ביום 21.11.2019 ההליך שלפני נפתח על ידי התובע בבקשה לסעדים ארעיים וזמניים דחופים בעניין המקרקעין וניהול תחנת הדלק. ביום 5.12.2019 הוגש כתב התביעה שכלל סעדים ביחס למקרקעין ולניהול החברה שיפורטו בהמשך.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916במקור כתב התביעה הוגש נגד הנתבעים וכן נתבעים פורמאליים שכללו את רשם החברות והשותפויות, רשם המקרקעין ובנק הפועלים בע"מ. הנתבעים הפורמאליים נמחקו במהלך ההליך מרשימת הנתבעים (פסק דין חלקי מיום 3.3.2024). בשלב זה התביעה מופנית נגד הנתבעים בלבד.
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)וזה יהיה סדר הילוכם של דברים. ראשית, אתאר את ההליכים בתיק וכן את ההליכים העיקריים בתיק המקביל. שנית, אפרט את הסעדים שלהם עתר התובע בגדרי כתב התביעה, אצמצם את הדיון בפסק הדין לסעדים שנותרו רלבנטיים ואציג את גדר המחלוקת. שלישית אדון במחלוקות שבין הצדדים בעניין ניהול תחנת הדלק; אם חל בנדון כלל הניהול המשותף ואם ההחלטות שנתקבלו על ידי הנתבעים בגדרי אסיפה כללית שכונסה על ידם בטלות בשל פגמים בכינוס האסיפה ובהזמנה אליה. כמו כן אדון בתביעת התובע לסעד של מתן חשבונות. אסיים בהערה בעניין סוג החברה ויחסי הצדדים.
ההליכים
- נוכח החשיבות של ראייה כוללת של הסכסוך אפרט במסגרת זו גם את ההליכים העיקריים בהליך המקביל. אציין תחילה כי בקשה שהגישו הנתבעים בהליך המקביל לאיחוד הדיונים נדחתה.
- בכתב התביעה בהליך המקביל, שהוגש כאמור ביום 3.10.2019 בבית המשפט לענייני משפחה והועבר לבית משפט זה, נטען כי לאחר מות חוסין התובע השתלט על החברה למרות שהוא מחזיק רק ב-1/3 ממניותיה ועשה בה כבתוך שלו תוך הדרת הנתבעים מזכויותיהם בה. הנתבעים עתרו לסעד המורה לנתבע על מתן חשבונות ביחס לפעולות החברה ב-7 השנים האחרונות ובכלל זה, הכנסותיה, הוצאותיה, רווחיה, והכספים שהועברו אל הנתבע. כן עתרו לחייב את הנתבע להעביר אליהם את חלקו של חוסין בחברה עד פטירתו ולאחר מכן להעביר אליהם את חלקם.
- בד בבד עם הגשת התביעה הוגשה בקשה למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד המורה לתובע להימנע מעשיית כל עסקה במניותיו בחברה לרבות ביצוע כל העברה בהן; להימנע מעשיית שינויים בחברה לרבות מינוי נושאי משרה; להימנע מעשיית כל התקשרות והסכם בשם החברה; להימנע מגביית כספים וחובות המגיעים לחברה; להורות על עיקול חשבונותיה בבנק וליתן צו לתפיסת ספרי החברה והחשבונות. מפאת חשיבות הדברים כפי שיובהר בהמשך, יצוין כי בגדרי הבקשה לסעד זמני לא נכללה בקשה להורות על כינוס אסיפה כללית לצורך מינוי דירקטורים או פיטוריהם.
- הועתק מנבוהבקשה לסעד זמני נדחתה. נקבע כי הנתבעים הם בעלי רוב המניות בחברה ולפיכך עליהם לפעול בהתאם ולכנס אסיפת בעלי מניות לצורך קבלת החלטות בעניין ניהולה חלף הגשת בקשה למתן סעדים זמניים (החלטת כב' השופט א' רון יום 4.11.2019).
- כאמור לעיל, התביעה שלפני נפתחה ביום 21.11.2019 בבקשה לסעד זמני. בדיון שנערך בבקשה לסעדים זמניים הצדדים הגיעו להסכמות שניתן להן תוקף של החלטה שלפיהן לא תבוצע דיספוזיציה במקרקעין; התובע יהיה רשאי לשהות בתחנת הדלק לפי שיקול דעתו וימשיך להיות מועסק בתנאי שכרו הנוכחיים אך לא במשרתו הנוכחית, כל הוצאה או התחייבות להוצאה של החברה כפופה לחתימה של בנו של התובע, מר עלא קוואסמה (להלן: עלא) והנתבעת 3, הגב' חנאן מחפוז (להלן: חנאן) או הנתבע 6 מר חאזם קוואסמה (להלן: חזאם). כמו כן הוסכם כי ככול שתתגלע מחלוקת בנוגע להוצאה, התחייבות להוצאה או התקשרות עסקית של החברה, היא תיראה כמחלוקת בין מנהליה של החברה ותוכרע בהתאם (החלטת כב' השופט מ' כדורי מיום 28.11.2019, להלן: המתווה המוסכם).
- בשל מערכת היחסים העכורה בין הצדדים, המתווה המוסכם היווה כר פורה לבקשות נוספות. ביום 26.11.2020 התובע הגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט שבה נטען כי הנתבעים מפירים את המתווה המוסכם בכך שהוציאו כספים מקופת החברה בניגוד לה. הבקשה נדחתה (החלטת כב' השופט מ' כדורי מיום 9.2.2021).
- ביום 16.11.2021 הוגשה בקשה מטעם הנתבעים לתיקון הצו הזמני וביום 23.11.2021 הוגשה בקשה מתוקנת בנדון באופן שכל הוצאה או התחייבות להוצאה של החברה תהיה כפופה לכך שתיחתם על ידי שניים מתוך השלושה; עלא, חנאן או חזאם. הבקשה נדחתה (החלטת כב' השופט מ' כדורי מיום 19.12.2021). ערעור על ההחלטה התקבל. במסגרת ההחלטה עוגנה משכורתם של חנאן ועאזם ונקבע כי עלא לא יסרב לחתום על הוצאות והתחייבויות של החברה בגין משיכת משכורותיהם החודשיות ותשלום ההוצאות הנלוות לכך (בר"ע 1189/22 קוואסמה נ' קואסמה (7.4.2022)).
- ביום 5.9.2023 הוגשה בקשה נוספת מטעם הנתבעים שלפיה עלא לא יסרב לחתום על הוצאות והתחייבויות מטעם החברה בשל משיכת משכורת על ידי חתאם חלף חאזם; לא יסרב לחתום על המחאות לחלוקת רווחים בחברה בסכום כולל בסך 3 מיליון ₪ ותשלומי מס נלווים; לא יסרב לחתום על טפסי בנק שדרושים על מנת להסדיר את זכויות החתימה בשם החברה בבנק ולהפוך את החשבון לחשבון אינטרנטי. בסופו של יום הבקשה התמקדה בהחלפת חאזם בחאתם והבקשה התקבלה (החלטה מיום 11.12.2023). ביום 24.1.2024 הגישה הנתבעים בקשה להבהרת ההחלטה שלפיה על עלא לחתום על הוצאות והתחייבויות של החברה בשל משיכת משכורת על ידי חתאם עד למועד שבו מונה חלף חאזם. הבקשה התקבלה (החלטה מיום 19.2.2024).
- ההליך המקביל הסתיים בפסק דין שבו התקבלה תביעת התובעים למתן חשבונות באופן חלקי וצר (ת"א 6233-20-19 קואסמה נ' קואסמה (8.2.2023)). בפסק הדין צוין כי ברור שלבעלי מניות יש זכות לקבל את חשבונות החברה, אולם בנסיבות העניין ספק אם יש על הפרק סעד שיש לו תכלית מעשית שכן כל החומר מצוי במחשבי החברה שמצויים בידי הנתבעים. כמו כן, ככול שמגיעים לבעלי המניות כספים, בין כדיווידנדים בין בדרך אחרת, סביר שניתן ללמוד על כך מהדו"חות הכספיים של החברה שהם דו"חות מאושרים. לפיכך השאלה ממשית היחידה היא בנוגע לחלוקת הכספים בתקופה שנוהלה על ידי התובע; אם התובע נטל לעצמו מכספי החברה והיקפם שנטל ואם חוסין קיבל כספים. בעניין זה צוין כי אין תשתית לקבוע שנפל דופי בניהול החברה תחת ניהולו של התובע, ובמישור הכספי יהיה בידי הנתבעים להגיש תביעה לאחר שיתקבלו החשבונות הנוספים, ככול שיהיה בכך טעם. בהמשך לכך נפסק כי כל שנותר על הפרק הוא התביעה למתן חשבונות וניתן צו לפיו כל החומר שבידי רואה החשבון המבקר של החברה, עו"ד אגבאריה ובידי הנתבע - בתקופה הרלבנטית - יהיה פתוח לעיון הנתבעים.
- במסגרת פסק הדין התייחס בית המשפט לניהול החברה וציין:
"התמונה הכוללת מצביעה, אכן, על משבר אמון בתוככי משפחת קוואסמה, ולא בכדי החל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה. בתוך כך מצביעה התמונה הכוללת גם על חסרים, מבחינת התובעים, בכל הקשור להבנת זכויותיהם כרוב, שאילו הופעלו כדין ובמועד, יתכן שלא היינו כאן היום... מכל מקום, רק לאחר שמאמצים אלה עלו בתוהו, הבינו התובעים, סוף סוף, שלצורך כינוס אסיפה כללית לא נצרכת כלל הסכמת המיעוט, ואכן כינסו הם את האסיפה שבגדר החלטותיה הוענק להם מעמדם בחברה, וככול שהתמונה בפני בהליך זה, הנתבע אף מכבד את הדברים. הנתבע אף מעולם לא ביקש לכפור במעמדם של התובעים בחברה - מטעמו, ועל יסוד צו הירושה, הוגש הדיווח לרשם החברות בדבר מעמדם של התובעים כבעלי מניות לאחר פטירת המנוח" (פס' 18 לפסק הדין).