פסקי דין

תפח (מרכז) 60181-01-19 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין) - חלק 23

16 מרץ 2026
הדפסה

ב.  פירוט הממצאים מתוך דו"ח הנתיחה (ת/21(1)), בפרק תיאור אנטומי של הצוואר.

ג.  פירוט הממצאים מתוך דו"ח הנתיחה (ת/21(1)) בפרק תיאור אנטומי של בית החזה (נזקים כתוצאה מההחייאה).

  1. בדיקת הרכב: פירוט הממצאים מתוך דו"ח בדיקת הרכב (חוות דעת מומחה - רפ"ק דלבר ת/13).
  2. תיאור האירוע (מתוך אמרתו של ראבי, בעלה של המנוחה). לדברי בעלה של המנוחה הוא נהג ברכב במהירות כ-100 קמ"ש, כאשר נזרקה האבן ופגעה בראשה של המנוחה.  הוא הסיט את מבטו וראה 4-3 דמויות על ההר, במרחק 7-6 מ' מהרכב.  לדברי הבעל נזרקה רק אבן אחת, שהייתה על גופה של המנוחה והוא הוריד אותה למטה.
  3. בדיקת האבן על ידי ד"ר קוגל: האבן במשקל 1810 גרם. ממדיה הכללים כ-19 * 10.5 ס"מ.  האבן בעלת ארבעה משטחים, כמעט "ישרים".  בסיסה של האבן בצורת משולש, כך שדפנותיה הצידיות מתכנסות ליצירת חרטום קדמי צר יחסית.  הירכתיים רחבות (רוחב 8.5 ס"מ).  מהבסיס הרחב בצורת משולש, כלפי מעלה מתמשכות שתי צלעות ישרות: השמאלית אנכית לחלוטין והימנית ישרה ומחלקה העליון היא מתמשכת בשיפוע כלפי החלק העליון של האבן ושם מתחברת לצלע השמאלית.  צד שמאל של האבן כולה, רוב הצד האחורי ורוב הצלע המשופעת העליונה, מכוסים בחומר סגול (לאחר עבודה של מעבדת ט.א).  בתמונות שצולמו ברכב, נראית האבן כשכל הצלע השמאלית שלה ומרבית הצלע האחורית מכוסות בחח"ד.
  4. חוות הדעת: ד"ר קוגל מסייג את חוות דעתו בכך שלא ראה את הגופה ולא ביצע את הנתיחה, והוא מתבסס על חומרי החקירה שהועברו לעיונו. על סמך החומר, מותה של המנוחה נגרם מנזק חמור למוח בשל חבלה קהה בראש.  מנגנון החבלה בראש הוא פגיעה בתאוצה של עצם קהה בראש (להבדיל מחבלה בה הראש נמצא בתאוצה ופוגע בעצם קהה - כמו בנוסע רכב בתאונת דרכים).  עם זאת, ד"ר קוגל ציין שלדעתו מתעוררים מספר קשיים:
  • גם לדעת רופאים נוספים איתם התייעץ, יש בגולגולת לפחות שני מוקדי אימפקט, דהיינו: נמצאים מספר מקומות פגיעה ומספר מוקדי שבר. זאת בשילוב העובדה שהנזקים בעצמות הגולגולת נרחבים מאוד וחמורים מאוד.  שברי ריסוק מפושטים עם מקטעי עצם נפרדים זה מזה כפי שנמצא בגולגולתה של המנוחה נגרמים על פי רוב מפגיעות באנרגיה גבוהה מאוד (דוגמת פגיעת קליע).  ד"ר קוגל אינו זוכר מקרה שפגיעה בודדת באמצעות עצם קהה גרמה לנזקים כה נרחבים.  אפשרות אחרת לפגיעה כה נרחבת, היא מכות חוזרות באמצעות עצם קהה בגולגולת, כך ששברים שנוצרים במכה הראשונה מתרחבים ומתפשטים במכות חוזרות (מספר אימפקטים).
