לאחר הדריסה הגיע מכיוון אזור התעשייה בחור בשם "אדם" עם יונדאי סונטה. הוא חזר ברוורס, לקח את המנוח ויצא מהשכונה: "היה איתי את הגופה של מוחמד... לקחתי אותו ואמרתי לאדם סע אחורה..." וביחס לשאלה האם ראה עוד רכבים, ענה: " לא שמתי לב לכלום" (עמ' 197).
כשנשאל מדוע לא מסר לחוקר שהיו במקום ילדים, ענה כי מדובר בילד בן 12 ולא ידע שילד בגיל כזה נותן עדות (עמ' 200). יחד עם אדם ברכב היו עוד שניים שנסעו. הוא חושב שאחד מהם זה בן הדוד של מוחמד והוא לא יודע מי זה השני. הוא לא שמע את אחד הילדים אומר שהנאשם דרס את המנוח, גם לא הייתה לו אפשרות לדבר איתם כי היה יחד עם המנוח.
ג'אודת נשאל האם הטלפון שלו היה יחד עמו בחקירה וענה בחיוב. לאור תשובה זו, עומת עם כך שבחקירה במשטרה אמר שהוא שבר את הטלפון ביום האירוע מרוב עצבים. במענה לכך אמר שהוא לא זוכר, ויכול להיות שאמר ששבר את הטלפון "נראה לי ששברתי את הטלפון, אני לא זוכר. זה טלפון אפילו חדש הטלפון הזה... נראה לי, כן, כן, שהטלפון נשבר". בהמשך לתשובה זו נשאל הכיצד אם כן ידע את השעה שהתקשר למד"א וענה שהם בדקו במד"א. לשאלת הבהרה האם התקשרו לבדוק, ענה בשלילה והוסיף כי "יש דברים שאני יכול לא להגיד לך את זה" (עמ' 206).
העד התבקש להסביר בנוגע לתשובתו לפיה כארם היה ליד הנאשם בזמן התאונה אבל הוא לא בטוח במאה אחוז, ומסר כי יש השחרה בחלק הקדמי של הנוסע, והעיניים שלו היו מרוכזות בנאשם. העד הוסיף כי "מה שמעניין אותי, זה לא כארם זה הנהג" (עמ' 211). העד חזר על כך שהנאשם לא בלם בשום שלב: הוא לא שם ברקס אפילו" (עמ' 212); "...כשהוא עלה עליו הוא לא שם ברקס ולא כלום, הוא לא בלם ולא כלום, הוא נסע" (עמ' 232), חזר על כך שהרכב עלה על המנוח ושלל את האפשרות שהוא מתאר דברים ששמע מאחרים ולא ראה בעצמו (עמ' 213 - 214). עובר לתאונה ראה את המנוח "...עולה למעלה, לכיוון הבית של סבא שלו מצד ימין והוא בא ממול" (עמ' 219).
ג'אודת נשאל לגבי דברים שמסר בחקירה בנוגע לרעש של המנוע של הדודג' ואישר כי עד לתאונה לא שמע את המנוע אבל "כשהוא התקרב אלי, כן". העד נשאל לגבי סתירות שלכאורה עולות בין עדותו לבין דברים שמסר במשטרה בעניין זה וענה: "מה שאני ראיתי אמרתי."
במענה לשאלה כיצד ידע שהנאשם הלך למשפחה שלו ביתיר אחרי התאונה ענה "שמעתי אולי מהחברה". הוא לא שוחח עם תאופיק אחרי זה. לשאלה כיצד הבין שהייתה בעיה בין המנוח לנאשם ענה: "כולם מדברים כשהיינו ליד סורוקה... כל המשפחה שלו". העד עומת עם כך שלמנוח היה שבר בירך בצד שמאל דבר המתיישב עם חציית כביש בכיוון ההפוך מזה שהוא תיאר, וענה: "מה שאני ראיתי, זה שכל הגוף שלו שבור, ואני לא רואה (צ"ל רוצה) להגיד לך ביד או בחזה, אני לא יודע, איך שהרמתי אותו כל הגוף שלו שבור..."; "אולי כשהוא עלה עליו בגלגל" ; "לא, הוא היה בצד ימין" (עמ' 228).