תיק עזבונות (חיפה) 20265-05-23 עזבון המנוח פלוני נ' ש' - חלק 2

לבניXXXX, - 1/3

לבתיXXXX - 1/3

5. הנני לצוות בזאת את כלל הכספים ו/או הזכויות, מכל מין וסוג שהוא, השייכים לי ואשר מצויים בכל מקום, לרבות בחשבונות הבנק, הרשומים על שמי, לבד ו/או לחוד, ובכלל זה, בחשבון הבנק הרשום על שמי, בבנק אוצר החייל, בני, מתובענה מנהלית חיפה, בבנק לאומי, סניף טירת הכרמל וכן בחשבון המשותף, לי ולאשתי, XXXXX, המתנהל בבנק הפועלים, סניף טירת הכרמל, לבתי, הגב' XXXX.
6. כל רכוש אחר, לגביו לא ניתנה כל התייחסות ספציפית בהסכם זה, יהא לבתיXXXX
7. הנני ממנה בזאת את עו"ד ליאורה אוחנה, להיות מנהלת עזבוני, מוציאה לפועל והמבצעת של צוואתי זו.
8. לכל יורשיי הכשרים והחוקיים שלא הוזכרו בצוואה במשם, הנני מצווה בזה 10 ₪".
9. בתאריך 10.7.2014 חתמה האם המנוחה על גבי מסמך המוכתר "ייפוי כוח כללי" אשר נערך גם כן ע"י עורכת הצוואה, עו"ד אוחנה, ואשר מכוחו הוסמך האב המנוח לפעול בשמה בכל ענייניה המשפטיים והכספיים.
10. בתאריך 11.1.2023 הגישה הנתבעת בקשה למינויה כאפוטרופוס זמני לגוף ולרכוש על המנוחה למשך תקופה של חצי שנה, לה התנגדו התובעים אשר עתרו למנותם כאפוטרופוסים, אולם הליך זה נמחק בעקבות פטירתה של המנוחה בתאריך 24.4.2023 (אפוטרופסות 27673-01-23).
11. הועתק מנבובתאריך 5.1.2023, כחודשיים לאחר פטירת האב המנוח (בתאריך 30.10.2022), הגישה הנתבעת לאפוטרופוס הכללי בקשה לקיום צוואתו מיום 8.7.2014. בתאריך 3.4.2023 הוגשה לבית המשפט התנגדותם של התובעים/מתנגדים.  בתאריך 17.4.2023 הורתה הרשמת לענייני ירושה בחיפה על העברת הבקשה לקיום הצוואה ואת ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה.
12. בתאריך 8.5.2023 הועבר ההליך מהרשם לענייני ירושה לבית משפט זה. בתאריך 27.6.2023 (בכשלושה חודשים לאחר פטירת האם בתאריך 20.4.2023) הגישה הנתבעת תובענה למתן פסק דין הצהרתי המורה על אכיפת הוראת סעיף 4(ב) לצוואת המנוח הצוואה, דהיינו, מינוייה לשמש כאחראית על גביית דמי השכירות אותם נדרשו בעלי העסקים במתחם העסקי לשלם לאב המנוח (תיק עזבונות 65409-06-23).
13. בתאריך 27.6.2023 הגישה הנתבעת/מבקשת תובענה מטעמה למתן סעדים הצהרתיים בעניין ניהול מתחם מוסכים באזור התעשייה של XXXX, אשר היה מצוי בבעלות האב המנוח (תיק עזבונות 65409-06-23).
14. בתאריך 22.8.2023 ניתן על ידי הרשמת לענייני ירושה בחיפה צו ירושה המורה על חלוקה שוויונית בין שלושת האחים בכל הנוגע לעיזבון האם המנוחה (שליש לכל אחד מהאחים).
15. בתאריך 18.12.2023 מינה בית המשפט את עוה"ד אלמוג דהאן לשמש כמנהל עזבונו הזמני של האב המנוח (תיק עזבונות 20302-05-23), לאור היקף העיזבון ואופי המחלוקת שבין הצדדים.
16. בתאריך 12.3.2024 הוגש לבית המשפט דו"ח מטעם מנהל העיזבון הזמני, אליו צורפה חוות דעת שמאי מקרקעין (דר' עו"ד אסף גסטפרוינד) ממנה עולה כי שווי הדירה דירת מגוריהם של ההורים המנוחים ברחוב XXXXX נכון ליום 7.3.2024 הינו 3,350,000 ₪ וכי זכויות החכירה על הדירה רשומות באופן שווה על שמם של המנוחים (מחצית לכל אחד).
17. עוד עולה מהדו"ח כי זכויות החכירה במוסך ברחוב XXXXX) רשומות אך ורק ערעור שונה האב המנוח, וכי נכון יום 11.3.2024 שווי דמי השכירות הראויים הינו 10,000 ₪ לחודש, שווי זכויות החכירה הינו 3,250,000 ₪ (ללא מע"מ) ואילו שווי דמי השכירות הראויים הינו 13,000 ₪ לחודש (ללא מע"מ).
18. במהלך הדיון אשר התקיים בתאריך 13.2.2024 נמחקה התובענה למתן סעדים הצהרתיים בעניין ניהול מתחם המוסכים (תיק עזבונות 65409-06-23). זאת בין היתר, לאור הסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