  • לא ברור מחוות דעת הנתיחה אם קיים חסר בגולגולת. קיום חסר עצם על פי רוב אינו מתיישב עם חבלה בעצם קהה ומתיישב יותר עם חבלה חודרת כגון פגיעת קליע.  על פי צילומי הרנטגן שנערכו למנוחה לא נראים קליעים בגולגולת.
  1. לנוכח הקשיים שוחח ד"ר קוגל עם ד"ר אלעילי. ד"ר אלעילי מסר שיש רק מוקד אימפקט אחד בעצמות הגולגולת.  לאחר שד"ר קוגל אמר לד"ר אלעילי שהנזקים גדולים מדי וייתכן שיש יותר אימפקטים (ואולי מספר אבנים), השיב ד"ר אלעילי שהוא חושב שזה בלתי סביר ששתי אבנים תיזרקנה באותו מקום.  לדעתו הנזקים שנצפו נגרמו לנוכח המהירות הגבוהה של הרכב וכובד האבן.  לגבי השאלה האם יש חסר בעצם, השיב ד"ר אלעילי שפיסת עצם הייתה קבורה בתוך המוח.
  2. יצוין כי בנושא זה העיד ד"ר חמדאן כי הרכב היה בנסיעה, וזאת ניתן ללמוד מעוצמת המכה. אילו הרכב עמד יכול להיות שהמכה הייתה פחותה (בעוצמתה- ל.ב).  המהירות של הרכב גרמה לנזק גדול יותר ולעוצמה גדולה יותר של המכה.  ד"ר חמדאן אף סבור שאם לא הייתה זכוכית שתגן על המנוחה, היה ראשה נכרת.  ד"ר חמדאן הסביר את עוצמת הנזק בגודל האבן, בסוג האבן, במשקלה ובמהירות של הרכב (ח"ר, עמ' 608-605).
  3. השיחה עם ד"ר אלעילי לא פתרה את הבעייתיות שרואה ד"ר קוגל. אין לד"ר קוגל ניסיון רב בבחינת מקרים של אנשים שנפטרו מפגיעת אבן ברכב נוסע.  עם זאת, יש לו ניסיון לא מועט בבחינת חבלות קהות בגולגולת והנזק במקרה זה גדול ממה שהיה מצפה למצוא לנוכח הנסיבות שתוארו.
  4. בהקשר לשיחה בין ד"ר קוגל ובין ד"ר אלעילי ראוי שוב להזכיר ולציין שבעדותו בבית המשפט הביע ד"ר קוגל את הערכתו לרופאי המכון הפלסטינאי, הן בהיבט של הידע המקצועי שלהם והן בהיבט של היושרה המקצועית (ח"נ, עמ' 1271-1270).
  5. סיכום: מותה של המנוחה נגרם מחבלה קהה בראש. ד"ר קוגל אינו שולל שהחבלה נגרמה מפגיעת אבן אחת.  לנוכח העובדה שד"ר קוגל לא ראה את הגופה והוא נסמך על צילומים שאינם באיכות מיטבית, יש יתרון למי שביצע את הנתיחהבישיבות הרופאים שכונסו חלק מהרופאים סברו שהדבר ייתכן, לנוכח מהירות הרכב וגודל האבן.  עם זאת, לדעת ד"ר קוגל הנזקים בעצמות הגולגולת כה נרחבים שנראה לו שמדובר בכמה מוקדי אימפקט, והדבר מקשה לקבל את ההנחה שרק פגיעה אחת מאבן גרמה לנזק זה.

