פסקי דין

תא (ת"א) 47423-07-18 מקס הנהלה ישראל בע"מ (לשעבר מקס סטוק בע"מ) נ' נפתלי שמשון - חלק 39

13 אוגוסט 2026
הדפסה

על הצדדים להידבר בעניין זה עד תאריך 11.10.26, וככל שלא יגיעו להסכמות, שמורה להם האפשרות לנקוט בכל הליך על פי דין כדי לקדם את המכירה האמורה.  אני מקווה כי יעלה בידם להגיע להסכמות.  זאת משום שאם יתברר כי מי מהם התעקש התעקשות שאינה סבירה כלכלית, יוביל הדבר להתדיינות שתטיל על אותו צד, בסופו של יום, הוצאות.  אלה תוכלנה להיות ניכרות, וחבל.

טענות נוספות

  1. אשר לטענת חברת מקס בסיכומיה כי קיימות סתירות בגרסתו של מר שמשון, הרי שההכרעה בתיק זה התבססה, במידה רבה, על נטלי ההוכחה. הנטל הבסיסי להוכיח את הטענות בתביעת הזכיינות ובתביעת אשדוד מוטל על חברת מקס-סטוק - התובעת בהליכים אלה.  אין הוא מוטל על מר שמשון.  ולא התרשמתי כי הנטען כלפיו בעניין זה משנה את תמונת הדברים הראייתית.  כאמור, גרסתו לאירועים הוצגה בעקביות כבר מראשית הדרך, והיא לא נסתרה.
  2. משמצאתי כי הודעת הביטול ניתנה על ידי חברת מקס סטוק שלא כדין, אין אני נדרש להכריע האם ניתנה גם תוך שיהוי, ומהו המועד המדויק שבו ידע מר מקס על אודות הטענה כי מר שמשון מעורב, כביכול, בהקמת רשת סופר-סטוק.
  3. ביתר הטענות שהעלו הצדדים לא מצאתי, כאמור, צידוק לסטות ממסקנותיי.

התוצאה

  1. לאור האמור לעיל, אני קובע כך:
    • התביעה שהגישה חברת מקס בת"א 47423-07-18 נדחית.
    • התביעה שכנגד שהוגשה בת"א 47423-07-18 מתקבלת בחלקה, וזאת כלפי חברת מקס בלבד. זו תשלם לתובעים שכנגד פיצוי בסך 3,676,424 ₪ נכון לתאריך 30.4.18.  הסכום יישא ריבית שקלית כדין מיום 30.4.2018 ועד מועד הפירעון (30 יום ממועד פסק דין זה, ימי הפגרה במניין).  ככל שהסכום לא ישולם עד מועד הפירעון, יתווספו לקרן העדכנית, ממועד הפירעון ועד מועד התשלום בפועל, ריבית שקלית ודמי פיגורים, בהתאם להוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961, לרבות סעיפים 5 ו- שבו.

הנתבע שכנגד מר מקס לא יחוב אישית בסכום זה.

  • תביעת חברת מקס בת"א 51268-03-19 לכפיית מנגנון ההיפרדות שבהסכם אשדוד נדחית. יחד עם זאת יהיה על חברת טופ-טים למכור את מניות חברת מקס אשדוד שהיא מחזיקה, לחברת מקס.  בעניין זה יחולו ההוראות שבפסקה 144 לעיל.
  1. בכל הנוגע בעניין ההוצאות יש לחייב את חברת מקס בהוצאות הנתבעים והתובעים שכנגד. זאת שעה שרוב טענותיה נדחו, והתביעה שכנגד התקבלה בחלקה.  עוד יש לציין שרכיב התביעה שכנגד שנדחה, לא שינה משמעותית את מפת ההוצאות בתיק.  מכל מקום התובעים שכנגד צירפו פירוט הוצאות בסך כ-1.081 מיליון ₪ (הכולל אגרות משפט ושכ"ט מומחה).

אני קובע כי חברת מקס תישא:

  • בחלק היחסי של תשלומי האגרה (של הסכום שנפסק חלקי הסכום שנתבע), בתוספת ריבית שקלית החל ממועדי התשלום, ובהתאם לרכיבים שפורטו בסעיף 148(ב) לפסק הדין בשינויים המחוייבים.
  • במחצית מעלות השכר של המומחה, בתוספת ריבית שקלית החל ממועדי התשלום, ובהתאם לרכיבים שפורטו בסעיף 148(ב) לפסק הדין בשינויים המחוייבים.
  • ובשים לב להיקף המחלוקת, לרוחב הטיעון ולמורכבות הרבה, מצאתי לחייב בנוסף בתשלום הוצאות שכ"ט ב"כ הנתבעים והתובעים שכנגד בסך 500,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יצורפו לו ריבית שקלית ודמי פיגורים כחוק עד לתשלום.
  • ועוד מצאתי לחייב בתשלום הוצאות הנתבעים והתובעים שכנגד שנדרשו ללימוד החומרים הרבים, בסך 20,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יצורפו לו ריבית שקלית ודמי פיגורים כחוק עד לתשלום.
  1. המזכירות מתבקשת להמציא עותק פסק הדין לצדדים, ולסגור התיקים.
  2. זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ל' אב תשפ"ו, 13 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.

עמוד הקודם1...3839
40עמוד הבא
Skip to content