12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- עוד טוען הנתבע כי המשא ומתן הראשוני נוהל בין מספר גורמים אשר התובע נמנע מצירופם להליך, בהם: מר דניס פולנסקי (להלן: פולנסקי), שותפו של הנתבע להקמת האתר ומי שהיה אמון על איתור ספקים ובעלי עניין, גברת גלי וילר (להלן: וילר), רעייתו של הנתבע, שמימנה את הקמת האתר ומר רוברט גרוסמן (להלן: גרוסמן), מכר אמריקאי של הנתבע אשר היה אמון על פעולות שיווק בקשר עם האתר והבעלים של התאגיד הזר - Top Tier Merchant, באמצעותו רוכזה פעילות המיזם. בהקשר זה מוסיף הנתבע וטוען כי בסמוך לחודש ספטמבר 2020, עברה הפעילות העסקית להתנהל תחת התאגיד הזר DB Protective LLC (להלן: התאגיד DB), שהוקם על-ידי הנתבע, וילר ופולנסקי. על רקע טענות אלה, טוען הנתבע בכתב ההגנה כי יש לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה, העדר יריבות וכן מחמת פורום לא נאות. זאת, בעוד שלשיטתו הפורום הנאות לדיון הוא הערכאה המוסמכת בארצות הברית. הנתבע מוסיף וטוען בהקשר זה כי טענות התובע לזכאות ברווחי המיזם מחייבות את צירופם של התאגידים הזרים באמצעותם רוכזה הפעילות העסקית.
- בהמשך לדברים האמורים מוסיף הנתבע וטוען כי במהלך חודש מאי 2020, פעל הנתבע יחד עם שני גורמים אחרים, שאינם צד להליך דנא, להקמת פרויקט חדש ונפרד באמצעות הקמת אתר חדש, הוא אתר DB. לטענת הנתבע, אתר זה לא היה פעיל עד לסוף חודש יוני 2020, והוא נרשם, כך לפי הטענה, רק במהלך חודש ספטמבר 2020. הנתבע מדגיש כי הפעילות באתר זה הייתה ענפה ומגוונת וכללה שיווק מוצרים רבים ושונים מאלו שנמכרו באתר TTM. למעשה, טוען הנתבע, הפעילות באתר DB נעשתה במנותק מן הפעילות באתר TTM ולתובע לא הייתה כל נגיעה אליו. יתרה מזו, טוען הנתבע כי התובע גרם לנזקים בפעילות אתר DB, מכוחם עומדת לו זכות קיזוז בסך של כ-100, 000 ש''ח.
- להשלמת התמונה העובדתית יצוין, ועל כך אין מחלוקת, כי בחודש פברואר 2021 נותק הקשר בין הצדדים. אין חולק כי החל ממועד זה חדל התובע מלבצע פעילות באתרים או בקשר אליהם וגישתו אליהם נחסמה.
חומר הראיות בהליך
הועתק מנבו
- התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכך גם הנתבע. בעוד התובע חזר בתצהירו על טענותיו, גרסת הנתבע בתצהירו כללה טענות חדשות ביחס לנטען בכתב ההגנה. בתמצית, הנתבע הוסיף וטען בתצהירו, בין היתר, כי בראשית שנת 2020 הקים יחד עם פולנסקי מיזם, אליו צורף גרוסמן על-ידי השניים. הנתבע הדגיש כי השלושה פעלו כשותפים במיזם, מבלי שערכו הסכם בכתב. לטענת הנתבע, בשלב זה, תכננו השלושה לבצע השקעה כספית מוגבלת, בהיקף של אלפי דולרים בודדים. עוד הוסכם כי התקבולים ממכירת המוצרים ישמשו לרכישת מוצרים חדשים תוך הרחבת היקף הרכישות מפעם לפעם. לטענתו, לאחר שגובש הרעיון הוא שוחח על כך עם התובע, שביקש מצידו לקחת חלק במיזם לאור מומחיותו בהקמת אתרי אינטרנט ובשיווק מוצרים באמצעותם. בהסתמך על מצגים אלו, החליט הנתבע, יחד עם פולנסקי, להיעזר בתובע לצורך הקמת אתר TTM והוא הוגדר כבעל תפקיד, אך לא כשותף במיזם. לטענתו, הוסכם באופן כללי כי הנתבע יבצע השקעה בסך מוגבל והתובע יספק מצידו ידע ועבודה ובהמשך ככל שיזוהה פוטנציאל כלכלי, הנתבע ופולנסקי יגייסו את כספי ההשקעה הדרושים.
