הכרעת-דין (נאשמים 1 ו-3)
פסק-דין (נאשם 2)
אני מורה על זיכויו של נאשם 2 מביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב-האישום.
א. פתח דבר
1) כתב-האישום המתוקן בשלישית (מתאריך 1.1.2013), מייחס לנאשמים את האישומים כדלקמן:
באישום הראשון מואשמים שלושת הנאשמים בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וזיוף בצוותא חדא מסמך בנסיבות מחמירות: זיוף ייפוי-כוח[1] הנחזה להיות מסמך שנחתם על-ידי אלכסיי זכרנקו – (להלן: "זכרנקו או "אלכסיי") - עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו‑418 סיפא, ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
באישום השני מואשמים נאשמים 1 ו-2 בכך שקשרו קשר לביצוע פשע ורישום כוזב במסמכי תאגיד, בכך שיצרו מצג שווא לפיו זכרנקו הינו הבעלים היחיד בחברת זכרנקו השקעות בע"מ (להלן: "זכרנקו השקעות") וזכרנקו תעשיות בע"מ (להלן: "זכרנקו תעשיות") והסתירו את היות נאשם 1 בעל השליטה במחצית מניות זכרנקו השקעות וכן בחברת הבת - זכרנקו תעשיות, ובחברת פושקין ניהול מסעדות בע"מ (להלן: "חברת פושקין").
נאשם 1 מואשם בכך שהסתיר מבנק הפועלים בעת פתיחת חשבון זכרנקו השקעות כי הוא בעל השליטה במחצית מניות חברה זו.
נאשם 1 מואשם גם בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ושימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, בכך שיצר מצג שווא במו"מ עם חב' ב. גאון נכסים בע"מ (להלן: "חברת ב. גאון"), לפיו זכרנקו הינו הבעלים והמחזיק הבלעדי של חב' זכרנקו השקעות וזכרנקו תעשיות, ובכך הביא לחתימת הסכם מכירה בין חב' גאון אחזקות בע"מ לחב' זכרנקו השקעות תעשיות.
עוד נטען, כי נאשם 1 קיבל במרמה את חתימת הסכם המכירה מחב' גאון אחזקות לשם הפקת רווח כלכלי, ונאשם 2 סייע לו לעשות כן.
נאשם 1 מואשם גם בביצוע עבירה של דיווח כוזב בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון"), בכך שהשתמש במסמך המזויף בנסיבות מחמירות, והסתיר מהרשות לאיסור הלבנת הון את דבר היותו נהנה בהתייחס לחשבונות זכרנקו השקעות, זכרנקו תעשיות וחברת פושקין - עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו-423, ביחד עם סעיף 415 סיפא וסעיף 420, ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין.
נאשם 2 מואשם בכך שסייע לנאשם 1 לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות - עבירות לפי סעיפים 499(א)(1) ו-423, ביחד עם סעיף 29; וכן סעיף 415 סיפא, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין.