בל (ת"א) 49879-10-25 סנדי אבן גאנם – המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

האם התקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין בעלה, עת עסקה בעריכת דין במשרד שבבעלותו? שאלה זו, אשר התעוררה אגב תביעתה של התובעת לתשלום דמי לידה, מונחת לפתחו של בית הדין.

הרקע העובדתי

1. התובעת, גב' סנדי אבו גאנם (להלן - התובעת או סנדי), נשואה למר עודי אל-טורי (להלן - עודי או הבעל), שניהם עורכי דין במקצועם.
2. התובעת פתחה בעבר תיק עוסק מורשה אשר נסגר ביום 1.1.2024 (נספח 2 לסיכומי התובעת).
3. התובעת עסקה בעריכת דין במשרד אל-טורי ושות' משרד עורכי דין הנמצא בבעלותו של בעלה (להלן - המשרד), החל מיום 1.4.2024 ועד ליום 31.1.2025.
4. ביום 2.8.2025 ילדה התובעת את בנה השני.
5. ביום 24.2.2025 הגישה התובעת למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע או המוסד) תביעה לתשלום דמי לידה (נ/1). יצוין כי התובעת ובעלה ציינו בתביעה כי יש קשר של בעל ואישה ביניהם (ת/סע' 5 ו- 8 לתביעה).  בנוסף, הגישו התובעת ובעלה ביום זה שאלון לבדיקת יחסי עובד מעסיק (נ/2).
6. ביום 27.3.2025 מסרו התובעת ובעלה את הודעותיהם לחוקר הנתבע.
7. ביום 6.4.2025 הודיע הנתבע לתובעת אודות "שינוי למעמד עצמאית", בין היתר לאמור:

"בחקירה שבוצעה בתאריך 27/3/25 נמצא כי סוג העבודה/היקף שעות/ימי עבודה        מצביעים על כך שאין מדובר במסגרת קשר חוזי בין עובד למעביד או על כך שהעבודה      מבוצעת במסגרת עזרה הדדית טבעית בין בני משפחה.  בהתאם לכך הוחלט כי עבודתך    מתבצעת כעובדת עצמאית ולא כעובדת שכירה עלייך לפתוח תיק בביטוח לאומי ולכן            עלייך למלא טופס דין וחשבון ולהעבירו אלינו בהקדם" (נ/4).

8. ביום 8.4.2025 נשלחה לתובעת הודעה, שלפיה אושרה תביעתה לדמי לידה לתקופה החל מיום 1.2.2025 ועד ליום 16.5.2025 כולל. ביום 13.4.2025 בוצע זיכוי לחשבון הבנק הפרטי של התובעת על סך של 48, 577 ₪.
9. ביום 29.9.2025 ניתנה החלטת המוסד בנדון "קביעת מעמד בעקבות תביעה לגמלה (העתק ממכתב שנשלח למעסיק)", במסגרתה נכתב, בין היתר:

"1.  על פי הנתונים שבידינו דיווחת על גב' סנדי אבו גאנם אל טורי ת.ז. xxxxxxxxxx כעובדת שכירה בתקופה מ-05/2025 עד 08/2025.

2. לאחר בדיקה שערכנו, התברר כי גב' סנדי אבו גאנם אל טורי איננה עונה על הגדרת       "עובד")שכיר), שבסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי(נוסח משולב) התשנ"ה 1995, מהנימוקים המפורטים להלן, כולם או חלקם:

- העבודה בוצעה כעובד עצמאי ולא כעובד שכיר.  לאור החלטתנו זו, במידה והמבוטח ממשיך לעבוד בעבודה זו, עליו להירשם ולשלם דמי ביטוח כעובד עצמאי החל מ- 01/09/2025.

3. לא מגיע החזר דמי ביטוח.  השכר מלא/חלקי המדווח על העובדת שייך למעשה       למעסיק בהתאם להוראות סעיפים 357 ו/או 358 לחוק.  עליך למלא את הטופס        המצ"ב.
4. בהתאם לכך נבקש לחדול לאלתר מלדווח עליה כעובדת שכירה" (ת/1).
5. כמו כן, ביום 29.9.2025 הודיע הנתבע לתובעת בדבר תשלום מקדמות דמי ביטוח לשנת 2025 ובדבר החוב שנוצר בעקבות פתיחת תיק עצמאית החל מחודש מאי 2025.
6. במועד הגשת כתב ההגנה, חוב התובעת, הנובע מאי תשלום מקדמות כדין החל מחודש מאי 2025, עמד על סך של 6, 560 ₪, והוא הלך ותפח עם הימשכות ההליך דנן.

ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916עיקרי ההליך

12. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)ביום 26.10.2025 וביום 30.12.2025 הוגשו, בהתאמה, כתב התביעה וכתב ההגנה שבפנינו.
13. ביום 8.1.2026 התקיים דיון קדם משפט בפני כב' השופטת הבכירה (כתוארה דאז) אריאלה גילצר-כץ. בסופו ניתנה החלטה לפיה "התיק מועבר להוכחות על פי הסבב בשאלה מה היה מעמדה של התובעת בתקופה הרלבנטית.  האם היתה התובעת שכירה במשרד עו"ד של בעלה או היתה עצמאית במשרד עו"ד" (ע' 3 ש' 7-9).
14. ביום 18.1.2026 הגישה התובעת תצהיר עדות ראשית מטעמה.
15. ביום 15.6.2026 הגיש הנתבע תיק מוצגים מטעמו.
16. ביום 16.6.2026 התקיים דיון הוכחות בפני, במהלכו נחקרו התובעת ובעלה.
17. ביום 9.8.2026 וביום 20.8.2026 הוגשו, בהתאמה, סיכומי הצדדים. מכאן הכרעתי.

