עדותו של ד"ר קוגל בבית המשפט:
בחינת האירוע הנדון - מסקנת חוות הדעת
- ד"ר קוגל העיד כי קיבל את העובדות בחוות הדעת הפלסטינאית כפי שהנתיחה ציינה, אך חלק במידה מסוימת על המסקנות של חוות הדעת (ח"נ, עמ' 1273-1272).
- ד"ר קוגל אישר שמסקנתו הייתה שבגולגולת יש לפחות שני מוקדי אימפקט. משיחת הרענון עולה שייתכן שיש אף מוקד שלישי (ח"נ, עמ' 1293-1292).
- המסקנה התבססה בין היתר גם על חוות הדעת של הרופאים הפלסטינאים שציינו שקיים פצע קדמי יותר ופצע מתחתיו (על פי התרגום בכתב יד של הדו"ח של הרופאים הפלסטינאים (ת/21(1), עמ' 3 ו-4). גם שם נכתב "עדות לשברים דחוסים של עצמות הגולגולת באזור הפצע". שבר דחוס משמעותו שדבר מה פגע באותו המקום והכניס את העצם פנימה. בשונה משבר קווי שלא ניתן לדעת כמו מוקדי אימפקט קיימים,שבר דחוס מלמד שמשהו פגע ישירות (ח"נ, עמ' 1294-1292).
- את שני המוקדים ניתן לראות היטב ברנטגן שבוצע ובתצלומים. באזור זה נראים שני נזקים נפרדים, ומכאן למד ד"ר קוגל על שני מוקדי אימפקט. קיימת התאמה בין הפגיעות החיצוניות לפגיעות הפנימיות. בשני הפצעים הראשונים רואים את האימפקט של כל אחד מהם בנפרד - דחיסה של העצם בכל אחד מהם (ח"נ, עמ' 1295-1294, 1322-1321).
- לגבי האפשרות של מוקד שלישי - בסעיף 3 לחוות הדעת של מומחי הרש"פ נכתב שיש פצע נוסף אבל מתחתיו לא ציינו שראו שבר דחוס (ח"נ, עמ' 1294).
- בהמשך, הוגדרו שלושת הפצעים: הפצע הראשון הוא הפצע הקדמי, הפצע השני הוא הפצע שנמצא 2 ס"מ מאחורי הפצע הראשון, הפצע השלישי הוא פצע רק בעור ללא תיאור של שבר דחוס מתחתיו, שנמצא 2 ס"מ מאחורי הפצע השני. ד"ר קוגל אישר שראה את הפצעים בצילומים של הסטילס וגם בצילומים של הגולגולת לאחר שהורידו את העור. ניתן לראות את הדברים גם בתמונות (ת/21(4) תמונה מספר 17 - סומן על גבי התמונה פצע קדמי סומן 1, פצע אחורי סומן 2 ופצע 3 הפצע הקווי המרוחק ביותר) (ח"נ, עמ' 1319-1318, 1321).
- ד"ר קוגל אינו סבור שהפצע השני הוא פצע שנגרם כתוצאה מהבדיקה. אין מדובר בקליע, הגם שזה דומה לכך (ח"נ, עמ' 1322).
- בחינת האבן: ד"ר קוגל בדק את מראה האבן - נתון בעל משמעות רבה בתיק, וזאת בשל הפער בין הממצאים שצולמו בנתיחה ובין סיפור המקרה ששמע. חפץ שיש בו בליטות משמעותיות יכול לגרום במכה אחת ליותר מנקודת פגיעה אחת: זו אפשרות שתיתכן, אך היא נדירה (ח"נ, עמ' 1292-1291, 1295).
- ד"ר קוגל הסביר שברגע שנוצר שבר בגולגולת, כדי שיישבר מקום אחר, צריך כוח הרבה יותר גדול שיגרום למוקד פגיעה נוסף. לעומת זאת, לא צריך הרבה יותר כוח כדי להרחיב שבר וליצור שברים מתפצלים מהנקודה המרכזית. ואולם, כדי שייווצר אימפקט נוסף צריך כוח מאוד גדול. הנקודה שבה ההתנגדות היא החלשה יותר זה מקום השבר. אם תינתן מכה נוספת, אז השבר יורחב. לכן כדי ליצור שני אימפקטים, יש צורך בשתי מכות (ח"נ, עמ' 1295).
