לא בלי קשר, בחקירתו הראשונה הנאשם נשאל איפה רכב הדודג', וענה כי אינו יודע היכן הוא נמצא "לא יודע, השארתי אותו ביתיר והלכתי ברגל". כשהתבקש על ידי החוקר להסביר מדוע השאיר את הדודג' ביתיר, ענה תשובה סתומה: "כי שמעתי שבן אדם נהרג והשתגעתי" ( ת/24 עמ' 6). בחקירתו הנגדית בבית המשפט התבקש להסביר האמור, ולא סיפק כל הסבר "לא זוכר עכשיו" (עמ' 326). התנהלות זו שבה הנאשם מסרב לשתף את המשטרה בדבר הימצאו של הרכב שבאמצעותו דרס את המנוח, מתיישבת עם כך שיש לו מה להסתיר, ומכל מקום, לא תואמת התנהגות של אדם הטוען לתאונה בלתי נמנעת.
הנאשם טען כי בזמן שהיה בשטיפה, הוא לחץ על דוושת הגז, בשל כך שהרכב עמד חונה כמעט חודש וחצי באזור תעשייה. בתחילה טען כי הלחיצה על דוושת הגז באוונסיס לא עשתה רעש כי זה לא משאית ו- "זה בנזין לא עושה רעש". דברים אלו עומדים בסתירה לדברים שמסר בחקירתו הרביעית, שם תיאר כי "אני נכנסתי לשטיפה ונתתי גז פעמיים ומוחמד ביקש ממני לא לעשות רעש כי זה קרוב לבית שלהם". גם סתירה זו הוטחה בנאשם בעדותו, במענה, הסביר כי בהתחלה עשה רעש על ידי כך שלחץ על הגז כי האוטו לא עבד טוב, אבל "לאחר שהוא אמר לי, אני לא עשיתי רעש" (עמ' 333). לכאורה מדובר בסתירה שמצויה בשולי הדברים, ואולם יש בה להתיישב עם המגמה הבולטת של הנאשם לנסות ולהמעיט מחשיבותו של האירוע בשטיפה תוך יצירת מצג שווא לפיו הוא כלל לא היה קשור לוויכוח שהיה בעיקרו בין תאופיק לבין המנוח.
באחת מחקירותיו (ת/8 עמ' 11) הנאשם הסביר שלא הבחין במנוח טרם דרס אותו משום שהסתכל בטלפון הנייד שלו. בעדותו בבית המשפט, הנאשם חזר בו לחלוטין מגרסה זו, מבלי להסביר מדוע מלכתחילה טען הדברים, כשהוא מסתפק בכך שזה: "לא נכון" (עמ' 358). ודוק, המדובר בפרט מהותי בליבת המחלוקת, פרט שאמור לכאורה להסביר מדוע הנאשם לא הבחין במנוח ולא בלם ובכך לשוות למעשיו נופך של רשלנות חלף כוונת קטילה. הקלות (היתרה) שבה הנאשם הוסיף פרטים לגרסתו, שינה אותה או גרע ממנה, מקשה לבסס כל ממצא עובדתי בהסתמך עליה.
בעניין אחרון זה, הנאשם טוען כאמור כי הוא לא רואה כלל בעין שמאל: "איך ראיתי אותו? יש לי עין שאני לא בכלל" (ת/24 ש' 48); "ש': אתה לא רואה בכלל או שאתה רואה קצת? ת': אפס")ת/8(א) ש' 27). מעיון במסמכים הרפואיים שאותם הגישה ההגנה, עולה כי ראייתו בעין שמאל אינה טובה, ברם לא מצוין כי הוא אינו רואה בעין זו, כאשר ההבחנה בעניינו היא "אמבליופיה" (עין עצלה). לא זו בלבד, רופא העיניים שבדק אותו, לא רק שלא מצא במצב ראייתו כזה המונע ממנו לנהוג, אלא סבר כי ראייתו מספקת דיה לצורך מתן רישיון לרכב משא. יצוין כי גם ביחס לדברים אלו הנאשם נמצא לא נמצא דובר אמת, עת טען בחקירתו שהרופא שבדק אותו"...אמר לי שיש עין שאני לא רואה בא (צ"ל בה), ובגלל זה הוא לא יכול לתת לי אישור כזה" (ת/8א ש' 35).