- לטענת הנתבע בתצהירו, בראשית הפעילות התברר לו כי כניסת לקוחות לאתר TTM מועטה ועל כן נדרש שינוי בתוכנית העסקית על דרך הגדלת ההשקעה בפרסום. לצורך כך גויסה וילר למיזם, שהשקיעה סכומים העולים על 220, 000 דולר ארה"ב, נוסף על השקעות שבוצעו על-ידי הנתבע וגרוסמן. לטענתו, לכל אורך התקופה לא נמשכו רווחים מהאתרים. הנתבע טוען כי תרומת התובע הצטמצמה עד מהרה, כך שבחודש אפריל 2020 היא כללה פעילות תחזוקה זניחה בלבד, ואילו תחומי הפרסום, השיווק ועיצובו הגרפי של האתר הועברו מאחריותו בשל העדר כישורים מקצועיים. הנתבע טוען כי דרישת התובע לקבלת 20% מרווחי המיזם הועלתה בדיעבד, כהכנה לקראת הגשת התביעה. הנתבע הדגיש כי מעולם לא התחייב (בין אם במישרין, בין אם באמצעות אלו מן החברות מושא המיזם( לשלם לתובע שיעור כלשהו מהרווחים, וכי הדוחות שהציג התובע מ"גוגל אנליטיקס" אינם קבילים. אשר לאתר DB נטען כי אתר זה הוקם בחודש מאי 2020, במקביל לפעילותם של אתרים אחרים מושא המיזם, ומבלי שהפעילות בו הניבה רווחים. לטענת הנתבע, התובע לא היה פעיל באתר זה.
דיון והכרעה
- כפי שיפורט להלן, דין התביעה למתן חשבונות להתקבל בחלקה, באופן המקים לתובע סעד של מתן חשבונות ביחס לתקופה שמחודש מארס 2020 ועד תום שנת 2022. הדיון ייערך בשלושה שלבים: תחילה, תידון הטענה המקדמית בדבר פורום בלתי נאות. בשלב השני, תיבחן השאלה אם התקיימה מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים, המצדיקה מתן חשבונות. בכלל זה ייקבע אם נכרת הסכם מחייב, מה תוכנו ומי היו צדדיו (לרבות טענת הסף בדבר העדר יריבות והעדר עילה, שבירורה כרוך בבירור התביעה גופה), והאם הופר. לבסוף, תיבחן שאלת קיומה של זכות תביעה לכאורה ביחס לכספים מושא החשבונות.
טענת הנתבע בדבר פורום בלתי נאות
- כלל הוא, כי "המבחן המכריע לבחינת תחולתה של דוקטרינת 'הפורום הלא נאות' הינו האם הפורום המקומי הוא 'הפורום הטבעי' או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה. מבחן זה מוכרע בהתחשב במכלול נסיבותיו של המקרה" (רע"א 9810/05 Hecke נ' Pimcapco Limited, פיסקה 10 (30.8.2009( וההפניות שם (להלן: עניין Hecke(). בהקשר זה נקבעו בפסיקה שלושה מבחני משנה: מהו הפורום בעל מירב הזיקות לסכסוך; מהן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות; והאם קיימים שיקולים ציבוריים שתומכים בדיון בפורום זה או אחר (רע"א 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בע"מ, פיסקה 17 (15.5.2018(; ע"א 2547/23 אופיס טקסטיל בע"מ נ' Broklinen Inc Delaware co 5469940, פיסקה 13 (28.12.2023(; רע"א 78645-12-24Vital Capital Investments Limited Partnership נ' לוסטיג, פיסקה 22 (29.4.2025(). הנחת המוצא היא שלבית המשפט בישראל סמכות לדון בסכסוך. הנתבע, הטוען כי הפורום בישראל אינו הפורום המתאים, נושא בנטל מוגבר לשכנע כי לבית המשפט הזר סמכות טבעית ומובהקת לברר את התובענה (רע"א 3144/03 אלביט הדמיה רפואית בע"מ נ' Harefua Servicos de Saude S/C Ltda, פ"ד נז(5( 414, 421-422 (2003(; עניין Hecke, פיסקה 10).