- במקרה דנן נראים שני שברים דחוסים, ולכן המסקנה היא שמדובר בשתי מכות נפרדות. עם זאת, לא ניתן לשלול את האפשרות שכלי כמו משקולת שמרימים ביד ומכים באמצעותו - שני הכדורים במשקולת יתנו מכה אחת באותו הזמן (בחלקיק שנייה). אם יהיה פער זמנים, אפילו של עשירית השנייה, אזי המקום השני שנשבר יתרחב. לכן כדי שיהיה אימפקט אחד, צריך ששתי הפגיעות תהיינה בו זמנית בשבריר של שנייה (ח"נ, עמ' 1297-1295).
- במקרה הנדון ראה ד"ר קוגל שברים בשני מקומות נפרדים ונזק גדול מאוד לגולגולת. זו הסיבה שהוא מסייג את תזת התביעה. הוא ראה נזקים כאלה רק במקרים של ירי בראש או שרוצצו את הראש עם אבן מספר פעמים - הגולגולת בפנים מתפרקת. נכון הדבר שהרכב נסע במהירות מאוד גבוהה, נתון שאליו התייחסו הרופאים ברשות כמשפיע על המסקנה. ד"ר קוגל אינו מתעלם מנתון זה, אך לא יודע איך להתייחס אליו, ואין לו פיתרון (ח"נ, עמ' 1297). יוזכר בהקשר זה כי כאשר ד"ר קוגל הפנה לד"ר אלעילי שאלה בקשר לחתכים בגולגולת: כיצד יכולה אבן לגרום לפגיעות כה חמורות, הסביר ד"ר אלעילי שאם האבן שקלה לדוגמה כחצי ק"ג והרכב נסע במהירות של עד 80 קמ"ש, די בכך כדי לגרום לפציעה קשה זו, מכיוון שמדובר על כוחות מנוגדים שנפגשים באנרגיה בקינטיקה גבוהה, והדבר יכול לגרום לפגיעה חמורה. בהמשך העיד ד"ר אלעילי האם בהתחשב בכך שמשקל האבן בפועל הוא כ-2 ק"ג ומהירות הרכב הייתה כ- 120-100 קמ"ש, הוא לא ציפה לראות נזק מסיבי יותר, הוא השיב בחיוב, אך הסביר שמכיוון שהשמשה הקדמית בלמה את האבן הנזק היה פחות חמור.
- הפצע הראשון יכול להתיישב עם מכה מאבן, אך ברנטגן ניתן לראות שתי פגיעות: רואים את השברים שהם נפרדים.
מבחינת צילומי הנזקים הפנימיים בגולגולת: זיהו "שזה פשוט ריסוק, זה לא שתי נקודות שבהן בתוך הריסוק הזה של כל עצמות הגולגולת כמעט אנחנו רואים שני מוקדים, אבל זה לא. זה הקושי שלי. אני לא יודע לפתור אותו, לא יודע ליישב אותו". כאשר יש שברי ריסוק בגולגולת, פעמים רבות העור או הרקמות הרכות נראות כך שנשמרת הצורה הכללית. ובהמשך, כשמפשילים את הרקמות, הכול קורס לתוך עצמו כי הן מחוברות זו לזו (ח"נ, עמ' 1345-1344).
- ד"ר קוגל נשאל האם במקרה הנדון כפי שנתן דוגמה של משקולת שהפגיעה ממנה תהיה בשני אימפקטים בו זמנית, ניתן לומר זאת גם על האבן שנמצאה. ד"ר קוגל השיב שבאבן יש בחלק אחד של הפאות שלה שתי בליטות. להערכת ד"ר קוגל, כפי שמופיעה גם בשיחת הרענון, הוא אינו חושב שזה מספיק כדי לגרום לזה (שני אימפקטים בפגיעה בו זמנית). יש שם חלק של עצם שהרופאים הפלסטינאים אומרים שהם הוציאו אותו מתוך המוח. ד"ר קוגל סבור שהבליטות באבן אינן מספיק גדולות כדי להעביר את העוצמה ולהכניס רסיס עצם פנימה למוח. ד"ר קוגל אישר שציין שתיאורטית לא ניתן לשלול שמדובר בפגיעת אבן ברכב נוסע, אבל סייג זאת כי מדובר בנזק כה חמור שיכול להיגרם רק באנרגיה גבוהה מאוד. נזקים נרחבים מתיישבים עם מכות חוזרות של חפץ קהה בגולגולת. אשר לחסר בעצם - פגיעה אחת מעצם קהה מתיישבת פחות עם חסר עצם בגולגולת. ד"ר קוגל הסכים שהיה צריך לכתוב בחוות הדעת של הנתיחה שפיסת העצם החסרה הייתה במוח המנוחה ולא היה תיעוד כזה (ח"נ, עמ' 1300-1298).
- ככל שמדובר בשתי פגיעות שונות, ד"ר קוגל אינו יודע את סדר הפגיעות. אילו הוא היה בוחן את הגולגולת או רואה ב-CT, יכול היה לדעת את סדר הפגיעות. יש לזה כללים: קו השבר שנוצר שני לא יעבור בשבר שנוצר קודם לכן. כאן אין תמונה של ה-CT וד"ר קוגל לא ראה את הגולגולת בעצמו בזמן נתיחה, כך שאינו יכול לדעת (ח"נ, עמ' 1298).
- ד"ר קוגל אישר את דבריו בשיחת הריענון. בהתייחס להסבר האפשרי הנוסף של ד"ר אלעילי וד"ר חמדאן על אודות בליטת רסיסי עצם מהאימפקט העיקרי כלפי חוץ, ובדרך זו גרימת פציעות נוספות: בתיאוריה תרחיש זה אפשרי, אבל הניתוח של הדברים על ידי רופאי הרשות אינו נכון, שכן התרחיש אינו מתאים לפצעים שנמצאו והשברים בגולגולת. ד"ר קוגל הסביר שכאשר דבר מה בולט מבפנים כלפי חוץ, אין ציפייה למצוא שפשוף בחוץ. השפשוף הוא הסרה של שכבת עור עליונה וזה נגרם כשמשהו פוגע משפשף קודם את העור ואז גורם לשקע פנימה ונכנס. אם זה מבפנים החוצה, השפשוף לא יהיה בחוץ. היו גם שפשופים קטנים שקשה לקבוע האם הם מאותו אימפקט או שזה רסיסי זכוכית קטנים (ח"נ, עמ' 1347-1346).
- במקרה זה נמצאה האבן בתוך הרכב. ד"ר קוגל הסביר שרואים שהחבלה היא בעוצמה חזקה, שאם לא כן, לא היה מתחת שבר דחוס. יש קושי לומר מהו החפץ הקהה. ד"ר קוגל יכול לומר שזה מכשיר נוקשה, יחסית סימטרי, אולי מעוגל. בפאה אחת של האבן יש שתי בליטות. נושא המידות אינו "מסתדר" לד"ר קוגל: הן לא מספיק גדולות/גבוהות כדי ליצור את הדחיסה הפנימית שרואים בגולגולת. בתצלום מס' 16 נראים שטף דם תת עורי ושפשופים קטנים מה שאומר שאימפקט היה גם שם בנקודה של מגע. לדעת ד"ר קוגל אין זה סביר ששתי הבליטות נכנסו (חדרו) במכה אחת. בתצלום מס' 17 מכה אחת היא מקדימה לאחור: מהגבה לאחור לכיוון האוזן. שטח הפנים של צלע האבן שעליה יש בליטות אינו מספיק גדול כדי לגרום לשלושת הפצעים ולשטף דם במכה אחת (ח"נ, עמ' 1329-1322).
- לעניין חשיבותו של סיפור הרקע (המעשה), אזכיר את דבריו של ד"ר קוגל לעיל, שלפי גישתו המקצועית, במקרה זה, כאשר מדובר בסוגיה שעיקרה הוא המנגנון שבו נגרמו הנזקים בראשה של המנוחה, קודם כל על הרופא משפטי להסיק מסקנות על פי הנזקים הגופניים. נתונים נסיבתיים, כגון עדויות ראיה וטענות המועלות בתחקירי האירוע, הן ראיות חלשות בהשוואה לממצאים העובדתיים. חלק מעמיתיו של ד"ר קוגל סבורים אחרת ממנו.
מהירות נסיעת הרכב:
- ד"ר קוגל אישר שנמסרה לו גרסת בעלה של המנוחה שלפיה הוא נסע במהירות של 100 קמ"ש (יוער כי היו גרסאות נוספות שמסר בעלה של המנוחה שהמהירות הייתה אפילו גבוהה יותר). ד"ר קוגל העיד שנתון המהירות הוא חשוב. ד"ר קוגל אינו מבצע את החישוב כי יש תווך ביניים - שמשת הרכב, אך (עדיין) המהירות חשובה. ד"ר קוגל הסביר שאינו מומחה בתחום, אך לפי הספרות, בשמשה יש שתי שכבות של זכוכית עבה וביניהן יריעת פלסטיק דביק. לשמשה יש כוח התנגדות לא קטן שיש לקחת בחשבון. המבנה המיוחד של הזכוכית מקטין את האנרגיה. כשיש את מהירות הנסיעה ומהירות זריקת האבן, לשמשה יש תווך ביניים - צריך לחשב את היכולת להאט את הפגיעה של האבן. פגיעה של אבן זו היא חזקה מאוד ויכולה להסביר נזקים חמורים לגולגולת. מעבר לכך לד"ר קוגל אין נתונים לגבי תווך הביניים - השמשה שהאטה את הפגיעה של האבן וגם אין הדבר בתחום מומחיותו (ח"נ, עמ' 1344-1340).
מריחת נוזל דמי על האבן:
- ד"ר קוגל אישר שציין שהיה קושי בכך שיש צלע של האבן שמרוחה בנוזל דמי מה שלא מתיישב עם הדפוס המוכר של מכה חד פעמית של עצם קהה בראש. בדרך כלל כשיש מכה בראש רואים התזות או כתמים ולא צלע שלמה של אבן מרוחה בדם. עם זאת, ניתן לקושי זה הסבר הגיוני בדברי הבעל כי ברכב זרק את האבן למטה. הואיל והאבן נזרקה על משטח שהיה עליו דם, זה מסביר מדוע צלע שלמה של האבן הייתה מרוחה בדם (ח"נ, עמ' 1303) (משניסתה ההגנה להרחיב בנושא השיב ד"ר קוגל שאין זה תחום מומחיותו) (ח"נ, עמ' 1304 -1310). הוצגה על ידי ההגנה תמונה מספר 18 (של רצפת הרכב), ואנוכי עיינתי בכל התמונות של רצפת הרכב, ולא נראות עליה שלוליות דם. ואולם, אינני רואה קושי להסביר את מריחת הדם, שכן לפי עדות ראבי, דם רב ניגר מראשה של המנוחה, "כמו פותחים ברז... הדם יוצא בכוח, כמו שדיברתי כמו ברז...אבל לא ברז ברז, הכוונה...דם יותר מדי" כך שאין להוציא מכלל אפשרות שהדם נזל על דופן האבן. אין מדובר בזירה סטרילית כי אם בזירה ספוגת דם. יוזכר כי כאשר הגיע ראבי למרפאה בחווארה הבחינו ראבי וד"ר אלקרם באבן מונחת בין רגליה של המנוחה, וראבי הורידה מגופה לרצפת הרכב. במילים אחרות: הדימום המסיבי מראשה של המנוחה התרחש בעוד האבן הייתה מונחת על גופה.
- התזות דם: קיומן תלוי במקום הפגיעה. אם נוצר קרע, הדבר תלוי בצורה שבה הוא נוצר. אם המכה בזווית באלכסון ומשיק אזי ניתן לראות כלי דם שנקרעים. אם זה רק ניצב, סביר להניח שלא יהיה דם במכה הראשונה ורק לאחר מכן יזלוג דם. בכל מקרה הדבר תלוי בכך שייקרע העור. במקרה הנדון המכה/הפגיעה באה מהכיוון הקדמי של הגולגולת לאחור ויש בה משהו אלכסוני. בפצע הראשון רואים בשפות הקדמיות שפשוף מצד אחד והיעדר שפשוף בשפות האחוריות בצד השני. זה לא בניצב כי אחרת השפשוף היה סימטרי. לעומת זאת בפצע השני יש שפשוף יחסית סימטרי מסביב וייתכן שהוא בא בניצב. ניתן לראות את הדברים בתמונות ((ת/21(4) תצלום מספר 17 - על גבי התצלום פצע קדמי סומן 1, פצע אחורי סומן 2 ופצע 3 הוא הפצע הקווי המרוחק ביותר) (ח"נ, עמ' 1321-1316).
- ד"ר קוגל הופנה לספרו של נייט על רפואה משפטית ולכך שלפי הספר, כשמנתחים אנליטית פגיעה בגולגולת, בין הרכיבים העיקריים לניתוח מנגנון הפגיעה צריך להתחשב בעובי הגולגולת, עובי הקרקפת, השיער וכיוון החבלה. ד"ר קוגל אישר זאת. יש את השיער, העור ומתחתיו הרקמה שקוראים לה קרקפת שמורכבת משריר ושומן. לצורך ביצוע ניתוח הנתונים אין צורך לכתוב מה עובי הגולגולת והקרקפת, אלא ניתן לבחון האם עובי העצמות הגולגולת הוא תקין, ודי בכך. לגבי הקרקפת מציינים רק אם יש נפיחות, לגבי השיער כותבים מה האורך שלו כי אם השיער ארוך יש יותר שיער על אותו שטח. במקרה זה פצע 2 ממוקם פחות או יותר באזור הדק ביותר בגולגולת, בעצם הרקה, שיכולה להיות בעובי של 3 -4 מילימטר. פצע 1 ממוקם באזור עבה יותר של הגולגולת. זה לא משפיע לעניין מספר האימפקטים שהיו (ח"נ, עמ' 1332-1330).
- בסופו של דבר לאחר בדיקת הנתונים, האבן, שמיעת הדעות של יתר הרופאים, עומד ד"ר קוגל מאחורי מסקנתו המקצועית במצפון שקט (ח"נ, עמ' 1349).
ההכרעה בין חוות דעת המומחים: האחת, של ד"ר קוגל, מנהל המכון לרפואה משפטית; והשנייה, של מומחי המכון הפתולוגי ברש"פ: ד"ר אלעילי, ראש המכון, וד"ר נוח חמדאן רופא משפטי בכיר
- לאחר בדיקה מדוקדקת של הראיות בנדון, אציע לחבריי לאמץ את חוות דעתם של הרופאים המשפטיים של הרש"פ, שלפיה המוות נגרם כתוצאה מדימום ודפורמציה או הרס של תאים מוחיים כתוצאה משברים בעצמות הגולגולת. הפציעות כפי שנמצאו בחלק הימני של ראשה של המנוחה הן תוצאה של אימפקט בודד (ד"ר נוח חמדאן) שנגרם מחפץ קהה שיכול להתאים להיות אבן שפגעה בגולגולת של המנוחה באנרגיה גבוהה מאוד. אציע לדחות את מסקנת חוות דעתו החולקת של ד"ר קוגל שלפיה בגולגולת יש לפחות שני מוקדי אימפקט.
להלן נימוקיי:
- כללי: אקדים ואומר כי אנו רוכשים הערכה רבה לד"ר קוגל, הן בהיבט המקצועי והן בהיבט האמינות והיושרה. בעדותו בבית המשפט הביע ד"ר קוגל עצמו את הערכתו לרופאי המכון ברש"פ, הן בהיבט של הידע המקצועי והן בהיבט של היושרה המקצועית.
- ד"ר קוגל הפגין יושרה מקצועית, והגם שהעיד כי מסקנתו ניתנה במצפון שקט, הוא דיבר בפתיחות גם על קשיים מסוימים, כאשר מעדותו ניכר כי בנסיבות העניין, בהיבט המקצועי, הוא מכבד גם את הדעות האחרות. בפרק הסיכום של חוות הדעת ת/55ב כתב ד"ר קוגל: "מותה של המנוחה נגרם מחבלה קהה בראש. ד"ר קוגל אינו שולל שהחבלה נגרמה מפגיעת אבן אחת. לנוכח העובדה שד"ר קוגל לא ראה את הגופה והוא נסמך על צילומים שאינם באיכות מיטבית, יש יתרון למי שביצע את הנתיחה".
- מההיוועצות שקיים ד"ר קוגל עם עמיתיו במכון לרפואה משפטית עולה כי בנדון לא הייתה תמימות דעים בין הרופאים: שתי רופאות סברו שאין מניעה שהפגיעות בגולגולת של המנוחה כפי שנראו בתצלומים, יכולות להיגרם מאבן שנזרקה. נימוקן העיקרי היה מהירותו הגבוהה של הרכב ושטח הפנים הגדול יחסית של האבן הפוגעת. בעמדתן המקצועית יש כדי לתמוך במסקנתם של ד"ר אלעילי ושל וד"ר חמדאן. שני רופאים אחרים תמכו בטענה שהחבלות הגולגולת המנוחה מתיישבות עם נזקים שנגרמים מאנרגיה גבוהה מאוד, ולא מפגיעה אחת של אבן. אחד הרופאים תמך גם בדעתו של ד"ר קוגל שנראים לפחות שני מוקדי אימפקט.
- ולבסוף, מעדותו של ד"ר קוגל עלה כי הספרות ביחס למקרים אלה היא דלה, וכי לד"ר קוגל אין ניסיון בטיפול במקרה כגון זה של פגיעת אבן שגרמה למותו של אדם.