טענות המתנגדים/תובעים:

16. המתנגדים/תובעים טוענים כי הנתבעת/מבקשת ניצלה לרעה את העובדה שהתגוררה בדירת הוריהם במשך שנים רבות מאוד, ובכך שהפעילה על המנוח לחץ נפשי לערוך צוואה אשר הוראותיה מטיבות עימה בצורה ניכרת תוך קיפוחם, ובכך שהסתייעה בעוה"ד ליאורה אוחנה אשר ערכה את הצוואה וכן גם יפויי כח בעניין האם המנוחה.
17. לטענתם, חרף גילו המבוגר של המנוח במועד עריכת הצוואה (גיל 79) ולמרות שסבל מבעיות ראייה חמורות ומפגיעת ראש אשר התרחשה זמן קצר לפני עריכת הצוואה (עמודים 39-42 ו - 50 לנספחי תצהיר המתנגדים מיום 15.1.2025), הרי שטרם הכנת הצוואה עו"ד אוחנה לא דרשה מהמנוח להציג בפניה אישור רפואי לכך שהיה כשיר לערוך צוואה, ובנוסף לכך פעלה בניגוד עניינים לכאורי, בכך שהשפיעה על המנוח למנותה כמנהלת עיזבונו לאחר פטירתו.
18. המתנגדים טוענים כי במהלך חודש יולי 2021 הנתבעת פנתה אליהם בבקשה להתמנות כאפוטרופא על גופה ורכושה של האם המנוחה, וכי לצורך כך דרשה מהם להסכים לכך שעו"ד אוחנה תערוך בינה לבינם הסכם, לפיו תקבל לצורך הטיפול באם המנוחה שכר עבודה בשיעור של 6000 ₪ לחודש.
19. לדבריהם, נודע להם בדיעבד גם כי בין המבקשת לבין אביהם המנוח נחתם הסכם, מכוחו האב המנוח התחייב לשלם לה החל מיום 1.1.2015 ואילך שכר חודשי בשיעור של 6000 ₪ אשר הצטבר לחוב של 594,000 ₪, וכי חוב זה ייחשב כחוב של העיזבון כלפיה.
20. המתנגדים טוענים גם כי לא רק שהמבקשת התגוררה ללא תשלום בדירת ההורים אלא שההורים המנוחים גם רכשו עבורה כלי רכב חדש, ובנוסף לכך העניקו לה במתנה סכום כספי גבוה לצורך רכישת דירה פרטית משלה, אולם בפועל הנתבעת עשתה בסכום זה שימוש לצרכים אחרים לחלוטין, ובנוסף לכך גם מעלה בכספיהם וכן גם בכספים אשר התקבלו מבעלי המוסכים, למרות שהכספים הללו היו מיועדים לשמש לטובת צרכיה הרפואיים של האם המנוחה.
21. לטענתם, המבקשת שלטה באופן מוחלט גם בכספי ההורים המנוחים באמצעות שימוש בפנקס השיקים של האב המנוח וכן גם בכרטיסי האשראי של שני ההורים, וכי בדרך זו ניצלה לרעה את תלותם של הוריה בה, והשפיעה על האב המנוח באופן בלתי הוגן לערוך צוואה המטיבה עימה.
22. עוד ובנוסף, טוענים התובעים כי בעוד שעורכת הצוואה, עוה"ד ליאורה אוחנה, ציינה בעדותה בבית המשפט כי הצוואה נערכה בעת שהמנוח שהה לבדו במשרדה, הרי שמעדותה של הנתבעת עלה כי היא נכחה פיזית במשרדה של עוה"ד אוחנה בשעת עריכת הצוואה, ובנוסף לכך דרשה לקבל לידיה תמונות ותכשיטי זהב מתוך העיזבון.
23. לטענתם, היה על עורכת הצוואה לדרוש מהמנוח להציג בפניה אישור רפואי לפיו היה כשיר לערוך את הצוואה, משום שזמן קצר לפני עריכת הצוואה אושפז בבית חולים בשל אירוע מוחי, ובנוסף גם לכך לדרוש מהאם המנוחה להציג בפניה מסמך רפואי שלפיו הייתה כשירה לערוך את ייפוי הכח לאור גילה המבוגר, ולא להסתפק בהתרשמותה האישית בלבד.