- בחינת הכללים האמורים על נסיבות המקרה דנא מוליכה למסקנה כי הנתבע לא הרים את הנטל המוטל לפתחו לשכנע כי ישראל אינה הפורום הנאות לדון בתובענה. הנתבע הסתפק בהעלאת טענות כלליות, שלא גובו בראיות. כך, טוען הנתבע ביחס למבחן מירב הזיקות לסכסוך, כי הסעד המבוקש מחייב בחינת פעילות עסקית של תאגידים זרים, וכי מטרת המיזם הייתה מכירה מקוונת במטבע דולרי ללקוחות אמריקאים. עם זאת, הנתבע לא הציג כל ראיה קונקרטית או מפורטת היכן ובאיזה אופן בוצעה עיקר הפעילות העסקית בפועל או כיצד פעילות זו מקימה זיקה מובהקת לפורום הזר. בנוסף, הטענה כי הפעילות העסקית רוכזה אצל תאגידים זרים אינה מספקת כשלעצמה. הנתבע לא הוכיח כי בירור התביעה בישראל יהווה משום הכבדה משמעותית על התאגידים הזרים או על ניהול ההליך, ואף לא הציג ראיות המלמדות על קשר מהותי ומובהק של תאגידים אלו לפורום הזר דווקא. הנתבע לא הגיש לעניין זה דוחות כספיים או תכתובות המעידות על ריכוז פעילות מהותית ובלעדית בחו"ל, התומכות בטענותיו אלה. ביחס למבחן ציפיותיהם הסבירות של הצדדים ולשיקולים ציבוריים, אף אלה, כפי שיפורט להלן, תומכים בקיום הדיון בישראל דווקא. למעלה מן הצורך, אבהיר כי יישום מבחן מירב הזיקות מוליך אף הוא למסקנה כי ישראל היא הפורום הטבעי לבירור ההליך. ראשית, שני בעלי-הדין הם תושבי ישראל, שמרכז חייהם ועסקיהם בישראל. שנית, ההתקשרות מושא ההליך נכרתה בישראל (כפי שיפורט בהמשך הדברים), בין שני ישראלים, על רקע היכרות אישית קודמת, וניהול המיזם, למצער בראשיתו, נעשה מישראל. שלישית, פעילותו של התובע, שהיא רכיב מהותי בבירור התובענה, בוצעה כולה מישראל. רביעית, הראיה המרכזית, תכתובות הוואטסאפ המשתרעות על מאות עמודים, כמו גם עדויות הצדדים, כולן בשפה העברית, כך שאין כל יתרון לפורום זר מבחינת שפת הראיות ונגישותן. חמישית, אף העדים הפוטנציאליים המרכזיים שעליהם נשען הנתבע מצויים בישראל. ממילא הנתבע לא הצביע על קושי כלשהו בהעדתם בישראל. אשר לספקי המיזם, הצדדים אישרו כי חלקם ישראלים, ובכללם הספק המרכזי לרכישת המלאי הראשוני. מנגד, הזיקה היחידה לפורום הזר שעליה משליך הנתבע את יהבו עניינה בפעילות התאגידים האמריקאים ובמעורבותו של מר גרוסמן. ברם, אף טענה זו נטענה בעלמא. הנתבע לא הציג כל ראיה קונקרטית להיקף הפעילות שבוצעה בפועל בחו"ל, ולא ביסס טענתו כי לתאגידים הזרים זיקה מהותית ומובהקת לפורום זר ספציפי. אשר למר גרוסמן, הנתבע לא רק שלא ביסס קושי קונקרטי בהבאתו לעדות, אלא אף הבהיר בעדותו כי אינו רואה טעם בזימונו (פרוטוקול, עמ' 44, ש' 10-12). אף מבחני המשנה הנוספים תומכים במסקנה זו. משעסקינן בשני ישראלים שהתקשרו בישראל בעברית וניהלו את ראשית המיזם מישראל, הציפייה הסבירה של הצדדים הייתה כי סכסוך פוטנציאלי ביניהם יתברר בישראל, ולא נטען וממילא גם לא הוכח בסיס לציפייה אחרת. אף השיקולים הציבוריים, ובכללם האינטרס בבירור יעיל של סכסוך מקומי בין תושבי ישראל, והיעדר עניין של פורום זר בהכרעה בו, תומכים בקיום הדיון בישראל.
אשר על כן, דין הטענה לפורום לא נאות, להידחות, ויש לפנות לבירור התביעה למתן חשבונות, לגופה.