...
צוואתי זו הינה האחרונה והיא מבטלת כל צוואה קודמת שנעשתה".
- האחיינים ובן האחיינית נפגשו במשרדו של עו"ד א.ג (להלן גם - עו"ד ג') בעניין הסכם חלוקת עיזבון נוכח ההוראה בצוואה המאוחרת כי כל צוואה קודמת מבוטלת (להלן גם - ההוראה המבטלת או ההוראה שבמחלוקת). בסופו של יום לא הושג הסכם חלוקת עזבון בין כל האחיינים ובן האחיינית.
- על רקע זה מ' עתרה ליתן צו קיום הצוואה המאוחרת (ת"ע 27701-09-24), ואילו הנתבע התנגד לכך והגיש בקשה לקיום הצוואה המוקדמת (ת"ע 49628-09-24), ולכך התנגדו ר' (ת"ע 49319-09-24) ונ' (ת"ע 49355-09-24)
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)כל ההליכים הועברו להכרעת בית המשפט בהתאם לסעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הירושה או החוק).
- בדיון קדם משפט שהתקיים בפניי ביום 7.1.2025 ביקשה מ' שלא להיות מי שעומדת מאחורי הבקשה לקיום הצוואה המאוחרת. לצד זאת, ר' ונ' הודיעו שיעמדו מאחורי הבקשה הנ"ל (שם, עמ' 5, ש' 28-27,32-31; עמ' 6, ש' 2-1). בנסיבות אלה, הוריתי על מחיקתה של מ' כתובעת ועל רישומן של נ' ו' כתובעות (שם, עמ' 6, ש' 11-9).
- הצדדים הגישו תצהירים במקום עדות ראשית.
מטעם התובעות הוגשו גם תצהירים של מר ש.(ש).מ, בעלה של התובעת 2 (להלן גם - ש'); גב' א.א וגב' ד.ע, בנותיה של התובעת 1 (להלן גם - א' ו-ד'); מר א.א, חתנה של התובעת 1 (להלן גם - א'); מר ח.כ וגב' ס.ש, חבריה של התובעת 1 (להלן גם - ח' ו-ס').
מטעם הנתבע הוגשו גם תצהירים של גב' א.צ, אשתו של הנתבע (להלן גם - א'); גב' א.נ, גיסתו של הנתבע (להלן גם - א'), מ' וי.מ. כמו כן, הנתבע הזמין לעדות את עדי הצוואה, עו"ד ב' ומר י', וכן את עו"ד ג' (החלטה מיום 20.4.2025).
- התקיימו 2 ישיבות הוכחות בימים 6.7.2025 ו- 7.7.2025 במהלכן נשמעו חקירות של עו"ד ג' (עמ' 13-8), עו"ד ב' (עמ' 15-13), מר י' (עמ' 16-15), מ' (עמ' 17-16), י.מ (עמ' 18-17), הנתבע (עמ' 20-18), ח' (עמ' 21-20), ש' (עמ' 24-21), התובעת 2 (עמ' 29-25), א' (עמ' 30-29), א' (עמ' 32-30), ד' (עמ' 33-32), התובעת 1 (עמ' 40-35).
יוער, כי התובעות ויתרו על עדותה של ס' ותצהירה הוצא מהתיק (החלטה מיום 6.7.2025 עמ' 34).
- הצדדים הגישו סיכומים; ניתן כעת פסק הדין.
טענות הצדדים
- מתנגד קיום הצוואה המאוחרת טוען כי:
א. ההוראות שבמחלוקת הן טעות; המנוח לא רצה ולא התכוון לצוות בצוואה המאוחרת גם את הנכס בנס ציונה; אילו היה המנוח מודע להוראות אלה ו/או משמעויותיהן המשפטיות לא היה חותם על הצוואה המאוחרת; אלמלא הטעות המנוח היה מורה רק על חלוקת הנכס בתל אביב וכספו בין היורשים בחלקים שווים, ללא שום הוראה שיש בה כדי להשפיע באיזה שהוא אופן על הנכס בנס ציונה.