אחת הראיות המרכזיות לכך הינה ההקלטה של החקירה ת/172, שמתומללת במסגרת ת/172ב'.
במסגרת ת/172 הודאות מפורשות של הנאשם, ובהן גם אמירה ברורה שלו, מרצונו החופשי, בה כאשר הוא נשאל אם האמל"ח הועבר לרכבו, הוא משיב באופן מפורש בחיוב. תשובתו זו אינה רק מילולית, אלא היא כוללת הנהון בראשו לחיוב. ת/172 כולל שורת הודאות ושורת אמרות אשר מעידות על ידיעתו ומעורבותו בפועל של הנאשם.
יש לדחות את הטענה כי דברי הנאשם הינם ראשית הודאה בלבד. לא כך הוא. מדובר בהודאה מלאה וברורה. הנאשם מודה מפורשות בכך שהאמל"ח הועבר לרכבו, מודה מפורשות בחלקו בפרשה, ואף מתאר מה חלקו של כל אחד מהשלושה, הנאשם, שאדי ועדי (בנו של הנאשם), בביצוע, ובנוסף שורת פרטים שהוא מוסר מעידים על ידיעתו הברורה מה הוא האמל"ח, מה הוא כולל, ועוד.
יש לדחות את טענת הזוטא שהועלתה מטעם הנאשם ממספר נימוקים - הראיות שבפני, העדויות הרבות שבאו בענין זה ובפרט עדויותיהם האמינות של אנשי המודיעין, מביאות למסקנה כי לא נוהל עם הנאשם מו"מ להפללתו של אחר. המו"מ אשר נוהל עם הנאשם היה מו"מ להשבת האמל"ח, על כי הנאשם ישיב את האמל"ח וכנגד יוקל עונשו או עונשו של בנו.
אין מדובר במו"מ להיות הנאשם עד מדינה, שכן הוא לא התבקש להעיד כנגד איש, ולא על זה התנהל המו"מ.
התקיים כאמור מו"מ אל מול אנשי המודיעין, אולם הוא לא היה להבאתו של הנאשם להיות עד מדינה, אלא להשבת האמל"ח.
למעלה מן הצורך יוסף כי, גם אם ניתן היה לכנות מו"מ זה באופן שהנאשם מבקש לכנותו, לגיוסו להיות עד מדינה (ויודגש כי לא רק שהדבר לא הוכח, אלא הוכח ההיפך כאמור), הרי שהמו"מ עם אנשי המודיעין (יהא הוא אשר יהא) הסתיים באי הצלחה. הוכח כי המו"מ הסתיים עוד בישיבת אנשי המודיעין עם הנאשם ב - 24.7.16, תוך שהיה ברור לחלוטין לנאשם דבר סיום המו"מ וכי "אין עיסקה ואין כלום". זאת כאמור, למעלה מן הצורך, שכן המו"מ שהיה, כלל לא נועד להפיכת הנאשם לעד מדינה, לא הוצעה לו הצעה כזו, וזה לא עמד על הפרק.
מכל מקום, כל מו"מ שהוא הסתיים סופית שבוע לפני חקירת הנאשם במשטרה ע"י אנשי משטרה, ביום 2.8.16 (ת/172).
ביחס לחקירת הנאשם במסגרת ת/172, אשר כוללת הודאות מפורשות שלו, הרי שצפיה בצילום החקירה אשר בדיסק ת/172, מביאה למסקנה ברורה כי הנאשם ראה במפגש זה כחלק בלתי נפרד מהמשך חקירתו ע"י חוקרי משטרה, באזהרה אשר ניתנה במסגרת ת/163.
הנאשם נחקר בת/163 ביום 2.8.17 באזהרה, יודע הוא ידוע היטב כי אין כאן כל מו"מ שהוא, וכי מדובר בחקירה משטרתית באזהרה לכל דבר וענין, ולאחר הפסקה קצרה, נחזה הנאשם כממשיך את ההתנהלות לגבי החקירה בפרשה זו, הוא ביוזמתו מתחיל שיח, מפנה לת/163, המסמך המודפס, שואל שאלות, מעלה טענות על מילים כאלו ואחרות, והוא הלכה למעשה המוביל את המשך החקירה במסגרת ת/172, בענין פרשה זו, ובמסגרת זו מוסר הודאות מפורשות.