סעיף 13(ב) להסכם עיגן הוראת אי תחרות לפיה הצדדים לו "מתחייבים, ביחד ולחוד, שלא להתחרות בעסקיה של החברה [חברת מקס אשדוד] ו/או בעסקי צד א' [חברת מקס סטוק] ו/או בלקוחותיה ו/או במוניטין שלה בתחום המוצרים הנמכרים על ידי החברה, במישרין או בעקיפין, בעצמו ו/או באמצעות אחרים, בין כעצמאי ובין כשכיר, לרבות על ידי שותפות או חברה או בעצמו או באמצעות אחרים, במניות או בזכויות ניהול בתאגידים כלשהם, משך כל זמן היותו בעלי מניות בחברה ובמשך 18 חודשים לאחר מכן".
עוד קבע הסכם אשדוד מנגנון המאפשר לחברת מקס סטוק (שהוגדרה לצורך זה כקונה) לרכוש, בהתאם לבחירתה, את המניות של מקס אשדוד המוקצות לצדדים האחרים, שהוגדרו לצורך זה כמוכר (סעיף 11(א) להסכם), וזאת בהתקיים מקרים מוגדרים.
אחד מהם הוא "בכל מקרה בו יתברר כי המוכר (וביחס לאותו יחיד מוכר בלבד) פעל תוך מעילה באמון ושלא לטובת ולקידום עסקי החברה והחנות, בין בהיותו מנהל החברה או בעל מניות, וזאת מבלי שיהיה על הקונה להגיש תביעה ו/או לנקוט בהליך כלשהו להוכחת הנ"ל" (סעיף 11(א)(6)).
ומקרה נוסף הוא כאשר "התגלעו בין הקונה למוכר (ביחד [כך במקור - צ"ל ביחס] לאותו יחיד מוכר בלבד) חילוקי דעות בקשר לניהול החברה ו/או הפעלת החנות ואשר לא הוסדר[ו] בין הצדדים בתוך 14 ימים מהמועד בו נשלחה הודעה לאותו יחיד מוכר" (סעיף 11(א)(4)).
ובהינתן התרחשות אחד המקרים האמורים, בא סעיף 11(ב) להסכם וקובע את דרך המכירה, שתתבצע על בסיס עבודת רואה החשבון של חברת מקס אשדוד, וללא התחשבות ברכיבים שונים ובהם חלקו של המוכר ברווחים עתידיים וכיו"ב.
- מערכת הסכמית זו, למרבה הצער, לא הובילה את הצדדים אל המנוחה ואל הנחלה, ותוך שנים ספורות צפו ועלו המחלוקות שהובילו להתדיינות המסועפת הנוכחית.
- לפני שנמשיך בדרכנו, יש למקד המבט במר שמשון, שיהיה אחד ממוקדי הדיון המרכזיים בתיק זה. כפי שניתן להתרשם, מר שמשון קשור לפעילותם של כל הסניפים. בכל הנוגע בסניף בת-ים הרי שהוא צד ישיר להסכם הזכיינות. ובכל הנוגע בסניפים שבשדרות ואשדוד, הרי שהוא מעורב באמצעות חברות שבשליטתו.
יחד עם זאת, מוסיף מר שמשון ומסביר שהוא לא נטל חלק בניהול השוטף של הסניפים, אלא שימש כ"משקיע פאסיבי". כך, בכל הנוגע בסניף אשדוד הרי שחברת מקס היא המעורבת בהפעלתו השוטפת, וכפי שראינו מניות ההנהלה של חברת מקס אשדוד מצויות בבעלותה הבלעדית. ואשר לסניפים שבבת ים ובשדרות, מר שמשון טוען שבכל אחד מהם היה קיים גורם, שהפעיל בפועל את החנות וזהו "הזכיין האפקטיבי" כהגדרתו. בסניף בת-ים היה זה מר יניב זביחי, ובסעיף שדרות היה זה מר שירור.