מובהר ומוסכם בזאת כי החברה תהיה רשאית, על פי שיקול דעתה הבלעדי, בכל עת לפני תחילתה של תקופת אי התחרות ובמהלכה, לקצר את תקופת אי התחרות או לוותר לחלוטין על התחייבות הקבלן לאי תחרות כאמור לעיל, בהודעה 3 ימים מראש, ובמקרה כזה תהא החברה פטורה מתשלום התמורה כאמור בסעיף זה לעיל, או תהא חייבת בתשלום התמורה רק בגין תקופת אי התחרות המקוצרת, הכל לפי הענין."
הועתק מנבו
בכל הנוגע להוראות לעניין הפסקת ההסכם, אציין כי הסכם 1997, כלל אפשרות בסעיף 8.2 להסכם להפסקת ההסכם על ידי כל צד לפי שיקול דעתו הבלעדי ללא צורך בהנמקה באמצעות מתן הודעה בכתב לצד השני 30 יום מראש ומבלי שלצד השני תהיה הזכות לפיצוי או שיפוי כלשהם עקב הפסקת החוזה. בהבדל מהוראה זו, הסכם 2007 קובע בסעיף 8.1 כי תקופת ההסכם היא:
"מיום 27 לחודש מאי שנת 2007 ולמשך 12 חודשים מלאים עם אופציה להארכה לשני הצדדים לתקופה נוספת של 12 חודשים באותם תנאים."
סעיף 8.2 להסכם קבע כי:
" תקופת ההסכם כאמור בסעיף 8.1 הינה תנאי יסודי בהסכם זה. אי לכך מוסכם בזאת כי במידה ויפסיק מי מהצדדים את ההסכם לפני תום תקופת ההסכם כאמור בסעיף 8.1 לעיל, יהווה הדבר הפרה יסודית של הסכם זה."
בסעיף 8.3 להסכם 2007 נקבע כי:
"על אף האמור בסעיפים 8.1-8.2 לעיל, יהא כל צד רשאי לבטל הסכם זה לאלתר בהודעה בכתב לצד השני, מבלי לפגוע בכל סעד העומד לרשותו על פי כל דין ו/או הוראות הסכם זה, בהתקיים אחד או יותר מהמקרים הבאים:
8.3.1. הצד השני הפר את ההסכם הפרה יסודית. לענין הסכם זה יראו כהתחייבות יסודית של הקבלן את ההתחייבויות שבסעיפים 2, 5, ו6- להסכם זה. וכהתחייבות יסודית של החברה - מילוי ההתחייבויות הקבועות בסעיפים 2.6 ו3- להסכם במועדן.
8.3.2. הצד השני הפר הוראה מהוראות הסכם זה ולא תיקן את ההפרה בתוך 7 ימים מיום קבלת מכתב התראה אודות ההפרה."
- במהלך השנים חודש ההסכם משנת 2007 בין הצדדים במספר מועדים: כך, ההסכם חודש ביום 9.5.2008 ונוסף על כך, ביום 15.8.2010 (נספח 8 לתצהיר התובע). יצוין כי בהסכם משנת 2008, הוסכם בין הצדדים על קיזוז של 10% מהתמורה.
ביום 23.5.2018 חתמו הצדדים על תוספת להסכם משנת 2007 (נספח 9 לתצהיר התובע). תוספת זו כללה הוראה ובהתאם לה ההסכם מיום 9.5.2007 יוערך עד ליום 31.3.2019 בשינויים כפי שפורטו. בכלל כך, נקבע בסעיף 2 לתוספת זו כי:
"בנוסף, ובתמורה למתן שירותים כשדר בהיקף של 2 תוכניות שבועיות בנות 2 שעות כל אחת, בתקופה שהחל מיום 1.6.2018 ועד ליום 31.3.2019 תשולם לקבלן תמורה חודשית בסך 25, 000 ₪.". נקבע כי לתמורה יתווסף מע"מ (סעיף 3( וכן נקבע כי: " האמור לעיל מהווה סילוק מוחלט וסופי של מלוא טענות הקבלן ונתן זהבי בגין התקופה שעד ליום 1.6.2018."
- אין חולק כי על אף שהתוספת להסכם מיום 23.7.18, הסתיימה ביום 31.3.19, לא נחתם בין הצדדים הסכם נוסף. כמו כן ובאופן ספציפי לתמורה אשר שולמה ממועד סיום תוספת זו ואילך, אציין כי לא הוצגה כל ראייה המלמדת איזה תמורה שולמה לתובעים ממועד זה ואילך.
- הצדדים אינם חלוקים על כך, שסגנונו של זהבי, הוא סגנון בוטה ומשכך, כי לאורך שנות ההתקשרות, התעוררו מספר סיטואציות בהן, בעקבות התבטאויותיו של זהבי בשידור, נדרשה התחנה להתמודד עם פניות הרשות השנייה (להלן: "הרגולטור" או "הרשות השנייה"), במסגרתן נטען כי התבטאויותיו של זהבי מהוות הפרת כללי הרגולציה.
בתצהיר עו"ד סומר מטעם התחנה פורטו דוגמאות למקרים בהם הוא עצמו הגן על התחנה ועל זהבי במסגרת תלונות שהוגשו לרשות השנייה. בכלל כך פורט כי בחודש אפריל 2010, התקבלה תלונת הרשות השנייה כלפי הנתבעת, בדבר הפרת צו פרסום על ידי זהבי, אשר טופלה על ידי עו"ד סומר, אשר הגן על התחנה ועל חופש הביטוי של זהבי בתוכניתו.