24. לטענתם, צבר הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט (הסתרת עריכת הצוואה עד שנת 2021, חתימת ייפוי הכח בעניין האם והחתימה על הצוואה במועדים זהים ; סירובה של הנתבעת לעזוב את דירת הוריה ולעבוד ; ההסכם שאותו ערכה עם האב שלא בידיעתם לפיו הסכימה לעבוד כמטפלת של האם בלבד תמורת שכר בשיעור של 6000 ₪ לחודש; שימוש בכרטיסי האשראי של ההורים המנוחים ; תגובת האב המנוח בשנת 2021 על כך שלא הבין את הוראות הצוואה וכי עליהם לשוחח בעניין עם הנתבעת וכו') מלמד על כך שהוריהם פיתחו בה תלות מוחלטת, אשר אילצה את האב המנוח בעל כורחו לערוך צוואה אשר מטיבה עימה על פני רעייתו המנוחה ועל פניהם.
25. עוד טוענים התובעים כי יש לזקוף לחובת עורכת הצוואה את העובדה שלא חתמה בחתימת ידה על גבי הצוואה אלא באמצעות חותמת בלבד, ולכן מדובר בכשל מהותי אשר יורד לשורשו של עניין בהתאם להוראות סעיפים 20 ו - 25(ב)(2) לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965.
26. לטענתם, האב המנוח לא ראה עצמו כגורם עצמאי בקבלת החלטות הנוגעות לצוואה, משום שהנתבעת הייתה הדמות הדומיננטית והמשפיעה בנוגע לעריכתה ולצרכיה, ולראייה הודעות טקסט באפליקציית "ווצאפ" שאותן שלחה הנתבעת לתובע 2 צינה כי על האב המנוח "לסדר את העניינים".
27. לטענתם, בהתאם לדוקטרינת "החוטים השזורים" אשר נקבעה בפסיקת בית המשפט העליון ניתן להסיק כי בניגוד לאמור בתצהירה הרי שבפועל היא הגיעה פיזית למשרדה של עוה"ד אוחנה, וכי היא נשאלה על ידי עו"ד אוחנה איזה רכוש יש ברצונה לקבל מהעיזבון.
28. לשיטתם, המנוח הוטעה על ידי עו"ד אוחנה משום שלא הוסבר לו טרם עריכת הצוואה כי מחצית זכויותיו בדירת המגורים היו שייכות לרעייתו המנוחה, משום שעו"ד אוחנה ציינה בפניו כי "אדם יכול להוריש רק את מה ששייך לו".
29. לטענתם, עו"ד אוחנה שגתה בכך שלא ביררה אל מול האב המנוח מדוע בחר להפקיד את האחריות בעניין הסכמי השכירות בידי הנתבעת, למרות שהייתה חסרת ניסיון בניהול מוסכים ובניהול עריכת הסכמים וגביית כספים מהשוכרים, בעוד אחד המתנגדים מפעיל מוסך בעצמו ומיומן בביצוע פעולה מסוג זה, כך שגם מטעם זה יש מקום להורות על ביטול הצוואה.
30. לשיטת התובעים, מכלול הנסיבות החיצוניות מצביעות על כך שיש לפסול את הצוואה, משום שפרט לנוכחותה הפיזית של הנתבעת במשרדה של עורכת הצוואה ניתן להסיק בבירור כי הנתבעת יזמה את הפנייה לעו"ד אוחנה, אשר מוזכרת בצוואה כמי שמיועדת לשמש כמנהלת העיזבון, ובנוסף לכך שמרה עימה על קשר במשך שנים רבות, וכן פעלה להטיל מורא על אביה ואף נעשה ניסיון לבודדו מיתר בני המשפחה.

טענות הנתבעת/מבקשת :

31. הנתבעת/מבקשת טוענת כי הסיבה לכך שהאב המנוח הפלה אותה לטובה במסגרת הצוואה נבעה מכך שלשני אחיה היו נכסי נדל"ן ובטוחות כלכליות ממקומות עבודתם, משום שהתובע 2 הינו קצין בדימוס במשטרת ישראל אשר זכאי לגמלה חודשית, והתובע 1 הינו בעל מוסך במתחם אשר שייך לאב, ומנגד, היא עצמה נותרה ללא ילדים, מובטלת מעבודה במשך שנים רבות, בת 48 בשעת עריכת הצוואה וללא דירת מגורים בבעלותה.
32. לטענתה , היא התגוררה בדירת הוריה החל משנת 1993 וסייעה רבות להוריה בכך שסעדה אותם, הסיעה אותם לאירועים ולטיפולים רפואיים ודאגה לכל צרכיהם, וכי בניגוד לנטען על ידי אחיה, שניהם אמורים לרשת מכח צו קיום הצוואה סכומים משמעותיים, כך שטענתם בדבר הדרתם מהצוואה בשל השפעה בלתי הוגנת מצידה משוללת כל יסוד.
33. עוד טוענת הנתבעת כי מחצית מהכספים ומהזכויות שאותן הורישה להם אימם המנוחה שייכים לעיזבון האב המנוח, וכי למרות שפנתה לאחיה בכתב בעניין זה בתאריך 23.2.2025 השניים התעלמו מהפנייה.
34. בכל הנוגע למצבו הקוגניטיבי והנפשי של האב המנוח, טוענת הנתבעת כי התיעוד הרפואי אשר נערך בסמוך למועד עריכת הצוואה מלמד על כך שהמנוח לא סבל מלקות ראייה אשר לא איפשרה בידיו לקרוא את הוראות הצוואה, וכי בניגוד לנטען, הוא הבין היטב את כלל הוראות הצוואה שעליה חתם.
35. עוד נטען על ידי הנתבעת כי מתיעוד הרפואי מהתאריכים 15.11.2021 ו - 9.10.2022 וכן גם מתצהירו של התובע 1 ניתן ללמוד בבירור, כי בשעת עריכת הצוואה וכן גם שנים רבות לאחר מכן המנוח היה עצמאי לחלוטין, ולראייה יכולתו לבצע פעולות סטנדרטיות דוגמת נהיגה ברכב, בישול, עריכת קניות, לבוש עצמאי, חתימה על הסכמי שכירות, עריכת שיקים, שימוש בטלוויזיה ובמחשב ביתי וכו'.
36. הנתבעת מוסיפה ומציינת כי אמנם הסיעה את האב המנוח למשרדה של עורכת הצוואה, עו"ד ליאורה אוחנה, אולם בניגוד לטענת אחיה לא נכחה בחדר במועד עריכת הצוואה ולא נטלה כל חלק בעריכתה.
37. לטענתה, המנוח פנה לעורכת הצוואה מיוזמתו האישית מבלי שהיא עצמה השפיעה עליו להיטיב עימה, וכי הוראות הצוואה משקפות בפועל את מורת רוחו וכעסו על יחסם המנוכר של אחיה כלפיו מחד, ואת שביעות רצונו של המנוח מטיפולה המסור באימם המנוחה לאורך שנים רבות, מאידך.
38. הנתבעת, אשר מייצגת את עצמה החל מיום 18.9.2025, קובלת בסיכומיה על דרך התנהלותם המקצועית של באי כוחה הרבים לכל אורך התנהלות ההליך וכן גם על התנהלותה של עורכת הצוואה.
39. לטענתה, התובעים הסתירו מידיעתה ייפוי כח בלתי חוזר אשר ניתן להם על ידי האם המנוחה, וטוענת כי צוואת האב המנוח משקפת את רצונו של האב המנוח להיטיב עימה בשל המאמצים הרבים שאותם השקיעה בטיפול בו ובאם המנוחה, ובשל מצבה המשפחתי והכלכלי הבעייתי.
40. הנתבעת מוסיפה ומציינת בסיכומיה כי אחיה מונעים מתוך תחושת כעס כלפיה וכלפי הוריהם על כך שהעבירו אותם ללמוד בפנימייה החל מגיל 11, וכי יש לזקוף לחובת התובעים את העובדה שלא זימנו לעדות את עדת הקיום השנייה אשר אימתה את חתימת המנוח (עו"ד דורין סולימן).

