עצמות הגולגולת:
א. שברים מורכבים דחוסים והרוסים פתוחים בעצם טמפורלי, פרונטלי, אוקציפטלי ופריטאלי ימין.
ב. חוסר בעצמות (בחלק טמפורלי ימין קדמי שרואים או ניתן לראות את רקמת המוח דרכו).
ג. שבר קווי שנמצא מעל ארובת העין ימין וממשיך עד לאמצע העצם הטמפורלי השמאלי.
ד. הרס בעצם הטמפורלי ימני והתנתקותו באופן מלא.
ה. עצם איתומיד וספינודלי עם הרס לעצמות בסיס הגולגולת יותר מצד ימין.
קרום המוח: קרע ברקמות קרום המוח בעיקר בחלק טמפורלי ימין קדמי עם עדות לדימום מפושט אפדורלי ואיפדורלי תוך חדרי המוח.
רקמת המוח: הרס ברקמת המוח בעיקר באונה ימנית עם דימום פרנכימטי תוך חדרי המוח. רקמת המוח שוקלת 1165 גרם.
בלוטת יותרת המוח: מרוסקת עם דימום בתוכה.
נבדקו איברים נוספים שבהם לא הייתה עדות לפגיעות, חבלות או שברים (למעט אם נרשם נזק בסוגריים, כגון מהחייאה): צוואר; בית החזה: נמצא שבר בצלע שלישית שמאלית קדמית (כתוצאה מהחייאה מעיסוי לב); חלל בית החזה; דרכי אוויר וריאות: ללא חבלות, עם דם שנשאף בזמן נשימה; הלב: שריר הלב (עדות לכתמים כתוצאה מדימום בתאים הפנימיים של שריר הלב); בטן, כליות ועמוד השדרה.
למעט הפגיעות המפורטות לעיל, וכן שבר בצלעות שנגרם כתוצאה מפעולת ההחייאה, שאר האיברים הפנימיים בריאים, ואין עדות לפגיעות או לחבלות או שינויים כתוצאה ממחלה שיכולה לגרום למוות.
- סיבת המוות: המוות נגרם כתוצאה מדימום ודפורמציה או הרס של תאים מוחיים כתוצאה משברים בעצמות הגולגולת וכתוצאה מחבלה מגוף (חפץ) כבד, המתאימה להיות כתוצאה מאבן.
- ד"ר אלעילי העיד כי בשיחת הטלפון בינו ובין ד"ר קוגל ביקש ממנו ד"ר קוגל לקבל הבהרות לגבי סוגי הפגיעות ומידת חומרתן. הייתה פגיעה משמעותית ומסיבית: שברים מרובים בצד ימין של הגולגולת וכן חתיכה של עצם שנכנסה כלפי פנים לתוך הגולגולת (ח"ר, עמ' 463-462).
- ד"ר קוגל הפנה לד"ר אלעילי שאלה בקשר לחתכים בגולגולת: כיצד יכולה האבן לגרום לפגיעות כה חמורות. ד"ר אלעילי הסביר (שאומנם) אינו יודע את משקל האבן, אך אם האבן שקלה חצי ק"ג והרכב נסע במהירות של עד 80 קמ"ש, די בכך כדי לגרום לפציעה קשה זו, מכיוון שמדובר על כוחות מנוגדים שנפגשים באנרגיה בקינטיקה גבוהה, והדבר יכול לגרום לפגיעה חמורה (ח"ר, עמ' 463-462, ח"נ, עמ' 552-551).