- אשר לעדותו של ד"ר חמדאן (ר' בהרחבה טענות ההגנה לעיל): התרשמתי כי מעמד מסירת העדות היה לא פשוט עבורו. כך גם היה קושי מסוים בתקשורת (שלא יורד לשורשו של עניין), מאחר שהעדות ניתנה בשפה האנגלית שאינה שפת אם שלו. אך בעיקר התרשמתי כי גורם הלחץ נבע מאופי החקירה הנגדית. נעשו לו "מבחני זכרון" (שאלות סרק), וכן נשאל שאלות על מעצרו בעבר בהקשר ביטחוני, נושא שאליו ביקש, בצדק, שלא להתייחס ולהתמקד במומחיותו. כך גם נשאל שאלות שאינן בתחום המומחיות של הרופא המשפטי, כגון: התנהגות הנהג בזירה לאחר שאבן פגעה ברכבו וכיו"ב. על פי התרשמותי התשובות המתריסות שנתן לשאלות שאינן נוגעות ישירות לחוות הדעת, נבעו מתחושת מבוכה, חוסר כבוד ועלבון שחווה בחקירתו הנגדית. ואולם, בהסתכלות עניינית על ההיבט המקצועי של חוות הדעת, הניסיון הקודם שצבר ד"ר חמדאן, ההסברים שנתן בבית המשפט לגבי הנתיחה שהוא השתתף בביצועה (להבדיל משאלות ערטילאיות שנשאל על נתיחות קודמות כשהחומר לא נמצא בפניו), ראויים לאמון, ואני סומכת עליהם ללא היסוס. מעבר לנדרש יצוין כי חוות דעתו אינה שוכנת בדד, כפי שיפורט להלן.
- להלן התייחסותי לגופה של המחלוקת המדעית:
- א. כמקובל, בשתי חוות הדעת פירטו המומחים את סיפור הרקע כפי שנמסר על ידי ראבי בעלה של המנוחה. ואולם, מסקנות חוות הדעת נסמכות על בסיס מקצועי/מדעי בלבד. ד"ר חמדאן הסביר כי לצורך המסקנה ממה נגרם המוות, לא נלקחה בחשבון העובדה שנמצאה אבן ברכב או שהיה חור בשמשה. לאחר שנרשמה המסקנה ממה נגרם המוות לפי הנתיחה, התייחס ד"ר חמדאן לנתונים שקיבל מהחוקרים על אודות האירוע, והסיק שהמכה תואמת את דברי החוקרים לגבי הרקע למקרה - השלכת האבן על הרכב שפגעה במנוחה. ד"ר קוגל הסביר כי כאשר מדובר בסוגיה שעיקרה הוא המנגנון שבו נגרמו הנזקים בראשה של המנוחה, ראשית לכל על הרופא משפטי להסיק מסקנות על פי הנזקים הגופניים. נתונים נסיבתיים, כגון: עדויות ראיה וטענות המועלות בתחקירי האירוע, הן ראיות חלשות בהשוואה לממצאים העובדתיים. חלק מעמיתיו של ד"ר קוגל סבורים אחרת ממנו.
- ב. ד"ר קוגל מסכים לכך שהחבלה בראש מתיישבת עם מנגנון בו עצם קשיח בתאוצה מכה בראש (להבדיל מחבלה בה הגוף נמצא בתאוצה ופוגע בעצם קשיח). ואולם, הוא סבור שיש בגולגולת לפחות שני מוקדי אימפקט, דהיינו: נמצאים מספר מקומות פגיעה ומספר מוקדי שבר. זאת בשילוב העובדה שהנזקים בעצמות הגולגולת נרחבים מאוד וחמורים מאוד. שברי ריסוק מפושטים עם מקטעי עצם נפרדים זה מזה כפי שנמצאו בגולגולתה של המנוחה נגרמים על פי רוב מפגיעות באנרגיה גבוהה מאוד ולא מפגיעה אחת של אבן. לעומת זאת, ד"ר אלעילי וד"ר חמדאן סבורים שהפגיעה החמורה בגולגולת היא תוצאה של פגיעה אחת של האבן באנרגיה גבוהה מאוד. ר' גם את מסקנת חוות הדעת ת/21(1): "סיבת המוות: המוות נגרם כתוצאה מדימום ודפורמציה או הרס של תאים מוחיים כתוצאה משברים בעצמות הגולגולת וכתוצאה מחבלה מגוף (חפץ) כבד, המתאימה להיות כתוצאה מאבן".
- ג. לגבי מספר מוקדי האימפקט, אציע לחבריי להעדיף את הסברם הבהיר והמנומק של ד"ר אלעילי וד"ר חמדאן הרופאים שביצעו את הנתיחה שלפיו השברים שנצפו על ידי ד"ר קוגל כשני מוקדי אימפקט שונים, הם תולדה של הפגיעה האחת של האבן, וזאת בשל צורתה הבלתי סימטרית. ד"ר קוגל, בהגינותו, ציין כי לנוכח העובדה שלא ראה את הגופה והוא נסמך על צילומים שאינם באיכות מיטבית, יש יתרון למי שביצע את הנתיחה.