ת/55ג חוות דעת מיום 7.3.19

  1. ד"ר קוגל נתבקש לכתוב תוספת לחוות הדעת ת/55ב, וזאת לאחר עיון בהודעת בעלה של המנוחה, הודעתו של ד"ר אלקרם מהמרכז הרפואי חווארה, וכן תיעוד רפואי מעת ד"ר אלקרם.

ד"ר קוגל אישר בעדותו שבין חוות הדעת ת/55ב לת/55ג, ביקש ממנו פקד ספיר לשקול את דעתו לאור מסמכים נוספים שהעבירו לו.  נכתב בפנייה שהמסמכים לא הועברו או שהתעלמו ממסמכים מסוימים.  לאור הפנייה, היה ברור לד"ר קוגל שמסקנת חוות הדעת שלו לא התאימה לתזה של המשטרה באותו הזמן.  אליבא דד"ר קוגל זכותם של החוקרים לפנות אליו שעה שלא הייתה התייחסות למסמכים מסוימים שייתכן שלא הובאו בחשבון.  מהסברו המפורט של ד"ר קוגל עולה כי לאחר שהוא מקבל חומר חדש, הוא בוחן את עמדתו לגופו של עניין (ת/55ג, ח"נ, עמ' 1285-1282).

  1. סיכום עיקרי הנתונים הרלוונטיים מהמסמכים שפורטו:
  2. פרטי האירוע כפי שעלו מאמרתו של ראבי (פורט לעיל). פורט שהאישה ישבה בכיסא שליד הנהג והאבן הייתה מונחת מתחת לרגליה.  על ניסיונות ההחייאה של המנוחה וקביעת מותה (ר' פירוט לעיל על יסוד ת/22, ת/22א; ת/22ב, ת/22ג מיום 12.10.18).
  3. מהמסמך הרפואי שהעביר ד"ר אלקרם עולה שהיה פצע עמוק קרוע בצד ימין קדמי של הראש.
  4. חוות דעת: לאחר קריאת המסמכים אין מקום לשנות מהאמור בחוות הדעת הקודמת. אשר לעדות הבעל (ראבי): התייחסות לנסיבות האירוע ולממצאים ממקום האירוע אינם חלק מובהק מהמומחיות ברפואה משפטית.  מטרת הצגת הנתונים הנסיבתיים בחוות הדעת הרפואיות- משפטיות היא הצגת מנגנונים אפשריים כגורם לנזק הנידון בגוף האדם.  היות שבמקרה זה מדובר בסוגיה שעיקרה הוא המנגנון שבו נגרמו הנזקים לראשה של המנוחה, כרופא משפטי קודם כל על ד"ר קוגל להסיק מסקנות על פי הנזקים הגופניים.  עבור הרופא המשפטי, כמו גם מומחה פורנזי בתחום אחר, נתונים נסיבתיים כגון עדויות ראיה וטענות המועלות בתחקירי האירוע, הן ראיות חלשות בהשוואה לממצאים העובדתיים.  חלק מעמיתיו של ד"ר קוגל סבורים אחרת ממנו ואין הוא נכנס בנעלי בית המשפט - ההחלטה והקביעה בדבר היתכנות של תרחיש מסוים הוא עניין מובהק של בית המשפט.  לדעת ד"ר קוגל הנתונים במסמכים בעניין מנגנון היווצרות הנזקים החבלתיים בראש המנוחה, אינם מעלים או מורידים ממה שנכתב בחוות הדעת הקודמת.
  5. ד"ר קוגל אישר שבהמשך (בין חוות דעת ת/55ג לת/55ד) ביקשה המשטרה לדעת גם את דעתם של הרופאים האחרים במכון. ד"ר קוגל הסביר שכמנהל המכון קיבל החלטה שחוות דעת הנערכת על ידי רופא המכון חייבת לעבור בקרה של רופא בכיר נוסף.  לכן, אם אין הסכמה בין שהרופאים, הם נפגשים כדי ליישב את המסקנה.  אם אינם מצליחים, מקיימים ישיבה של כל הרופאים הבכירים.  המקרה הנדון הוצג על ידו בישיבה של כל הרופאים הבכירים למעט רופא אחד שנעדר עקב מצב בריאות (ת/55ד, ח"נ, עמ' 1286- 1288).  הואיל והמחלוקת המדוברת היא חריגה, היה מקום שגם הרופאים האחרים יתנו חוות דעת.  ואולם, בשיחה עם היועצת המשפטית של המכון נאמר שיש הנחיה של היועץ המשפט לממשלה שרופאי המכון אינם יכולים להעיד זה כנגד זה (זו הסיבה שהמכון אינו נותן חוות דעת לסניגוריה).  כך גם במקרה זה הפרקליטות קיבלה את העמדה שרופא לא יכתוב דבר אחר מרופא אחר במכון.  לכן, ד"ר קוגל עצמו פירט בחוות דעתו את עמדת הרופאים האחרים.  כך הושגה שקיפות בדבר קיומן של מספר דעות (ח"נ, עמ' 1291-1288, 1348).

ת/55ד חוות דעת מומחה מיום 8.5.19 של ד"ר קוגל:

  1. מטרת ההשלמה היא הבהרת דעות העמיתים במכון שדעתם שונה מדעתו של ד"ר קוגל בדבר היתכנות מנגנון הפגיעה (ר' ההסבר לעיל):

שתי רופאות סברו שאין מניעה שהפגיעות בגולגולת של המנוחה, כפי שנראו בתצלומים, יכולות להיגרם מאבן שנזרקה.  נימוקן העיקרי היה מהירותו הגבוהה של הרכב, ושטח הפנים הגדול יחסית של האבן הפוגעת.  כאמור, דעתן שונה מדעתו של ד"ר קוגל.

עמוד הקודם1...2223
24...128עמוד הבא