דיון והכרעה :

41. כידוע, העילה העיקרית הרלוונטית לטענות אשר הועלו על ידי המתנגדים, כעילה מהותית לפסילת צוואה הינה עילת ההשפעה הבלתי הוגנת, שהינה אחת מהעילות אשר קבועות במסגרת הוראת סעיף 30(א) לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965.
42. ככלל, לא קיומה של ההשפעה פוסל את הצוואה, אלא קיומו של יסוד בלתי הוגן שעיקרו ניצול תלותו או חולשתו של המצווה, ולכן על בית המשפט להשתכנע בקיומו של רכיב בלתי הוגן בה, באופן שהצוואה הייתה פועל יוצא של אותו רכיב או ככל שהמשפיע הינו הנהנה עצמו או מי מטעמו.
43. הנטל להוכיח שהמצווה עשה את צוואתו באמצעות השפעה בלתי הוגנת מוטל על הטוען לקיומה של אותה השפעה, וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש הקיום, אולם כאשר נסיבות המקרה מלמדות על כך שהתקיימה תלות מקיפה ויסודית של המצווה בנהנה, וכי הוראת הצוואה השנויה במחלוקת הינה בעליל לטובת הנהנה, הרי שנטל ההוכחה יעבור אל מבקש קיום הצוואה.
44. בפסיקת בית המשפט העליון בעניין דיון נוסף אזרחי 1516/95 רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה מיום 22.6.1998 נקבע בהתייחס להוראת סעיף 30 ו - 31 לחוק הירושה, כי ככל שמתקיימות הנסיבות העובדתיות בארבעת מבחני עזר הבאים, אשר נדרשים לצורך בדיקת התלות שנוצרה בין הנהנה למצווה לצורך הקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת, או אז נטל הראייה עובר אל מבקש קיום הצוואה אשר נדרש להוכיח במאזן ההסתברויות שהחזקה נסתרה :

• מידת עצמאותו הגופנית והשכלית של המצווה - האם הנהנה ניצל לרעה באופן בלתי הוגן את מצבו הפיזי והקוגניטיבי של המצווה לצורך עריכת צוואה המטיבה עימו.
• מבחן התלות והסיוע בין הזוכה לבין המצווה - ככל שמתברר כי המצווה אכן לא היה עצמאי ועקב כך נזקק לסיוע הזולת יש לבחון את טיב הסיוע, היקפו ומידת התלות במעניק וכן גם באחרים.
• מבחן קשרי המצווה עם אחרים זולת - האם המצווה קיים קשרים עם אנשים אחרים מלבד הנהנה ומה הייתה עוצמתם והאם המצווה בודד מאחרים לצורך הגברת תלותו בנהנה.
• מבחן נסיבות עריכת הצוואה לרבות - בחינת מידת מעורבותו של הזוכה בעריכתה אף אם אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 35 לחוק הירושה (צוואה לטובת עדים).

45. בהתאם ללשון הפסיקה השימוש במבחנים הללו צריכים בזהירות רבה שכן בתלות כשלעצמה אין משום ראיה מספקת לקיומה של השפעה בלתי הוגנת, ואף לא להקמת חזקה בדבר קיומה, אלא בעניין ההסתברות לכך שהתלות שללה את רצונו החופשי של המצווה. לפיכך, צוואה תבוטל אך ורק במידה ותוכח השפעה בלתי הוגנת שיש בה משום ניצול תלותו, חולשתו וחוסר יכולתו של המצווה לשם עשיית צוואה המטיבה עם המצווה.
46. יסוד אי ההוגנות נלמד מנסיבות ההפעלה וקיומו של יסוד בלתי הוגן בה ולאו דווקא בשל נסיבות המעשה או בשל התוצאות שאותן מבקש המשפיע להשיג, דוגמת גמול בעריכת צוואה בתמורה לסיוע, או שכנוע מנומס ללא לחץ ואיומים לעריכת צוואה המטיבה עם הנהנה.
47. כך גם ביחס לבחינת קשריו של המצווה עם אחרים, ואף בהסקת מסקנות מנסיבות עריכת הצוואה, שכן לצורך הכרה בקיומה של השפעה בלתי הוגנת, די בקיומם של חלק מהמבחנים האמורים בכדי להצביע על קיומה של השפעה כאמור.
48. בנוסף לכך, נקבע בעניין בערעור מיסים 4459/14 פלונית נ' פלוני מיום 6.5.2015 ("הלכת "החוטים השזורים" מבחן עזר להכרעה בטענת ההשפעה הבלתי הוגנת, לפיו גם כאשר אין בעילות השונות לבסס כל אחת כעילה עצמאית, הרי שיש בכוחן להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת (ראה גם : תיק עזבונות (משפחה חיפה) 30713-03-23‏ פלונית נ. אלמונית מיום 3.11.2025 והאסמכתאות דשם ; פרופ' יצחק כהן, דיני המשפחה והירושה בישראל, הוצאת בורסי, תשפסק דין הצהרתי - כללי - 2025, עמ' 292-293).
49. 00עם זאת, על פי הוראות חוק הירושה על הנהנה להתרחק מפעולת עשייה או עריכת הצוואה, מאחר ומטרת הוראה זו נועדה להרתיע מפני מעורבות במלאכת עשיית הצוואה מצד גורם שעשוי להרוויח מכך (ראה : ערעור משפחה (מחוזי באר-שבע) 756-06-20 א.ד. נ' ד.ח מיום 21.1.2021).

0

50. ודוק, הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" של צוואה הינו ביטוי גמיש אשר "מתמלא תוכן" על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה, ויישומו נעשה על פי ההיגיון והשכל הישר, כאשר המבחן אינו מידת החשש להשפעה בלתי הוגנת על המצווה, אלא מידת המעורבות וחומרתה על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה במבחן השכל הישר (ראה : בערעור מיסים 7049/15 פלוני נ' פלוני מיום 17.1.2015 ; ערעור אזרחי 5869/09 חרמון נ' גולוב, פ"ד נט(3) 1).
51. בחינת המעורבות הפסולה מתבצעת תוך שימוש בשני מבחנים - האחד, מבחן האינטנסיביות, דהיינו, האם הנהנה נטל חלק בעריכת הצוואה לפי מידת המעורבות וחומרתה כך שככל שהמעורבות והפעילות של הנהנה עמוקה, הרי שאז ייטה בית המשפט לראות בה מעורבות הפוסלת את הצוואה.
52. המבחן השני שלאורו יש לבחון את מידת המעורבות הינו מבחן הצטברות האירועים, דהיינו, הצטברות של אירועים וזיקות שכל אחד מהם כשלעצמו, אינו יכול להכריע את הכף, אולם עשוי ליצור את אותה מעורבות בעריכת הצוואה שיש בה כדי להביא לפסילתה (ראה : תיק עזבונות (משפחה חיפה) 30713-03-23‏ פלונית נ. אלמונית מיום 3.11.2025 והאסמכתאות דשם).
53. לפיכך, פעולה מצומצמת כלשהי של הנהנה, אינה הופכת אותו בהכרח למי שלקח חלק בעריכתה של הצוואה, ולעיתים הצטברותן של מספר פעולות שונות עשויה לבסס את המסקנה כי הנהנה אכן לקח חלק בעריכת הצוואה.
54. יש לבחון במבט רחב את מכלול האירועים, הנסיבות והזיקות מתוך העובדות שנפרשות לפניו אודות נסיבות עריכת הצוואה והאם המעורבות של הנהנה עולה כדי מעורבות אסורה בהתאם לתשתית העובדתית אשר מובאת בפני בית המשפט בנוגע לנסיבות עשיית הצוואה (ראה : ערעור משפחה (מחוזי באר-שבע) 756-06-20 א.ד. נ' ד.ח מיום 21.1.2021 והאסמכתאות דשם).

האם הנתבעת הייתה מעורבת בעריכת צוואת האב המנוח ?

55. התובעים מציינים בסיכומיהם כי הנתבעת הייתה מעורבת מאוד בעריכת הצוואה, וזאת בשל נוכחותה במשרדה של עו"ד אוחנה בשעת עריכת הצוואה, ובשל כך שעל פי עדותה פעלה לכך שעו"ד אוחנה, אשר מצוינת בצוואה גם כמנהלת העיזבון המיועדת לאחר שהמנוח ילך לעולמו, תערוך את הצוואה בשל היכרותה עם אחותה , הגב' עינת אוחנה (ראה : סעיפים 17-22 לסיכומי התובעים).
56. ודוק, מהעדויות אשר נשמעו בפני בית המשפט עולה שהתובעים לא היו מודעים כלל לעצם עריכת הצוואה ב"זמן אמת" במהלך שנת 2014, וכי הופתעו מאוד לגלות על עצם עריכתה רק בשנת 2019 או בשנת 2021 (ראה : עדות התובע 1 בעמוד 7 שורה 31 - עמוד 8 שורה 39 ; עדות התובע 2 בעמוד 101 שורה 29 - עמוד 102 שורה 18 ; עמוד 119 שורות 25-30 לפרוטוקול מיום 28.4.2025), כך שיש לבחון את נסיבות עריכת הצוואה אך ורק מ"כלי ראשון", דהיינו, על פי עדויותיהן של הנתבעת ושל עו"ד אוחנה.
57. בכל הנוגע לנסיבות עריכת הצוואה הנתבעת מציינת בעמוד 5 לתצהירה כדלקמן :
58. התובעת לא נטלה חלק בעריכת הצוואה ולא נכחה בעת חתימתה