- ד. ד"ר אלעילי הפנה את בית המשפט לתצלום הרלוונטי (ר' לעיל) והסביר כי יכול להיות שפציעה זו, הקרובה ביותר לקו השיער, נגרמה כתוצאה מאבן- עצם שנשברה בתוך הגולגולת וחדרה את העור מבפנים. ד"ר אלעילי הדגים - בערך מאמצע האבן - שטח שהוא רואה בו דבר מה שבולט החוצה ובפינה השמאלית רואים מעין משולש. ד"ר אלעילי בדעה כי זה הקטע של האבן שגרם לפציעה בצורת משולש שניתן לראות בתצלום לעיל. הפגיעה בצורת משולש מעל הגבה של המנוחה נגרמה אפוא ככל הנראה מהפינה השמאלית התחתונה של האבן- מעין משולש בצבע לבן בתחתית התצלום.
- ה. ד"ר קוגל מבסס את מסקנתו המקצועית על כך שנמצאו מספר מקומות פגיעה ומספר מוקדי שבר, וזאת בשילוב העובדה שהנזקים בעצמות הגולגולת נרחבים מאוד וחמורים מאוד. שברי ריסוק מפושטים עם מקטעי עצם נפרדים זה מזה כפי שנמצא בגולגולתה של המנוחה נגרמים על פי רוב מפגיעות באנרגיה גבוהה מאוד (דוגמת פגיעת קליע). ד"ר קוגל אינו זוכר מקרה שפגיעה בודדת באמצעות עצם קהה גרמה לנזקים כה נרחבים. במילים אחרות: ד"ר קוגל סבור שלא רק צילומי הרנטגן מצביעים לפחות על שני מוקדי פגיעה.
- ו. מבחינת תצלומי הנזקים הפנימיים בגולגולת זיהו "שזה פשוט ריסוק, זה לא שתי נקודות שבהן בתוך הריסוק הזה של כל עצמות הגולגולת כמעט אנחנו רואים שני מוקדים, אבל זה לא". זה הקושי של ד"ר קוגל שלא יכול לפתור אותו או לישב אותו.
- ז. בתגובה לקושי שהעלה ד"ר קוגל בנוגע לחומרת הנזק בגולגולת - השבר הדחוס שלדעתו מצביע על יותר מפגיעה אחת, הסביר ד"ר אלעילי בצורה משכנעת לטעמי שיש רק מוקד אימפקט אחד בעצמות הגולגולת. אין זה סביר ששתי אבנים תיזרקנה באותו מקום. לדעתו הנזקים שנצפו נגרמו לנוכח המהירות הגבוהה של הרכב וכובד האבן. לגבי השאלה האם יש חסר בעצם, השיב ד"ר אלעילי שפיסת עצם הייתה קבורה בתוך המוח. גם ד"ר חמדאן הסביר את עוצמת הנזק בגודל האבן, בסוג האבן, במשקלה ובמהירות של הרכב.
- ח. בהתייחס להסבר האפשרי שהעלו ד"ר אלעילי וד"ר חמדאן העיד ד"ר קוגל שבמקרה זה האנרגיה של האבן מתנגשת חזיתית בראש ובגולגולת אדם הנמצא ברכב הנע חזיתית לאבן במהירות גבוהה, היא אנרגיה גבוהה מאוד שיכולה להתאים להיקף נזק כזה, אך יש להביא בחשבון את הפחתת האנרגיה מהשמשה, היבט שאינו במומחיות ד"ר קוגל. ד"ר קוגל הוסיף בהגינותו כי נכון הדבר שהרכב נסע במהירות מאוד גבוהה, נתון שאליו התייחסו רופאי הרש"פ כמשפיע על המסקנה. ד"ר קוגל אינו מתעלם מנתון זה, אך אינו יודע איך להתייחס אליו, ואין לו פיתרון. אני למדה מדברי ד"ר קוגל שאומנם הוא נצמד למסקנות המקצועיות שלו, אך אינו מתעלם מסימני השאלה סביב מסקנתו, שנותרו ללא פיתרון.
- ט. ההסבר הנוסף של ד"ר חמדאן לכך שניתן לראות שלוש פציעות באימפקט הוא שכאשר חפץ קהה פוגע באזור שנפגע, נגרם חוסר בעור ובעצם: העצמות חודרות את העור מבפנים החוצה וכל פגיעה נוצרת כתוצאה מעצם שיצאה ממקום אחר, ומכאן שגודלן של הפציעות אינו זהה.