- בהמשך, הופנה ד"ר אלעילי לכך שמשקל האבן הוא כשני ק"ג והמהירות של הרכב הייתה לפחות 100- 120 קמ"ש. ד"ר אלעילי השיב שחלק מהתאוצה אבדה כשהאבן פגעה בשמשה, ולכן הראש של המנוחה נותר במקומו. בח"נ העיד ד"ר אלעילי שאת האבן עצמה הוא לא ראה אלא בתמונות בלבד. בדו"ח אין אזכור למשקל האבן או למהירות הרכב שאינה ידועה לו. הוא נשאל האם בשל כך שמשקל האבן הוא 2 ק"ג ומהירות הרכב הייתה 120-100 קמ"ש, הוא לא ציפה לראות נזק מאסיבי יותר. ד"ר אלעילי אישר זאת, אך חזר על תשובתו שלהערכתו מאחר שהשמשה הקדמית בלמה את האבן, הנזק שנגרם היה פחות חמור (ח"ר, עמ' 471, ח"נ, עמ' 545-542, 550-549).
- השאלה הנוספת שהפנה ד"ר קוגל לד"ר אלעילי היא מדוע במקום הפגיעה יש שלושה חתכים ולא חתך אחד. ד"ר אלעילי הסביר שמדובר באבן ששטח פניה אינו אחיד, וכי צורת האבן יכולה לגרום למספר חתכים במכה אחת (ח"ר, עמ' 464).
- בעדותו בבית המשפט הפנה ד"ר אלעילי את בית המשפט לתצלום 09.05.18 2018-10-13 בת/21(2). בתצלום זו נראים שלושה חתכים: האחד, מעל העין ומעל הגבה, מצד ימין של התצלום; השני, מעט מתחתיו: בתצלום חתך קטן שנראה כהה יותר; והשלישי, שהוא השמאלי, באזור קו השיער. מדובר בפגיעה קהה, כתוצאה מהחתכים מצד אחד ומההמטומה הכחולה מהצד השני. העד הדגים בעזרת ידו את הפגיעה בצד ימין של הראש באזור הרקה מעל האוזן ובאזור האוזן. ייתכן שהייתה חדירה של האבן שנכנסה לתוך הרקה בצד מעל הגבה. ניתן לראות מעל הגבה במשולש (הכוונה לפצע בצורת משולש - ל.ב) חלק מרקמת המוח, וזאת בשל כך שהעצם נדחפה פנימה (ח"ר, עמ' 468-467).
- ד"ר אלעילי הפנה לתצלום 10.41.04-1 2018-10-13 בת/21(2) (מופיע סרגל ורוד). הוא הסביר שהפצע השלישי נמצא סמוך לסרגל הוורוד (ליד הס"מ הראשון בסרגל).
לגבי פציעה זו, הקרובה ביותר לקו השיער, יכול להיות שהיא נגרמה כתוצאה מאבן-עצם שנשברה בתוך הגולגולת וחדרה את העור מבפנים. העד מדגים - בערך מאמצע האבן - שטח שהוא רואה בו דבר מה שבולט החוצה ובפינה השמאלית רואים מעין משולש: ד"ר אלעילי בדעה כי זה הקטע של האבן שגרם לפציעה בצורת משולש שניתן לראות בתצלום לעיל. הפגיעה בצורת משולש מעל הגבה של המנוחה נגרמה ככל הנראה מהפינה השמאלית התחתונה של האבן שניתן לראות בתצלום - מעין משולש בצבע לבן בתחתית התצלום (ח"ר, עמ' 469-468).
- ד"ר אלעילי מתבסס על ספרות מקצועית בנוגע לחפץ קהה שתואם פגיעה באבן. הספרות היא על חפץ קהה כמו צינור או עץ. לא נמצא דבר מה קונקרטי לגבי אבן (ח"נ, עמ' 568 -569).
ד"ר נוח חמדאן:
- מספר מוקדי האימפקט: ד"ר חמדאן העיד שבמקרה זה בחלק הימני של הראש נצפו שלוש פציעות-חתכים כתוצאה מאימפקט בודד שנגרם כתוצאה מחפץ קהה שיכול להתאים להיות אבן (ח"ר, עמ' 593-592). ד"ר חמדאן הסביר שמה שגורם לשבר זה ההדף מהמכה של העצם המוצק ממנו נפצעה המנוחה (ח"נ, עמ' 850). הוא העיד שהשוטר הראה לו תמונה של האבן שנמצאה ברכב שעליה היו גם חלקי זכוכית, וכי חלקי זכוכית כאלה נמצאו גם בגופה של המנוחה. בדרך כלל נוהגים לקחת את העצם שפגע במנוח. במקרה זה לא יכלו לעשות כן מכיוון שהרכב ובו האבן נלקח לישראל. בחוות הדעת נכתב אפוא שזה יכול להתאים לאבן (ח"ר, עמ' 605-596, ח"נ, עמ' 686-681).
- ההסבר האחד לכך שניתן לראות שלוש פציעות באימפקט אחד הוא שכאשר חפץ קהה פוגע באזור שנפגע, נגרם חוסר בעור ובעצם. העצם יכולה לגרום לשברים ופציעות בצורה פנימית, והיא חודרת את העור כלפי חוץ. כאשר יש אימפקט ונשברת העצם בגולגולת, השברים יכולים לגרום לפציעות בפנים שאינן באותן מידות. הסיבה נעוצה בכך שהעצמות חודרות את העור מבפנים החוצה וכל פגיעה נוצרת כתוצאה מעצם שיצאה ממקום אחר, ומכאן שגודל הפציעות אינו זהה (ח"ר, עמ' 593-592). לגבי הגודל של הפתח בגולגולת מחוסר העצם, השיב ד"ר חמדאן שאין מדובר בחסר גדול מדי, ולא הייתה חשיבות לכתוב בתיעוד הרפואי את גודל החסר, ולכן הדבר לא נרשם. הוא הוסיף כי ייתכן שהעצם נעלמה, אולי עפה, ואולי גם נפלה עם כל הפצעים (הכוונה היא עם התרחשות הפצעים- ל.ב) או שהתפוררה ותועדה כשברים (ח"נ, עמ' 852-847).
- הסבר אפשרי הנוסף לקיומן של שלוש פציעות הוא ששטח הפנים של החפץ המוצק אינו חלק או סדור ויש לו מספר פינות וקצוות (ח"ר, עמ' 595-594).
- השברים שנמצאו הם מורכבים, דחוסים והרוסים, פתוחים בעצם טמפורלי (ר' לעיל חוות הדעת): ד"ר חמדאן הסביר ששבר דחוס הוא שבר שעבר לחץ מסוים, והוא קעור. במקרה זה ראה ד"ר חמדאן פירורי עצם שירדו בכיוון מטה (ח"נ, עמ' 850-849).
- הפגיעה מהאבן הייתה ברכב עצמו ולא יכולה הייתה להיות מחוץ לרכב. זאת למד ד"ר חמדאן מכך שעל בגדי המנוחה היו זכוכיות מותאמות לרכב. בכל מקרה המכה הייתה מחפץ מוצק. הרכב היה בנסיעה, וזאת ניתן ללמוד מעוצמת המכה. אילו הרכב עמד יכול להיות שהמכה הייתה פחותה. המהירות של הרכב גרמה לנזק גדול יותר ולעוצמה גדולה יותר של המכה. ד"ר חמדאן סבור שאם לא הייתה זכוכית שתגן על המנוחה, ראשה היה נכרת (ח"נ, עמ' 732-730, 869-867, ח"ח, עמ' 870). ד"ר חמדאן הסביר את עוצמת הנזק בגודל האבן, בסוג האבן, במשקלה ובמהירות של הרכב. אם המהירות לא הייתה נבלמת בשמשה, כאמור, הנזק היה חמור יותר, עד כדי חיתוך של הראש (ח"ר, עמ' 608-605).
- ד"ר חמדאן אישר שאילו היה מוצא שרידים של חול או חתיכות אבן על הפצעים, הוא היה מציין זאת בחוות דעתו. לגבי האבנים הקטנות והחול, כנראה שבעלה של המנוחה שטף את ראשה וניקה אותו, ולכן האבנים הללו ירדו לרצפה. רוב הזכוכיות שנמצאו על גופת המנוחה היו על החזה הקדמי שלה (ח"נ, עמ' 736-735).
ד"ר חן קוגל מנהל המכון לרפואה משפטית: