| בית המשפט המחוזי מרכז לוד בשבתו כבית משפט לנוער | |
| תפ"ח 60181-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין)
|
|
| לפני | כבוד השופטת (בדימוס) ליאורה ברודי, אב בית הדין
כבוד השופטת מיכל ברק נבו, כבוד השופט מיכאל תמיר |
|
|
המאשימה |
||
| מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד רועי רייס (פמ"מ פלילי) |
|||
|
נגד
|
|||
| הנאשם | |||
| פלוני (קטין)
ע"י ב"כ עוה"ד אריאל עטרי ועוה"ד עדי קידר |
|||
השופטת (בדימוס) ליאורה ברודי, אב בית הדין:
כתב האישום המתוקן
- כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות, כדלקמן: הריגה בנסיבות מעשה טרור, עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (כנוסחו בזמן ביצוע העבירה) (להלן: "חוק העונשין") יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 (להלן: "חוק המאבק בטרור"), יידוי של אבן לעבר כלי תחבורה בנסיבות מחמירות בנסיבות מעשה טרור, לפי סעיף 332א(ב) לחוק העונשין יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור וחבלה במזיד ברכב בנסיבות מעשה טרור, לפי סעיף 413ה לחוק העונשין יחד עם סעיף 37 לחוק המאבק בטרור.
- הישיבה שבה למד הנאשם (להלן: "הישיבה") הממוקמת סמוך להתיישבות רחלים, היא ישיבה דתית שבה לומדים, שוהים ולנים בתנאי פנימייה, תלמידים בגילאי שכבת ט-י"ב. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם תלמיד ישיבה בכיתה י"א.
- במועד הרלוונטי לכתב האישום היו יעקוב ראבי (להלן: "ראבי") ועאישה ראבי (להלן: "המנוחה"), פלסטינאים תושבי בידיא, בני זוג נשואים, שלהם תשעה ילדים, שהקטנה היא ר' בת ה-9 (להלן: "ר'").
כביש 60 הוא כביש בינעירוני מהיר שכולל מקטע בינעירוני מהיר שמוביל מצומת רחלים לצומת תפוח, מדרום מערב לצפון מזרח (להלן: "המקטע הבינעירוני המהיר"). מקטע זה משמש ישראלים ופלסטינאים יחד. באמצע המקטע הבינעירוני המהיר, בצמוד לשול הימני של המקטע, ומטרים ספורים מהכביש עצמו, נמצאת גבעה קטנה שגובהה כשלושה מטרים מעל פני הכביש (להלן: "המבתר" או "המבתר הצפוני"), במרחק של כמה מאות מטרים מהישיבה. במקום זה, בשעות החשיכה, הכביש עצמו והמבתר, מוארים היטב בפנסי הכביש.
העובדות:
- בסוף השבוע שחל בימים 12.10.18 - 13.10.18, נותרו מרבית תלמידי הישיבה, וביניהם הנאשם ללון בישיבה.
- ביום שישי 12.10.18, בשעה 22:30 או סמוך לכך, התמקם הנאשם בליווי שניים-שלושה אחרים שזהותם אינה ידועה, במעלה המבתר, ואחז בידו בסלע שמשקלו כ-2 ק"ג, אורכו כ-20 ס"מ, רוחבו כ-13 ס"מ וגובהו כ-9 ס"מ (להלן: "האבן" או "הסלע"), במטרה לפגוע באמצעותו בנוסעי רכב ממוצא ערבי.
- באותה עת נסעו ראבי שנהג ברכב, המנוחה שישבה במושב הימני הקדמי ליד ראבי, והבת הקטנה ר', שישבה במושב האחורי, במקטע הבינעירוני המהיר, מצומת רחלים לצומת תפוח, בדרכם לביתם בבידיא ברכב המשפחה מסוג פולקסוואגן פאסאט מספר לוחית זיהוי פלסטינאית F80073 (להלן: "הרכב") במהירות גבוהה מ-100 קמ"ש.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916עם התקרבות הרכב לקו המבתר, זיהה הנאשם שמדובר ברכב פלסטינאי עם לוחית זיהוי לבנה פלסטינאית. לקראת הגעת הרכב לקו המבתר במהירות גבוהה, יידה הנאשם את האבן בעוצמה ובאופן חזיתי לעבר שמשת הרכב הקדמית (להלן: "הפיגוע"), במטרה לפגוע ביושבי הרכב, ומתוך אדישות לאפשרות גרימת מותם.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- האבן פגעה בחלקה העליון הימני של שמשת הרכב הקדמית, ניפצה אותה, חדרה אותה ופגעה בעוצמה אדירה ישירות בראשה של המנוחה, הכל לעיני ראבי והבת הקטנה ר'.
- כתוצאה מכך נגרמו למנוחה שברי ריסוק בעצם הגולגולת ונזק חמור, כבד וקטלני במוח, והיא החלה לדמם דימום מאסיבי מראשה, פיה, אפה ואוזניה, הכול עיני ראבי והבת ר'.
- ראבי שהצליח לא לאבד שליטה ברכב, המשיך בנסיעתו המהירה לכיוון צומת תפוח, תוך שהוא נמלט מזירת הפיגוע, מפעיל אורות מהבהבים ונוסע במהירות לעבר המרפאה הפלסטינאית הקרובה ביותר למקום בכפר חווארה. עם הגעתם למרפאה הזעיק ראבי צוות רפואי לרכב, הצוות הבהיל את המנוחה המדממת למרפאה, שם נעשה ללא הועיל, ניסיון להעניק לה טיפול חירום רפואי ראשוני לרבות החייאה, ואז נקבע מותה.
המענה לכתב האישום ויריעת המחלוקת
- ביום 4.5.20 מסר הנאשם את תשובתו לכתב האישום (עמ' 17 לפרו'):
- הנאשם הודה שהישיבה היא ישיבה דתית שממוקמת סמוך להתיישבות רחלים, ובישיבה לומדים, שוהים ולנים בתנאי פנימייה תלמידי שכבת ט-י"ב. בתקופה הרלוונטית היה הנאשם תלמיד בישיבה בכיתה י"א. כן הודה הנאשם שבסוף השבוע 12.10.18 - 13.10.18, נותרו תלמידי הישיבה, וביניהם הוא עצמו, ללון בישיבה.
- הנאשם הכחיש מחוסר ידיעה את העובדות הבאות: מעמדם האישי של ראבי, המנוחה והילדים, מאפייני כביש 60 והמבתר, המרחק של המבתר מהישיבה וכן שבשעות החשיכה הכביש והמבתר הנ"ל מוארים היטב בפנסי הכביש.
- כן הכחיש הנאשם מחוסר ידיעה שביום שישי ה- 12.10.18 נסעו ראבי המנוחה ובתם ברכבם בכביש הבינעירוני המהיר מצומת רחלים לצומת תפוח במהירות הגבוהה מ-100 קמ"ש, וכן את סדר ישיבתם ברכב.
- הנאשם הכחיש שביום שישי 12.10.18 בשעה 22:30 או סמוך לכך, הוא התמקם בליווי שניים-שלושה אחרים במעלה המבתר ואחז בידו באבן, במטרה לפגוע באמצעותה בנוסעי רכב ממוצא ערבי. הנאשם הכחיש שעם התקרבות רכבם של ראבי והמנוחה לקו המבתר זיהה הנאשם שמדובר ברכב עם לוחית זיהוי לבנה פלסטינאית, וכן הכחיש שיידה את האבן בעוצמה ובאופן חזיתי לעבר שמשת הרכב, במטרה לפגוע ביושבי הרכב.
- הועתק מנבולנאשם טענת אליבי: בשעות הנקובות בכתב האישום היה בישיבה, ולא היה במקום המצוין בכתב האישום.
- הנאשם כפר מחוסר ידיעה היכן פגעה האבן ברכב ובגופה של המנוחה, בתוצאת פגיעת האבן במנוחה, בהשתלשלות האירועים של נסיעת ראבי למרפאה בחווארה, הטיפול הראשוני במנוחה וקביעת מותה.
- הפועל היוצא של הכפירה הגורפת וההתנגדויות להגשת מסמכים (למעט מספר מצומצם של מסמכים שלגביהם הושגה הסכמה) הוא ניהול דיונים רבים וארוכים, כולל הזמנת עדים שאופי עדותם טכני והגשת מסמכים רבים לתיק בית המשפט שיתנו מענה למחלוקת הרחבה בין הצדדים. בישיבת הסיכומים בעל פה ניסינו לקדם את צמצום יריעת המחלוקת. ואולם, עו"ד עטרי שב וטען שבבסיס הכפירה הגורפת בכל עובדות כתב האישום עומד "חוסר ידיעה" של ההגנה (הכוונה היא לתיאור העובדתי בכתב האישום, להבדיל מהעובדות הנוגעות למעשה העבירה גופו). לצד זה, מסר עו"ד עטרי שנושאים שלא עלו בסיכומי ההגנה כבר אינם שנויים במחלוקת (עמ' 6684 לפרו'). עו"ד קידר הציג הסתייגות לגבי מספר מסמכים שהוגשו בהסכמה (בין היתר בטענה שייתכן שההגנה טעתה בכך שהביעה הסכמתה, וכן שלא ניתן להסתמך על המסמכים לקביעת ממצאים עובדתיים להם טוענת המאשימה).
- חרף ה"עמימות" המתוארת לעיל, עם התקדמות המשפט, ועל אף שההגנה לא ויתרה על טענותיה, מסתמן כי המחלוקת העיקרית היא, כדלקמן:
אין מחלוקת שעל האבן שנמצאה בתוך הרכב שבו נסעו המנוחה ובני משפחתה נמצא הדנ"א של הנאשם, כמו גם זה של המנוחה ובעלה ראבי.