תא (ת"א) 19187-03-12 אויגן פיהוף (Eugene Viehof) נ' עירא דביר

לפני בקשת המבקש לביטול היתר המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט אשר ניתן לבקשת המשיבים במעמד צד אחד, בהחלטת כבוד השופטת חנה פלינר מיום 16.10.14.

רקע

1. התובעת (והנתבעת שכנגד 1) – JKV BETEILIGUNEGES Gmbh (להלן: "JKV") הגישה בחודש מרץ 2012 תביעה נגד הנתבעים (והתובעים שכנגד) 1-4. בתביעה טענה JKV כי הנתבעים, שהם נושאי משרה ובעלי מניות בחברת מונלייט אלחוט בע"מ (להלן : "מונלייט" או "החברה") - חברה בפירוק, הוליכו אותה שולל, הפרו את חובותיהם והורידו לטמיון את השקעתה של JKV  במונלייט, בלמעלה מ-7 מיליון דולרים.
2. הנתבעים (והתובעים שכנגד) 1-4 והתובע שכנגד 5, הם המשיבים בהליך הנדון, הגישו תביעה שכנגד ביום 27.2.2014 נגד הנתבעים שכנגד- המבקש, JKV, ו- 6 נתבעים נוספים. התביעה שכנגד הוגשה לאחר שבמסגרת תיק פר"ק 1279/05 בעניינה של חברת מונלייט (להלן:"תיק הפירוק") נערכה חקירה ע"י מפרק החברה עו"ד רון גזית (להלן: "המפרק"),  מכוח סמכות על פי סעיף 288 לפקודת החברות [נוסח חדש] והחלטת כב' השופטת ורדה אלשייך בתיק הפירוק מיום 15.1.09, בעניין נסיבות פירוקה של חברת מונלייט. בסיום החקירה, המליץ המפרק על הגשת תביעות נגד הנתבעים שכנגד. התביעה שכנגד הוגשה על סך 80,000,000 ₪ בגין הנזקים הנטענים שנגרמו על ידי הנתבעים שכנגד עקב מעשיהם ומחדליהם והפירוק המכוון של חברת מונלייט.
3. בהחלטת כבוד השופטת אלשייך מיום 19.7.12 בתיק הפירוק, אושרה בקשת המפרק להמחות את זכות התביעה הנטענת של מונלייט נגד חלק מבעלי המניות ונושאי משרה בה, ובהם בעלי השליטה, מהמפרק לתובעים שכנגד ותמנון עבודות ימיות בע"מ.
4. בהחלטת כב' השופט איתן אורנשטיין מיום 7.11.13 בתיק הפירוק נדונה, בין היתר, בקשת המפרק לאשר את הסכם המחאת זכות התביעה שגובש בינו לבין המשיבים ותמנון עבודות ימיות בע"מ. הבקשה אושרה ונדחתה בקשת הנתבעים שכנגד לעיכוב ביצוע ההחלטה. על ההחלטה המורה על המחאת זכות התביעה לידי המשיבים הוגשו ערעורים לבית המשפט העליון, ע"א 7671/12, 7102/12, אשר עד למועד זה טרם ניתנה בהם החלטה.
5. בכתב התביעה שכנגד נטען כי מונלייט נוסדה בשנת 1999 ועסקה בטכנולוגיה שעניינה דחיסה ופריסה של וידאו, ונכסיה העיקריים היו קניינה הרוחני בטכנולוגיה זו ושני צוותים של עובדי פיתוח מקצועי, שמקום מושבם בישראל וברוסיה. מונלייט פעלה משך 6 שנים עד לכניסתה לפירוק ביום 13.4.2005. המשיבים, הם ממייסדי החברה, מבעלי מניות המיעוט בה וחלקם היו נושאי משרה בחברה בתקופות שונות והנתבעים שכנגד הם מבעלי מניות השליטה בחברה וכן, מי שהיו דירקטורים ונושאי משרה בחברה. המשקיע העיקרי בחברה ובעל השליטה בה היה הנתבע שכנגד 2, מר פיהוף, המבקש במסגרת ההליך הנדון. מר פיהוף שלט בחברה באמצעות JKV.
6. בכתב התביעה שכנגד נטען כי פיהוף והנתבעים שכנגד, פעלו בשיתוף פעולה, בניגוד לטובת החברה, תוך הפרת חובות האמון והזהירות המוטלות עליהם על פי דין, והביאו לקריסתה של מונלייט וגרמו לפירוקה, ממניעים זרים ומשיקולים פסולים.
7. התביעה התבססה, בין היתר, על דו"ח סיכום החקירה של המפרק מאוקטובר 2011, אשר צורף כנספח 2 לכתב התביעה שכנגד, במסגרתו ציין המפרק את ממצאיו ומסקנותיו בעקבות החקירה כדלהלן:

"בבסיס התיאור העובדתי מפי דביר עמדו טענות מורכבות לקיומה של קנוניה, אשר במרכזה, עומד בעל השליטה בחברה, מר אויגן פיהוף, שחבר לבעלי מניות נוספים ונושאי משרה בחברה – אלה יזמו מהלך לפירוקה של החברה בזדון, וזאת במטרה להכשיר שימוש שלא כדין בקניינה הרוחני של החברה, אשר נעשה על ידם קודם לכן, על מנת לקדם מטרות הזרות לחברה ושאינן עולות בקנה אחד עם טובתה, כל זאת אגב נישול בעלי מניות המיעוט מזכויותיהם לחלקם בערכה הגבוה של החברה באותם ימים.