מדברי ההסבר נלמד כי על מנת "לתת בידי רשויות החוק מגוון כלים בתחום המשפט הפלילי והציבורי, שתכליתם היא מניעת התקיימותם ופעילותם של ארגוני הטרור, מניעה וסיכול של פעילות טרור, פגיעה בתשתית הארגונית והפיננסית המזינה אותה..." - המחוקק לא הסתפק בזיקה פורמלית-ארגונית, אלא הרחיב את רשת ההפללה גם לזיקות הצהרתיות ופונקציונליות - ובלבד שבאלה יש ממש.
על כן, כאשר שופט נדרש להכריע אם אדם "נמנה עם" הארגון, הוא לא מחפש רק כוונה, אלא מסה קריטית של זיקות שיוך.
טענת ההגנה לפיה עובדות כתב האישום אינן מגבשות עבירה לפי סעיף 22(א) לחוק, מתעלמת ובמופגן מעובדות כתב האישום (שהוכחו ועליהן לא חלקה עוד בסיכומיה). ניסיונה לנתק את הדיון וההכרעה אודות משמעות שבועת האימונים שביצע הנאשם, מהתשתית העובדתית, כפי שעשתה בסיכומיה, משל כל המיוחס לנאשם הוא ביצוע ביעה בינו לבין עצמו בחדר ביתו - נועד להיכשל מראש.
סביר יותר להניח, כי אילו היה הנאשם מבצע ובכוונה רק ביעה בינו לבינו, ללא שעשה מעשה אופרטיבי - הרי שבהעדר זיקה פונקציונלית, היה נותר עניינו בגדרי הזיקה הרעיונית , וברי כי כתב אישום לא מוגש.
בדברי ההסבר ניכר כי המחוקק ביקש להחריג "אמירות סקרניות" או "התנצחות תיאולוגית". אולם, כאשר ה'בַּיְעָה' (השבועה) נאמרת כחלק מרצף של דיגיטציה של נאמנות, הכוללת צריכת מדריכים אופרטיביים לאורך שנים ואימוץ סלנג ארגוני כפרוטוקול תקשורת - היא מפסיקה להיות אמירה "לכולי עלמא" והופכת לאקט הצטרפות.
מחוות הדעת עולה כי בעידן טרור ההשראה, הארגון נמצא "בכל מקום" דיגיטלי. לפיכך ניתן בהחלט לראות אדם המבצע 'בַּיְעָה' מול חומרי הארגון כמי שמבצע קיבול של הצעה קבועה, ומשעשה כן החל הרגע שבו הוא מחיל עצמו את מרות הארגון.
- בתימוכין לדברים האמורים ועל מנת לפשטם, אין מנוס מהרחבה נוספת בעובדות כתב האישום בדמות חבירה חוזרת לחוות דעת מומחה שב"כ אשר לאחר בחינה מעמיקה של ממצאי הראיות שנמצאו במכשירים האישיים של הנאשם - קובעת כי השילוב בין משנתו הרעיונית-אידיאולוגית של הנאשם, להתנהלותו האקטיבית בשטח והעולה מחקירותיו - מלמד כי מדובר בתומך מדא"ס מובהק שהינו חבר בארגון המדא"ס לכל דבר ועניין.
לבחינת האינדיקציות להיותו של הנאשם חבר בארגון דאע"ש, הוקדש פרק נרחב בחוות הדעת, שראשיתו בהבהרה כי סוגיית "התמיכה המובהקת" מהווה את "המפתח" להגדרת החברות בארגון דאערעור שונה - בהתייחס אל תומכי הארגון בשטח ישראל, ומתבססת על רשימת תבחינים שאינה סגורה כלהלן:
- צריכת תכני הארגון ברשת (בדגש על כמות התכנים ו"איכותם") פעולה המהווה בזירות "לא ממוסדות" כמו בישראל, ל"קליטת" הנחיות הארגון הרשמיות, וזאת נוכח התייחסותם של תומכי דאערעור שונה בזירות אלו אל ערוצי התעמולה של הארגון, כאמצעי המרכזי לספיגת הדירקטיבה הארגונית הפורמאלית;
2 . הפצת אידיאולוגיה של הארגון באופן שיש בו כדי לעודד ולהרחיב את פעילות הארגון, או כוונה לממש פעילות זו;
- הצהרת תמיכה בארגון- בין אם מדובר בשבועת אמונים (ביעה) ובין אם מדובר במי שהצהיר על תמיכתו בארגון ובמשנתו הרעיונית;
- פעילות בהשראת הארגון - קשת רחבה של פעולות אקטיביות ( קידום/תכנון פעילות צבאית בשם רעיונות הארגון, ביצוע אימונים צבאיים , היערכות ליציאה ללחמיה בשורות הארגון, עמידה בקשר עם גורמים רשמיים וכדומה;
- תרגום המשנה הרעיונית של האידיאולוגיה המדא"סית לפעילות טרור ממשית בשטח/ כוונה לממש פעילות זו.
מחוות הדעת נלמד כי תכני התעמולה, מהווים בין היתר, את ה"צינור" להעברת הנחיות ומסרים מהארגון לקהל התומכים בזירות ללא ממוסדות כמו ישראל. ואילו מהממצאים (התשתית הראייתית המוסכמת) עולה תמונה צריכת מאות תכני מדא"ס באופן שיטתי במשך למעלה מאז שנת 2014 ומשך למעלה מ 10 שנים, הכוללים תוכן כרונולוגי וסרטונים בעל גוון אלים ורצחני אותם תיאר הנאשם כ "הוליוודיים".