בענייננו כאמור, לא נסתר כי בין הצדדים היו יחסים עסקיים כלשהם במסגרתם הפיצה התובעת את מוצרי הנתבעת בישראל, כאשר הלקוחות הם בישראל והנזק הנטען הוא בישראל. הנתבעת מפנה לפסק דין אופיס טקסטיל, במסגרתו נקבע כי היות והזיקות בין הפורום האמריקאי מאוזנות, לא ניתן לקבוע כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות. הנתבעת טוענת כי הנסיבות שם דומות לענייננו, אלא ששם התובעת הייתה חברה ישראלית אשר מוצריה מיוצרים בישראל ולמרות זאת בית המשפט קבע כי בית המשפט בישראל אינו הפורות הנאות. לטענת הנתבעת, בענייננו קל וחומר שבית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות, כאשר המוצרים אפילו לא מיוצרים בישראל. אלא מאי? בניגוד לטענת הנתבעת הרי שפסק הדין אופיס טקסטיל עוסק בנסיבות הפוכות מהנסיבות בענייננו. בעניין אופיס טקסטיל דובר על חברה ישראלית אשר מוצריה נמכרו בארה"ב ולמעשה הפעילות התקיימה בארצות הברית. בענייננו, היצרן הוא אוסטרי, והפעילות מתקיימת בישראל. משכך, פסק דין זה דווקא מחזק את המסקנה כי מירב הזיקות נוטות לעבר הפורום הישראלי.
- אשר על כן שוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל להוכיח קיומה של עילת תביעה טובה ועילת המצאה בהתאם לתקנה 166 וכי בית המשפט בישראל הוא הפורום הנאות לדון בהליך. משכך בקשת הנתבעת לכפירה בסמכות - נדחית.
- משנדחתה הבקשה, ומשהדיון בבקשה דרש הגשת תגובה, דיון במסגרתו נחקר המצהיר מטעם התובעת והגשת סיכומים, הנתבעת תישא בהוצאות התובעת בסך 15,000 ₪.
החלטה זו ניתנה על ידי כרשם.
ניתנה היום, י"ג אייר תשפ"ו, 30 אפריל 2026, בהעדר הצדדים.