תיק אזרחי (תל אביב) 1477-06-24 ל.ג. לוחות אגר ישראל בע"מ נ' Egger Holzwerkstoffe GmbH

החלטה

לפניי בקשת הנתבעת לכפירה בסמכות בהתאם לתקנה 168 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018, (להלן: "התקנות").

הבקשה והתביעה בתמצית

1. התובעת ל.ג לוחות אגר בערעור מיסים (להלן: "התובעת"), היא חברה ישראל אשר מייבאת משווקת ומפיצה חומרי גלם עשויים עץ בישראל. הנתבעת, Egger Holzwerkstoffe GmbH (להלן: "הנתבעת"), היא חברה אוסטרית המייצרת מוצרי עץ אשר המשווקים ברחבי העולם.
2. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת, במסגרתה טענה כי היא הוקמה בשנת 2012 על מנת לשמש מפיצה בלעדית של מוצרי הנתבעת בישראל, ומאז הוקמה היא פעלה כמפיצה בלעדית בישראל במשך כ- 12 שנים, בהסכם הפצה בלתי מוגבל בזמן. לטענת התובעת, הנתבעת בחרה לסיים את הסכם ההפצה עם הנתבעת ללא כל הודעה מוקדמת, וזאת לאחר שבמשך 12 שנים בנתה התובעת את המותג Egger ישראל מן היסוד ויצרה לו מעמד מוביל.  התובעת טענה כי השקיעה במשך שנים עשרות מיליוני שקלים בהפצת מוצרי הנתבעת ויצרה לנתבעת שוק מן המעלה הראשונה בישראל, תוך שהיקף המכירות של מוצרי הנתבעת גדל במהלך השנים פי 20.  לטענת התובעת, בשנים 2022-2203 תנאי השוק השתנו כתוצאה מארועים כמו התייקרות חומרי הגלם, האמרת עלויות ההובלה הימית כתוצאה מהמלחמה באוקרינה, וקיפאון בענף הבניה, אשר הביא לירידה חדה בביקוש מוצרי עץ, כך שחלה ירידה במכירות המוצרים על ידי התובעת.  לטענת התובעת, הנתבעת לא סייעה לה להתמודד עם המשבר ועם תנאי השוק החדשים, לרבות באמצעות התאמת מחירים, ובסופו של דבר, ביום 21.11.23 הודיעה לתובעת באופן חד צדדי על ביטול מיידי של הסכם ההפצה ביניהם, ללא כל הודעה מוקדמת.  לטענת התובעת, מיד עם ביטול ההסכם, סירבה הנתבעת לקבל הזמנות מהתובעת, לרבות הזמנות שהתובעת כבר התחייבה לספק ללקוחותיה עוד לפני מסירת הודעת הביטול.  בנוסף לטענת התובעת, הנתבעת הותירה אותה עם מלאי גדול בשווי יותר מ-4 מיליון אירו, של מוצרים מסוימים אשר לא ניתן לממש בתמורה ראויה, ללא קבלת מוצרים אחרים שאינם קיימים במלאי.  לטענת התובעת, הנתבעת לא עמדה בחובתה ליתן הודעה מוקדמת זמן סביר מראש, ובחובתה לפעול בתום לב, ובכך חיסלה את פעילות התובעת.  משכך עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בכלל הנזקים שנגרמו לה לטענתה ובסך כולל של 88,511,952 ₪ (לצורכי אגרה).
3. עם הגשת התביעה הגישה התובעת בקשה לקביעת דרך המצאה מחוץ לתחום לפי תקנות 166-167 לתקנות. ביום 4.6.24 ניתנה החלטת כב' השופטת (הרשמת דאז) רחל ערקובי, המאשרת את ההמצאה מחוץ לתחום, בהתאם לסדרי הדין.
4. ביום 18.12.24 הגישה הנתבעת לתיק יפויי כוח מוגבל לצורך הגשת הבקשה לכפירה בסמכות, וביום 5.2.25 הוגשה הבקשה לכפירה בסמכות. התובעת הגישה תגובה והנתבעת הגישה תשובה לתגובה, וביום 15.7.25 התקיים דיון.  הצדדים הגישו סיכומים, וכעת ניתנת החלטתי.