"40.      לטענה בסעיף 24 לתצהירי אחיי : לא נטלתי חלק בעריכת הצוואה.  לא נכחתי בעת שאבינו חתם על הצוואה.  הצוואה לא נערכה "ביוזמתי הבלעדית" : אבי, כאמור, רצה מאוד לדאוג לי וביקש לכתוב את הצוואה.  הוא אמר, מיוזמתו, לעו"ד ליאורה אוחנה שהוא רוצה לדאוג לי וביקש ממנה להכין לו צוואה.

41. אין שחר ואין שמץ של ראיה כאילו הפעלתי "לחצים על אבי לצורך חתימת הצוואה".
42. הגעתי עם אבינו למשרדה של עו"ד אוחנה, שביקשה ממני לעזוב את החדר בעת שהחתימה את אבינו על הצוואה .  עזבתי את המשרד עד שאבינו יצא ממשרדה של עו"ד אוחנה וחזרנו הביתה.  אבינו שילם לנהגי המוניות גם בנסיעה לעו"ד אוחנה וגם כשחזרנו ממנה הביתה".
43. עם זאת , במהלך עדותה בבית המשפט ציינה הנתבעת כי שני יפויי הכח אשר נערכו בעניין האם המנוחה בסמוך למועד עריכת הצוואה נערכו בביתם של הוריה המנוחים, וכי הגיעה למשרדה של עו"ד אוחנה ביחד עם האב המנוח, על פי בקשתו, כאשר משך מפגש ההכנה, במהלכו נשאלה ע"י עו"ד אוחנה איזה חלק מהעיזבון יש ברצונה לקבל, ארך כארבעים דקות (ראה : עמוד 26 שורות 27- 17; עמוד 27 שורות 35-36 לפרוטוקול מיום 17.11.2025).
44. לעומת זאת, מעדותה של עו"ד אוחנה עולה כי המנוח, שאותו ואת הנתבעת הכירה באופן שטחי בלבד, יצר עימה קשר טלפוני זמן קצר לאחר שערכה בעניין משפחתו אישור נוטריוני. לדבריה, הוא הגיע למשרדה בגפו לצורך קיום ישיבת הכנה מקדימה של הצוואה, במהלכה בחנה מולו נתונים רלוונטיים דוגמת פירוט נכסיו, מצבו המשפחתי וכו'.
45. למרות שבהמשך עדותה של עו"ד אוחנה לא נשללה האפשרות שהנתבעת נכחה במבואת משרדה, הרי שלדבריה המנוח היה היחיד אשר נכח במשרדה בשעת עריכת הצוואה ואימותה, אשר התבצעו בו ביום, לאחר שהמנוח שילם לה את שכר טרחתה, ולאחר שהבהירה לו את המשמעותיות המשפטית אשר נובעות מהוראותיה, ובעיקר את מינויה כמנהלת עזבונו, וכן גם את המשמעות המשפטית של הלכת השיתוף בעניינו (ראה : עמוד 2 שורות 1-11 ; עמוד 2 שורה 29 - עמוד 4 שורה 3 ; עמוד 4 שורות 17-37 ; עמוד 67 שורות 6-7 לפרוטוקול מיום 17.11.2025).
46. בהתאם ללשון הפסיקה גם במקרים שבהם נהנה הזמין את עורך הדין אשר ערך את הצוואה ושילם את שכר טרחתו, ואף סייע לעורך הדין בפרטים שונים שנזקקו לו לצורך הצוואה משום נטילת חלק פסול בעריכתה הצוואה (ראה : [ערעור אזרחי 760/86 רוזן נ' שולמן, פ"ד מג(3), 586; ערעור אזרחי 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה, פ"ד נ (3) 338).
47. כמו כן, אין כל מניעה אתית או חוקית (על פי הוראת סעיף 81 לחוק הירושה) לכך שעורך הצוואה ישמש כמנהל העיזבון, למעט במקרים שבהם בית המשפט או הרשם לענייני ירושה סבורים כי מתקיימות סיבות מיוחדת לכך שלא למנות את עורך הצוואה, או לחילופין עו"ד ספציפי, או אדם אחר אשר מוזכר בצוואה כמנהל העיזבון המיועד (ראה : תיק עזבונות (משפחה ירושלים) 21159-07-21 פלוני נ' ר.נ מיום 21.2.2022 והאסמכתאות דשם)‏‏.
48. יתירה מכך, גם במקרים שבהם המצווה הסתייע בנהנה לצורך הסעתו למשרד עוה"ד שבו נערכה הצוואה, ואף במקרים שבהם המצווה ביקש מהנהנה ליצור קשר עם משרד עוה"ד שבו נערכה הצוואה, וכן גם במקרים שבהם הנהנה נכח במפגש עצמו טרם הכנת הצוואה, אינו מהווה בהכרח השפעה בלתי הוגנת או לקיחת חלק בעריכת הצוואה (ראה : תביעות לאחר הסדר התדיינויות (משפחה תל אביב) 26869-04-20 פלונית נ' אלמונית מיום 4.2.2026 והאסמכתאות דשם)‏‏.
49. עם זאת, מבחן נסיבות עריכת הצוואה ומידת מעורבותו של הנהנה בעריכת הצוואה הינו מבחן משני בלבד, ואינו עצמאי, במובן זה שיש בו כדי לסייע בהסקת מסקנה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת באם כל המבחנים האחרים מצביעים על השפעה כזו (ראה : שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין, דיני ירושה ועיזבון, הוצאת "בורסי", עמוד 125).
50. למרות שעל פניו קיימים פערים עובדתיים לא מוסברים בעניין גרסת עורכת הצוואה אל מול גרסת הנתבעת בעניין נוכחותה של הנתבעת במשרדה של עו"ד אוחנה טרם הכנת הצוואה, וכן גם בעניין השוני שבין מועד עריכת הצוואה (8.7.2014) למועד עריכת ייפוי הכח הכללי שניתן לאב (10.7.2024) ולאחר עריכת ייפוי הכח הנוטריוני לטובת הנתבעת (4.7.2024), אשר עשויים להיות מוסברים עקב חלוף הזמן הרב שבין מועד העדות בבית המשפט לבין מועד עריכת הצוואה, הרי שבמקרה זה אין מקום לקבוע כי התקיימה מעורבות יתר של הנתבעת, באופן אשר חורג מאמות המידה אשר נקבעו בפסיקת בתי המשפט.
51. בנוסף לכך, התרשמתי גם כי הצוואה שיקפה את רצונו של המנוח נכון לאותו מועד לאחר שתיאר בפני עו"ד אוחנה את דרישותיו הן במהלך המפגש אשר התקיים במשרדה ו/או גם בביתו ביום שבו נערך ייפוי הכח (ראה : עדות עו"ד אוחנה בעמוד 12 שורות 6-17 ובעמוד 14 שורות 30-35 ; עדות הנתבעת בעמוד 26 שורות 17-29 לפרוטוקול מיום 17.11.2025).
52. משכך, בנסיבות העניין אין מקום לקבוע כי במקרה זה הנתבעת נטלה חלק בעריכת הצוואה באופן אשר חורג מאמות המידה אשר הותוו בפסיקת בתי המשפט.

המשמעות המשפטית של אי קבלת חוות דעת רפואית בעניין המנוח טרם עריכת הצוואה :

68. התובעים טוענים בסיכומיהם כי טרם הכנת הצוואה עו"ד אוחנה לא דרשה מהאב המנוח להמציא לידיה חוות דעת רפואית לפיה היה כשיר מבחינה רפואית קוגניטיבית לערוך צוואה, למרות שהיה באותה עת בגיל 79 שנים, ולמרות שסבל ממצב רפואי ירוד ולטענתם ללא כל יכולת להבין את תוכן וטיב צוואתו, בשל פגיעת ראש אשר פגעה ביכולת השיפוט וההבנה שלו.
69. לעניין הסיבה לכך שלא התבקשה חוות דעת רפואית מהאב המנוח ציינה עורכת הצוואה, עו"ד אוחנה, כדלקמן (ראה : עמוד 2 שורות 21-28 לפרוטוקול מיום 17.11.2025) :

" ש:               תאמרי לי בבקשה, וביקשת ממנו ניירת רפואית, תיעוד רפואי, משהו שלימד אותך על מצבו? על הכשרות שלו?