ת: אני אענה לך. הרבה דברים נענו לי מהואסטאפ. כנראה שעשה הודעות זמניות, כמו שכולם עושים היום, שלא רוצים דברים כאלו ואחרים ואני בתום לב, כנראה לא שמתי לב. היו לי איתו התכתבויות, היו לי שיחות קוליות איתו.
ש: שמה?
ת: שלא כנראה נשמרו לי. והבן אדם הוליך אותי שולל, חודש יולי, 'מה קורה? מה עם הכסף?' הייתי מקבל כסף חודש בחודשו, לפני הפועלים לפעמים. היה מצבים כאלה, לפעמים גם אחרי, אבל לא משנה. נגמר חודש יולי, 'מה קורה עם הכסף?' אומר לי 'חכה כמה זמן, רגע, חכה' (לא ברור)" (עמ' 32 שורות 27-36 לפרוטוקול).
רועי אמנם העיד כי התכתבויות ו"שיחות קוליות" שלו עם אורי לא נשמרו, אלא שלטענה זו לא היה זכר בתצהירו והאמור מעורר תמיהה - לשון המעטה. משנשאל רועי אודות האמור, לא היה בפיו מענה ענייני (עמ' 34 שורות 9-13 לפרוטוקול).
אוסיף, כי כלל לא צורפו נספחים לתצהירו של רועי, הגם שלכתב התביעה צורפו נספחים כאלה ואחרים, לרבות מסרונים שהוחלפו בין רועי לאורי. גם לאמור, לא ניתן טעם ענייני כלשהו.
ראיתי להביא דברים אילו טרם אדרש לגוף טענות התרמית והיעדר תום הלב, מכיוון שיש בהם כדי ללמד אודות הקושי הראייתי של התובעת, כפי שיפורט בהמשך הדברים. שבעתיים כך- עת הנטל להוכיח יסודות עוולת התרמית, כבד מהנטל הנדרש בתביעה אזרחית "רגילה", ובהקשר זה אפנה לע"א 1137/23 אליהו דרעי נ' קרן קיימת לישראל (ניתן ביום 5.5.2025): "לצד כל זאת יש להדגיש, כי נוכח העובדה שעוולת התרמית טומנת בחובה גוון חמור במיוחד של אשמה, פסק בית משפט זה לא אחת, כי הנטל להוכחת יסודותיה יהיה כבד מהנטל הנדרש בתובענה אזרחית "רגילה" (ראו למשל: בע"מ 4181/22, בפסקה 13 לחוות דעתו של השופט גרוסקופף; יעקב קדמי על הראיות - חלק רביעי - הדין בראי הפסיקה 1778 (מהדורה משולבת ומעודכנת 2009))."
- התובעת טוענת כי אורי צפה את הפסקת השכרת הנכס ליוקרה, הסתיר האמור ממנה, לא פעל למזער נזקים ולפתע "קם ועזב", אלא שלא מצאתי כי טענה זו הוכחה.
אורי פירט בתצהירו את השתלשלות העניינים, שהובילה להפסקת פעילותה של יוקרה, וטענות אלה לא נסתרו.
אורי הצהיר, כי פעילותה של יוקרה "ספגה מכה קשה" עקב מגפת הקורונה, פטירת אחוז נכבד מדיירי בית האבות, ופינוי דיירים מבית האבות בהתאם להוראות משרד הבריאות. אורי פירט כי עם פרוץ מגפת הקורונה החלה הדבקה בבית האבות, ולמשרד הבריאות לא היה מענה בכל הקשור לנוהל הטיפול בנדבקים, וכמות הבדיקות הנדרשות לאיתור הנדבקים, ועקב מחסור באנשי צוות (בגין הידבקותם במחלה), החליט משרד הבריאות לפנות דיירים בריאים מבית האבות. מספר הנדבקים בקרב המחלקה בה אירעו מקרי ההידבקות עלה, ומנגד מספר רב של דיירים בריאים עזבו את בית האבות. כתוצאה מכך, נפגעה פעילות בית האבות באופן קשה, תוך שההכנסות ירדו בצורה חדה, ומספר הדיירים, שערב המגיפה עמד על 140, ירד ל- 40 דיירים בלבד (סעיפים 15-19 לתצהירו של אורי). כתוצאה מירידה בהכנסות, פיגרה יוקרה בתשלומי השכירות, ועקב האמור, פתח המשכיר בהליכים משפטיים נגדה.