הנאשם מתועד במצלמה ברחוב אלתקוא (ת/9) מגיע לביתו עם האוונסיס בשעה 18:52 וממתין בתוך הרכב עד להגעתו של כארם. מניתוח מחקרי התקשורת (ת/10(א)) עולה כי השיחה בין הנאשם לכארם נעשתה בסמוך לפני הגעת הנאשם לחניית ביתו בשעה 18:48 (שיחה שאינה שנויה במחלוקת). הואיל והשטיפה נמצאת מרחק קצר ביותר מביתו של הנאשם (שני רחובות בלבד) הרי שגם אם נצא מנקודת הנחה המטיבה ביותר עם הנאשם לפיה לאחר העימות עם המנוח הוא לא עלה מיד על האוונסיס אלא התעכב מעט בשטיפה, עדיין מדובר בדקות בודדות שחולפות מסיום האירוע עד הגעתו לחניית ביתו ומשם כמעט ברצף, נסיעה עם כארם ודריסת המנוח. האמור, מתיישב היטב עם דבריו של תאופיק בחקירה לפיהם מהרגע שהמנוח שבר את השמשה ועד שהנאשם דרס את המנוח חלפו "אולי 8 דקות...10 דקות גג" (ת/43 ש' 30).
אין המדובר בדקדוקי עניות ותשובה זו נמצאת עם מגמתו הברורה של הנאשם להפריד באופן מלאכותי בין האירוע בשטיפה שלפי דברי תאופיק (במשטרה) מסתיים בכך שהנאשם מאיים על המנוח שיפגע בו עם הדודג' לבין דריסתו של המנוח עם רכב הדודג' בסמוך לאחר מכן.
בחקירה הראשונה של הנאשם הוא נשאל באלו רכבים הוא נוהג וענה "אני נוהג רק על האוונסיס, בקורולה אני משתמש רק לפעמים, עכשיו הוא בעבודה. יש גם פורד שעוד רשום על שמי אבל הוא הלך לברזל" (ת/24, עמ' 4). הנאשם כמצוטט לעיל, נמנע להזכיר את הדודג' שנהג בה בעת שדרס את המנוח. בעניין זה יש להזכיר כי גרסת הנאשם כפי שלימים באה לידי ביטוי בעדותו, היא כי הוא נוסע בדודג' פעמים רבות. אין זו מקריות או שכחה, אלא שוב, ניסיון להרחיק עצמו מהרכב שבאמצעותו דרס את המנוח (ייתכן שגם מתוך מחשבה כי הדודג' לא תימצא לאחר שהשאיר אותה ביער יתיר ואז היה קושי לקשור אותו לרכב זה).
עניין זה הוטח בנאשם בחקירתו הנגדית ולא זכה לכל הסבר מניח את הדעת למעט תשובה כללית עליה יחזור פעמים רבות וכמענה לסתירות רבות שהוטחו בו, לפיה "אני אומר לכם שאני לא יודע מה אמרתי. בחקירה השנייה אני אמרתי אני רוצה להגיד לכם את הכל"; "אני הייתי מטושטש". בהקשר זה, יוער כי הנאשם לא נעצר והובא לחקירה מיד לאחר הדריסה, אלא רק בחלוף למעלה מ-6 שעות הוא עוכב באקראי על ידי מחסום משטרתי שהוצב בדרך (בקשר לאירוע אחר).
נמצא כי היו לנאשם מספר שעות להבין את תוצאות מעשיו ולשוחח עם אחרים (כפי שאכן אישר שעשה), טרם הובא לחקירה. לכך נוסיף כי לא ברור מדוע טשטוש אמור להביא לכך שדווקא הרכב שבאמצעותו דרס את המנוח ואותו ניסה להעלים ביער יתיר, לא יוזכר במענה לשאלה ישירה של החוקר ביחס אליו. דברים אלו בעינם עומדים אפילו בשיחת מסדרון שקדמה לחקירה שהוקלטה (ת/35) הנאשם אישר בעקיפין כי התאונה בוצעה ברכב הדודג' (לדברי החוקר הוא יצא לעבר הנאשם כשהוא מחזיק בידו מפתח של רכב מסוג דודג' ושאל מי נהג ברכב הזה). ואם אישר הדברים בעקיפין, מדוע נמנע מלהזכירו בחקירתו הראשונה, כשלטענתו מדובר בתאונה בלתי נמנעת.