טענות הצדדים

5. הנתבעת טענה כי סמכות בית המשפט לא הוחלה על הנתבעת בתיק זה, שכן כתב התביעה שהומצא לנתבעת לא נשא מספר הליך. לטענת הנתבעת, היעדר מספר ההליך מונע מבית המשפט לרכוש סמכות פרסונלית על הנתבעת, לדון בהליך הספציפי כאן.
6. עוד טענה הנתבעת להעדר עילת המצאה מחוץ לתחום. לטענת הנתבעת, בניגוד לטענת התובעת בבקשה לקביעת דרך המצאה מחוץ לתחום, לא מתקיימת בענייננו עילת המצאה לפי תקנות 166(4), 166(4א) ו-166(5) לתקנות.  לטענת הנתבעת, בניגוד לטענת התובעת, לא התקיים בין הצדדים הסכם הפצה בלעדי, וכי המסקנה היחידה העולה מכתב התביעה ונספחיו היא כי התובעת נהגה לרכוש מהנתבעת מוצרים ולמכור אותם בישראל.  לטענתה, משלא היה בין הצדדים כל הסכם הפצה בלעדי כטענת התובעת, הרי שברור כי לא נחתם בין הצדדים הסכם בישראל, לא הופר הסכם בישראל ולא חלים עליו דיני ישראל, כדרישת תקנה 166(4), שכן הסכם כזה לא קיים.  הנתבעת מפנה לפסיקה הדוחה טענות להסכם הפצה בלעדית כאשר לא הוסכם על תנאים שאמורים לאפיין את ההסכם, וכי לא מתקיים הסכם הפצה בלעדי מקום שהמפיץ לא התחייב כלפי היצרן, הן לרכישה של כמות מוצרים מוגדרת והן לאי תחרות.  בענייננו לטענת הנתבעת, המצהיר מטעם התובעת אישר בדיון כי לא היו התחייבויות שכאלו מצד התובעת.
7. לטענת הנתבעת, משלא מתקיימת עילת המצאה בהתאם לתקנה 166(4) לתקנות, בהעדר הסכם הפצה בלעדי בין הצדדים, הרי שממילא גם לא מתקיימת עילת המצאה בהתאם לתקנה 166(4א) אשר עניינה מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה. לטענת הנתבעת משעילת ההמצאה לפי תקנה זו מתבססת על מחדל הנתבעת שלא נתנה הודעה מוקדמת בקשר לסיום הסכם ההפצה הבלעדי, ומשהסכם כזה לא היה, הרי שלא נעשה כל מחדל בתחומי המדינה.  באופן דומה טוענת הנתבעת כי לא מתקיימת עילת המצאה בהתאם לתקנה 166(5), אשר עניינה הנזק שנגרם כתוצאה מהתנהלות הנתבעת.  לטענת הנתבעת, שלא היה הסכם הפצה בלעדי ומשהנתבעת לא הפרה כל חיוב בהתאם לאותו הסכם לא קיים, וודאי שלא נגרם נזק כתוצאה מההתנהלות, ולא קיימת עילת המצאה.

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19168.     בנוסף טענה הנתבעת להעדר שאלה רצינית הראויה להישמע.  לטענת הנתבעת, בנוסף להוכחת העדר הסכם הפצה בלעדי כפי שפורט לעיל, בישראל פועל מפיץ נוסף של מוצרי הנתבעת - שטחי כרמל, ועובדה זו סותרת חזיתית את הטענה לחוזה הפצה בלעדי.  בנוסף, התובעת מפיצה פרקטים של חברה בלגית מתחרה של הנתבעת, חברת Lalengo, ועובדות אלו סותרות חזיתית את הטענה להסכם הפצה בלעדי.  לטענת הנתבעת, בהעדר בלעדיות, המפיץ אינו זכאי לפיצוי בגין הפסקת מערכת היחסים בינו לבין היצרן, ומכאן עולה כי עילת התביעה כולה מבוססת על הסכם הבלעדיות הנטען.  לטענת הנתבעת משמדובר בטענה סתמית אשר אין לה כל בסיס, וכאשר כל התביעה מבוססת על טענה סתמית זו, הרי שהתביעה אינה מגלה שאלה רצינית שיש לדון בה.