תא (ת"א) 58608-01-22 דן הרשפנג נ' בר טרנובסקי

פסק-דין (חלקי)

1. זוהי תביעה למתן חשבונות. במוקד ההליך עומדת השאלה האם נכרת בין הצדדים הסכם להקמת מיזם משותף, שעניינו בשיווק מוצרי הגנה מפני נגיף הקורונה באמצעות אתרים מקוונים (להלן: המיזם), ומה הם תנאיו ככל שנכרת.
2. לעניין זה עותר התובע לצו למתן חשבונות, שבו יפרט הנתבע את אחזקותיו בתאגידים הקשורים בפעילות הנטענת במיזם ואת הכנסותיו. זאת, מיום הקמת המיזם ועד למועד מתן פסק-הדין (להלן יחד: החשבונות).  בנוסף, עותר התובע לסעד הצהרתי שלפיו ייקבע כי הוא זכאי לקבל 20% מרווחי המיזם, וכן לסעד כספי שמכוחו יחויב הנתבע בתשלום חלקו היחסי של התובע ברווחי המיזם, שאותם העריך התובע בסך של 1, 000, 000 ש''ח.

רקע הדברים וטענות הצדדים

3. על פי הנטען בכתב התביעה, בראשית חודש מארס 2020 פנה הנתבע, מר בר טרנובסקי, איש עסקים, לתובע, מר דן הרשפנג, העוסק בבנייה ובפיתוח אתרי מסחר אלקטרוני, בהצעה עסקית. זאת, על רקע היכרות קודמת בין השניים.  הנתבע הציע לתובע לחבור לפעילות עסקית להקמת אתר מקוון לממכר מוצרי הגנה מפני נגיף הקורונה, כגון: מסכות פנים, כפפות חד פעמיות ואלכוהול-ג'ל.  על פי ההצעה הנטענת, הנתבע ינהל את הפעילות העסקית, ישקיע מהונו הפיננסי ויהיה אמון על גיוס כספי ההשקעה, ואילו התובע יידרש להשקיע מיכולותיו המקצועיות, ובכלל זה להקים אתר אינטרנט שישמש פלטפורמה לטובת הפעילות ולהיות אחראי לתחזוקתו.  בתמורה, כך על פי הנטען, יהיה התובע זכאי ל-20% מרווחי המיזם, ללא תלות בהיקף הרווחים או ההשקעות.  בסמוך לאחר מכן הקים התובע אתר אינטרנט שכתובתו ttmsuppliers.com למטרה זו (להלן: אתר TTM).
4. כבר עתה יצוין, כי בין הצדדים לא נערך הסכם בכתב. לטענת הנתבע, העדרו של הסכם בכתב מלמד כי כלל לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים.  התובע, מצידו, מסתמך על תכתובות וואטסאפ שהוחלפו בין הצדדים, המשתרעות על פני מאות עמודים, מהן עולה, לשיטתו, כי הסכמות מחייבות אכן גובשו (להלן: התכתובות).
5. לטענת התובע, על רקע הסכמת הצדדים הוא פעל במשך חודשים ארוכים כדי לקדם את המיזם. כחלק מכך, טוען התובע, הוקמו על-ידו שישה אתרי אינטרנט נוספים בזה אחר זה, בכתובות: ttmreserve.com, ttmstocks.com, greenfacemask.com, lifewithcorona.com, caredbprotective.com ו- dbprotective.com (להלן, יחד עם אתר TTM: האתרים).  התובע מוסיף ומציין כי ביצע עבודה מאומצת לאורך חודשים רבים, בין היתר, לצורך תחזוקת האתרים, תפעולם, שיפורם וקידומם השיווקי.  לטענת התובע, אתר חדש שהוקם החליף את קודמו, במטרה לשפר את פעילותו ולהשיא את רווחי המיזם.  על כן, מעת שהוחלט על הקמת אתר חדש, הפעילות באתרים הקודמים הלכה ופחתה.  לטענת התובע, יש לראות בפעילות האתרים כפעילות אחודה וכוללת.  על כן, כך לטענתו, מירב רווחי המיזם הופקו באמצעות האתר האחרון שהוקם - dbprotective.com (להלן: אתר DB), אשר נותר פעיל עד היום.  לטענת התובע, בסמוך לחודש אוגוסט 2020 דרישותיו לקבלת חלקו ברווחי המיזם הלכו ונעשו תכופות, אך הנתבע טען מצידו כי המיזם אינו רווחי ולפיכך טרם התגבשה זכותו לתקבול כלשהו.  התובע מוסיף וטוען כי על אף שהנתבע הכיר בזכותו לקבל אסמכתאות המעידות על העדר רווחיות, הלה התחמק מלעשות כן.  עוד טוען התובע כי הנתבע לא סתר את דוחות "גוגל אנליטיקס" שהוצגו על ידו, שמהם עולה, כך לפי הטענה, כי הכנסות המיזם עמדו על כ-2.4 מיליון דולר ארה"ב.

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 19166.     מנגד, טוען הנתבע כי המשא ומתן בין הצדדים מעולם לא השתכלל לכדי הסכם מחייב.  לחילופין, סבור הנתבע, כי ככל שנכרת הסכם, ההסכמה התייחסה לפעילות עסקית מתוחמת ביחס לאתר TTM בלבד, בו ביצע התובע פעולות ממוקדות בלבד.  לטענתו, לא קמה לתובע זכות לתקבול כלשהו, הן מאחר שהתובע לא ביצע פעילות שיווקית משמעותית לקידום האתר, הן מאחר שהפעילות העסקית באתר לא הניבה רווחים.  הנתבע מוסיף וטוען כי התובע כשל בתפקידיו השונים במיזם, הציג מצגי שווא לגבי יכולותיו, וכי תרומתו לאתר הייתה שולית בלבד.  ממילא, כך טוען הנתבע, דרישת התובע ל-20% מן הרווחים היא דרישה מאוחרת וחסרת בסיס.