שקרי נאשם מוכחים בליבת המחלוקת: גרסת הנאשם נמצאה כבלתי מהימנה בעליל. גרסה מתפתחת, שקרית, כבושה בחלקה שלא היה בה כדי לסדוק ולו במעט את המסד הראייתי המפורט לעיל. לא זו בלבד, גרסת הנאשם בחלקים ממנה נמצאה כשקרית בנושאים מהותיים באופן שהם מהווים חיזוק לראיות התביעה.
ראיות התביעה:
תצלום אוויר:
לשם הנוחות מצ"ב תצ"א מ"גוגל מפות" ובה ציון המקומות הרלבנטיים: מקום ביתו של המנוח, מקום השטיפה, מקום מגורי הנאשם, מקום הדריסה, המסלול שביצע הנאשם עם רכב הדודג'. יצוין כי למעט המיקום המדויק של הדריסה (האימפקט) כל המפורט אינו שנוי במחלוקת (ור' גם ת/ 23):
עדות תאופיק:
המדובר בעובד במכון לשטיפת מכוניות, תושב חורה, בן 22 בעת מתן העדות. המנוח הוא קרוב משפחה שלו "אבא שלו בן דודה שלי" והוא מכיר גם את הנאשם "מזמן, מהגן". ביום האירוע הוא עבד במכון לשטיפת מכוניות שנמצא בחורה, שכונה 10 בצומת. בזמן שעבד, הנאשם נכנס לשטיפה עם המכונית שלו מסוג טויוטה בצבע זהב ו-"היה לוחץ גזים ברכב שלו" (לחץ על דוושת הגז). בשלב זה המנוח שהיה במקום (וביתו מצוי בסמיכות למכון השטיפה), פנה לנאשם ואמר לו "תפסיק להפריע בשכונה" אבל הנאשם המשיך ללחוץ על הגז. מאחר והנאשם לא הפסיק, המנוח פנה לעד ואמר לו "תדבר איתו הוא חבר שלך, אולי יענה לך."
כך תיאר את המשך השתלשלות האירועים: "אמרתי לאחמד (הכוונה לנאשם, ד.ב.ט) 'תפסיק ללחוץ', הפסיק ללחוץ. מוחמד (הכוונה למנוח, ד.ב.ט) יצא לבית שלהם. אז פתאום אחמד חזר ללחוץ בכוונה. התחיל ללחוץ בכוונה. מוחמד חזר לשטיפה וירד מהאוטו, ירד לכיוון אחמד, שירביץ לאחמד. ואני תפסתי את מוחמד, שלא יגע באחמד. אז מוחמד היה מרביץ, מרביץ, ואחמד ירד מהאוטו. וכדי שמוחמד לא ייגע באחמד, הייתי מחזיק את מוחמד שלא יגע באחמד בכלל. אז מוחמד נתן כאפה לשמשה מקדימה. לאוטו של אחמד... שבר אותה...ככה, שבר לו את השמשה..." (עמ' 259).
בשלב זה המנוח הלך לביתו והוא נשאר עם הנאשם במכון השטיפה. הוא אמר לנאשם כי הוא יתקן לו את השמשה. בהמשך הוא ראה את רכב הדודג' נכנס לשכונה נהוג על ידי אחיו של הנאשם בשם כארם. הוא לא היה עד לדריסה. "חמש שמונה דקות" אחרי שראה את הדודג' נכנס לשכונה נהוג על ידי כארם, קראו לו.
האיומים שהשמיע הנאשם כלפי המנוח: תאופיק נשאל בעדותו הראשית, מה הנאשם אמר למנוח בזמן שהמנוח שבר את שמשת האוונסיס וענה: "לא זוכר ולא יודע". לאחר שהתובע עימת אותו עם דברים שאמר במשטרה במסגרת עימות עם הנאשם (במהלכו הטיח בנאשם שאמר למנוח: "אם אתה גבר תישאר שם אני מביא את הדודג' אני הורס את האוטו שלך עליך...") תאופיק ענה: "לא זוכר ולא יודע. למה אמרתי את זה, אמרתי את זה כשאני עצבני עליו". לצד תשובה זו, שב וחזר שהוא לא מאשר שאמר את הדברים הללו. לאחר שבית משפט העיר לעד כי כפי הנלמד אין מחלוקת שהוא אמר את הדברים שכן הוא מתועד אומר אותם, השיב "אני לא זוכר ולא יודע" (עמ' 262) (ההדגשות אינן במקור, וכך גם מכאן ולהבא ד.ב.ט).