- י. בהתייחס לאפשרות בליטת רסיסי עצם מהאימפקט העיקרי כלפי חוץ ובדרך זו גרימת פציעות נוספות, העיד ד"ר קוגל כי בתיאוריה תרחיש זה אפשרי, אבל הניתוח של הדברים על ידי רופאי הרשות אינו נכון, שכן התרחיש אינו מתאים לפצעים שנמצאו והשברים בגולגולת. ד"ר קוגל הסביר שכאשר דבר מה בולט מבפנים כלפי חוץ, אין ציפייה למצוא שפשוף בחוץ. השפשוף הוא הסרה של שכבת עור עליונה וזה נגרם כשמשהו פוגע משפשף קודם את העור ואז גורם לשקע פנימה ונכנס. אם זה מבפנים החוצה, השפשוף לא יהיה בחוץ. היו גם שפשופים קטנים שקשה לקבוע האם הם מאותו אימפקט או שזה רסיסי זכוכית. בנקודה זו אני מציעה לחבריי להעדיף את מסקנתו של ד"ר חמדאן (ד"ר אלעילי לא נחקר על כך), בשל היתרון שיש לו בכך שהוא הרופא המשפטי שביצע את הנתיחה. נקודה זו לא הייתה חלק מחוות דעת המומחים, ובמסגרת העדות בבית המשפט לא הוצגה למומחי הרש"פ ההסתייגות האמורה הנוגעת למשמעותו של השפשוף (על פי ד"ר קוגל כשהפגיעה היא מבפנים החוצה אין מצופה לראות שפשוף בחוץ). לפיכך לא הייתה למומחי הרשות האפשרות להסביר את עמדתם המקצועית בנדון, קרי: מהות השפשוף. לעומת זאת, ד"ר קוגל הסתמך על התמונות בלבד, ובמו פיו אמר כי יש יתרון למי שמבצע את הנתיחה בפועל. מכל מקום, לדעתי די בהסבר הראשון שניתן על ידי מומחי הרשות לעניין צורת האבן שהושלכה באנרגיה גבוהה כדי לבסס את מסקנתם בדבר פגיעה אחת מהאבן.
- יא. כאמור, מההיוועצות שקיים ד"ר קוגל עם עמיתיו במכון לרפואה משפטית עולה כי לא הייתה תמימות דעים בין הרופאים: שתי רופאות סברו שאין מניעה שהפגיעות בגולגולת של המנוחה כפי שנראו בתצלומים, יכולות להיגרם מאבן שנזרקה. נימוקן העיקרי היה מהירותו הגבוהה של הרכב, ושטח הפנים הגדול יחסית של האבן הפוגעת. בעמדתן המקצועית יש כדי לתמוך במסקנתם של ד"ר אלעילי ושל וד"ר חמדאן. לשלמות התמונה יוזכר ששני רופאים אחרים תמכו בטענה שהחבלות בגולגולת המנוחה מתיישבות עם נזקים שנגרמים מאנרגיה גבוהה מאוד, ולא מפגיעה אחת של אבן. אחד הרופאים תמך גם בדעתו של ד"ר קוגל שנראים לפחות שני מוקדי אימפקט.
- יב. יוזכר כי לצורך המסקנה ממה נגרם המוות, לא נלקחה בחשבון העובדה שנמצאה אבן ברכב או שהיה חור בשמשה. לאחר שנרשמה המסקנה ממה נגרם המוות לפי הנתיחה, התייחס ד"ר חמאדן לנתונים שקיבל מהחוקרים על אודות האירוע, והסיק שהמכה תואמת את דברי החוקרים לגבי הרקע למקרה - השלכת האבן על הרכב שפגעה במנוחה.
- יג. לעומת זאת, תפקידו של בית המשפט הוא להכריע על יסוד כלל הראיות. אציע לחבריי לקבוע כי מהראיות הנוספות בנדון עולה באופן חד משמעי כי ברכב פגעה אבן אחת בלבד. מסקנתו של ד"ר קוגל אינה מתיישבת אפוא עם הראיות כמפורט להלן:
(1) עדותם של שני עדי הראיה: ראבי ובתו ר' שמסרו כי אבן אחת חדרה לרכב דרך השמשה הקדמית ופגעה במנוחה. עדותם לא עורערה (התייחסתי לכך לעיל, ובין היתר לכך שאמרתה של ר' הוגשה בהסכמה).