כך הדברים מפורטים בבדיקה שנערכה לנאשם כחצי שנה לפני התאונה (12/3/23):
"מצב לאחר תיקון פזילה בעין השמאלית, מגיל צעיר לא רואה טוב בעין השמאלית.
חדות ראייה : ימין 6/9 שמאל FC 2 M.
[...] לסיכום, רושם אמבליופיה בעין שמאל
[...] עבור משרד הרישוי/לכל המעוניין - הנ"ל בעל ראייה טובה בעין אחת, קלינית בעל שדה ראייה של 120 מעלות לפחות, אינו סובל בדיפולפיה (כפל ראייה ד.ב.ט) לשקול מתן רישיון נהיגה עד 12 טון לפי הקריטריונים." (נ/10 מסמך שסומן קל"ו).
בנפרד מהאבחנה הרפואית, ובנפרד מכך שאותה פזילה לא מנעה ממנו להוציא רישיון רכב מסוג B (ואין טענה שלרכב פרטי דרישות הראייה הן פחות מחמירות), לדברי הנאשם הוא נוסע מידי יום, גם באוונסיס וגם בדודג'. לו אכן עיוורון בעין שמאל הביא לכך שלא זיהה את המנוח, הכיצד אם כן הוא נוהג כדבר שבשגרה (ואף דורש שהוא ינהג בדודג' ולא אחיו שלטענתו אינו נוהג טוב כמוהו). ובדומה, הכיצד אדם שלדבריו כלל לא רואה בעין שמאל, מבקש להוציא רישיון נהיגה לרכב עד 12 טון. האמור לעיל מלמד כי אין זאת אלא טענה לעת מצוא בעקבות דריסתו של המנוח.
לא למיותר להוסיף כי, כמפורט לעיל, היחידה החוקרת בכל מקרה לא התעלמה מטענת העיוורון בעין שמאל וערכה ניסוי שדה ראייה כשעינו השמאלית של הבוחן מכוסה, ניסוי שהראה כי גם במצב דברים זה, ניתן היה להבחין במנוח ממרחק שאפשר בלימה.
גרסת הנאשם לגבי מעשיו של המנוח רגע לפני דריסתו וכיוון חצייתו:
ביחס לסוגיה מרכזית זו לא ניתן היה לקבל מהנאשם גרסה אחידה וזו נעה בין טענה לפיה הפעם הראשונה בה הבחין במנוח היה בעת שפגע בו, לבין טענות לפיהן הבחין גם בכיוון הליכתו, כמו גם במעשים שביצע המנוח לפני שנדרס. הדברים צוינו בפירוט בפרק הדן בחיזוקים לגרסת ג'ואדת ואולם נוכח חשיבות הדברים (גם בהקשר לחוות דעת מומחה ההגנה) הם יובאו שוב בתמצית. בהודעתו הראשונה במשטרה - ת/24, הנאשם טען כי הוא "לא יודע מאיפה (המנוח) הגיע" (עמ' 5). גם בהמשך חקירה זו, עת נשאל כיצד לא ראה את המנוח, ענה: "איך ראיתי אותו, יש לי עין שאני לא רואה בכלל" (עמ' 8) תשובה ממנה נלמד כי לא הבחין בו טרם דריסתו.
בהודעתו השנייה (ת/8) טען הנאשם כי: "אני מכיר את הבית שהוא יצא ממנו, אני לא יודע אם הוא גר שם" (ת/8, עמ' 4). פרט זה מתיישב עם עדותו של ג'אודת שמסר כי הבחין במנוח יוצא מביתו (ובהמשך נכנס חזרה ויוצא שוב). בהמשכה של אותה חקירה, הנאשם מוסיף כי הוא לא יודע למי שייך הבית ממנו יצא המנוח, אבל "כשאני נוסע ברכב הוא יצא לי מצד שמאל" (שם). גם תיאור זה מתיישב עם עדותו של ג'אודת. בהמשכה של אותה חקירה מסר: "המנוח החזיק טלפון וראיתי אותו מגיע משמאל לימין... הליכה מהירה" (בהמשך תיקן עצמו וטען כי לא הבחין במנוח לפני שפגע בו). נוסף לאלה, הנאשם העיד על דברי אחיו שאמר לו: "תיזהר תיזהר מצד שמאל יש ילד" (עמ' 9). מעבר לכך שאמירה זו קבילה תחת החריג של "רס גסטה", עדות הנאשם על עצם אמירת הדברים ע"י כארם שנסע עמו, היא קבילה, ומכאן גם לשיטתו של הנאשם הוא הוזהר בדבר קיומו של הולך רגל מצד שמאל.