בעקבות האמור, התובע ביקש להכריז על העד כ"עד עוין" ובית המשפט נעתר לבקשה. בהמשך עדותו שבה נחקר בדרך של חקירה נגדית, תאופיק טען כי כל מה שהעיד הוא אמת, אבל הוא לא זוכר את האיומים המתוארים של הנאשם כלפי המנוח ובדומה שב וחזר על כך כי אם אמר זאת, זה כי היה עצבני. העד טען כי הוא לא משנה את גרסתו בגלל שהוא מפחד והדברים נאמרו בגלל שהיה עצבני באותה העת על הנאשם: "ואם הייתה אפשרות לתקוף אותו הייתי תוקף אותו גם בעדות אני והוא. מה זה, היה סיפור חם, זה בן דוד שלי מה אתה מצפה שאני אעשה" (עמ' 265).
תאופיק הסביר כי המנוח ביקש ממנו להגיד לנאשם להפסיק ללחוץ על הגז כי הנאשם היה "חבר טוב מאד שלי הוא מכבד אותי ואני מכבד אותו" (עמ' 269). הוא הציע לנאשם לשלם על השמשה "כי זה במקום שלי, אני מכיר אותו, אמרתי לו (לא נשמע) ועוד אחד אמר לו אני אשלם לך" (שם). לדבריו, בשלב מסוים שמע פתאום ילדים שאומרים לו להביא את האוטו כדי לקחת את המנוח לבית החולים כי אחמד דרס אותו, הוא הניע את האוטו ממש בשער של מכון השטיפה ואז הוא רואה את אדם חוזר רוורס ושלוקחים את המנוח לבית חולים.
בחקירתו הנגדית הסביר כי הוא והמנוח היו חברים טובים, נפגשים בבתי קפה ומטיילים יחד. בגלל זה הוא גם כעס על הנאשם "כי הוא הרג את הבן דוד שלי" (עמ' 272). בהמשך לתשובה זו תאופיק הוסיף "אני, לפי דעתי אחמד יש לו בעיה בעיניים והוא לא רואה טוב... תמיד מטשטש וזה, יש לו בעיה גם מגיל קטן אני לא יודע אם הוא הרג אותי (צריך להיות אותו) בכוונה או לא בכוונה" (שם). הוא לא יודע איזו בעיה יש לנאשם בדיוק, "תשאל אותו".
תאופיק הכחיש שהוא והמנוח רבו: "הוא (הכוונה לנאשם) הוציא את המילים מהכיס שלו... משקר... כן... אני לא רבתי עם מוחמד. אני תפסתי אותו והוא התחיל להרביץ לי שאני אשחרר אותו, שילך לתקוף את אחמד" (עמ' 275); "אמרתי גם בחקירה שמוחמד נתן לי מכות כדי שאני אשחרר אותו על אחמד ולא רציתי לשחרר אותו בכלל. לא רבנו אני תפסתי את מוחמד. תשאל אותו שיענה לך הוא" (עמ' 277). תאופיק אישר שמוחמד בסוף האירוע אמר שהוא ישלם על הזכוכית שנשברה.
תאופיק גם שלל כי לאחר האירוע במכון השטיפה מוחמד בכה וכעס ועשה כן גם לאחר שהסניגור הקריא לו תכתובת שבה כתוב שהמנוח בכה בגלל שהוא רב עם "הבן של וואספי" (העד אישר שלאבא שלו קוראים וואספי).
יחד איתו ועם הנאשם והמנוח היה במכון השטיפה גם בן דוד שלו בשם אחמד. במענה לשאלת הסנגור מדוע לא דאג להביא אותו לחקירה, מסר כי הוא דיבר עם אחמד אבל אחמד לא רצה למסור הודעה. לא היה לבן דוד שלו אחמד טלפון. כשנשאל לגבי זהות הילדים שהגיעו למכון השטיפה ואמרו לו שהמנוח נדרס על ידי הנאשם, הסביר כי לא יודע את זהותם.