגמתה השלטת הסדר כובל. אין זה מעניינו של החוק אם תיאום זה הושג בדרכי קונספירציה, או בדרכי הסדר, או באמצעות צד ג', או על ידי קריצת עין, או על-ידי צחוק של הבנה, או על-ידי מתאם שהוא זר להסדר, או על-ידי דברים שנאמרו למאן דהוא שאינו שייך לעניין, כדי שהדברים יישמעו על-ידי מישהו השייך לעניין, או בכל דרך אחרת. המילה 'הסדר' שנקט אותה המחוקק היא רחבה מספיק, כדי ללכוד בתוכה את כל מגוון האפשרויות שתוארו לעיל, כמו גם כל אפשרות אחרת, וכל חידוש או המצאה שיחודשו או יומצאו בעתיד, ושיביאו לכלל תיאום בין הצדדים עליהם מדבר החוק. החוק דובר אל קוראיו כך: כל דרך שתנקטו אותה ושיש בה, או שהיא מובילה, לתיאום המוביל להסדר כובל, הוא 'ההסדר' הכתוב בחוק".