לוז טענות הצדדים

18. לטענת התובעת, החלטת הנתבע מיום 29.9.2025 שגויה, שכן התקיימו יחסי עבודה בינה לבין בעלה כמעסיק. זאת לאור הפיקוח מצידו על עבודתה; קבלת שכר חודשי ותלושי שכר כדין אשר שולם באמצעות העברה בנקאית לחשבונה הפרטי, וכן ניכוי דמי ביטוח לאומי והפרשת כספי פנסיה; שימוש בציוד של המעסיק ועבודה מהמשרד שהושכר על ידו.  כן טוענת התובעת כי החלטת הנתבע חורגת ממתחם הסבירות, שכן התקבלה ללא תשתית עובדתית וללא שנשקלו כל הראיות.  עוד טוענת התובעת כי אמנם היא פתחה בעבר עוסק מורשה אולם נאלצה לסגור אותו מכיוון שלא עמדה בדרישות ובנטל הכלכלי הדרוש לכך, ובחרה לעבוד כשכירה במשרד של בעלה.
19. בתצהירה, עמדה התובעת על טענותיה בכתב התביעה והוסיפה ופירטה עליהן. לטענתה, עודי מפקח על עבודתה, במובן זה שהוא קורא מסמכים טרם הגשתם, נותן הוראות מסוימות בהתאם להחלטות שמתקבלות וכו'.  כמו כן, עודי מבצע את כל הניכויים וההפרשות כחוק משכרה, לרבות דמי ביטוח לאומי, פנסיה ומס הכנסה.  באשר למשרד, ציינה התובעת כי הוא קיים החל משנת 2022, כאשר עודי הוא בעל השליטה, והוא זה שמפרסם את המשרד ברשתות החברתיות ובמקומות אחרים.  התובעת ציינה כי אין לה לקוחות משלה, היא לא מנהלת עסק עצמאי, לא מפרסמת את שירותיה לציבור, אינה נושאת בסיכון עסקי, אינה מורשית חתימה בחשבון העסק, החשבונות אינם משותפים והיא לא משלמת את הוצאות המשרד אלא עודי נושא בהוצאות אלה.
20. בסיכומיה, עמדה התובעת על טענותיה והוסיפה כי אין בקרבה המשפחתית בינה לבין בעלה כדי לשלול את ההכרה במעמדה כעובדת, וכי על פי המבחנים שנקבעו בדין ובהתאם לראיות בתיק, יש לקבוע כי התקיימו בין התובעת לבעלה יחסי עבודה לכל דבר ועניין. עוד טענה התובעת כי ניסיונו של הנתבע לבסס את טענתו לגבי רווחיותו של העסק על בסיס דוחות מע"מ ודוחות שומה הוא שגוי.  לפיכך מבקשת התובעת מבית הדין לבטל את החלטת הנתבע ולקבוע כי התובעת היא עובדת שכירה, תוך תיקון הרישומים אצל הנתבע.
21. לטענת הנתבע בכתב ההגנה, החלטתו התקבלה כדין לאחר חקירה ובדיקה מקיפה, ונמצא שבין התובעת לבין בעלה לא התקיימו יחסי עבודה. לטענתו, התובעת היא עצמאית במשרד, וכן אינה עונה להגדרת עובד כמשמעותה בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי).
22. הועתק מנבובסיכומיו הבהיר הנתבע כי מאחר שמדובר ביחס קרוב, על התובעת הנטל להוכיח את התקיימות יחסי העבודה אשר ייבחנו בבדיקת יתר. משכך, ובשים לב להגדרות המנויות בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, התובעת אינה נחשבת לעובדת אלא לעצמאית.  עוד הדגיש הנתבע כי מתכונת ההעסקה אינה שגרתית שכן התובעת כשכירה מרוויחה יותר מכפול מבעלה שהוא בעל המשרד, כאשר תשובת התובעת לכך בחקירתה הנגדית הייתה רחוקה מלהניח את הדעת.  בנוסף, יש לדחות את טענת התובעת לפיה היא הועסקה כשכירה בגלל עליית היקף הפעילות במשרד, שכן לטענת הנתבע, הוכח ההיפך מכך.  כמו כן, התנהלותה של התובעת מאפיינת עצמאים: מספר הטלפון שלה רשום על לוגו המשרד; היא חותמת בשמה ולא בשם המשרד, לרבות בשליחת תביעות עבור מבוטחים; היא מורשית חתימה; מנהלת מו"מ עם לקוחות; מקבלת את הלקוחות לפגישה; ציינה בחקירתה הנגדית כי "אנחנו" שוכרים את המשרד; בעלה עובד כשכיר אצל אביו ובנוסף יש לו חברה ליזמות, מה שמחליש את טענת הפיקוח; ולמעשה מדובר בשני עצמאיים או שני שותפים עצמאיים למשרד; ובנוגע להרשאות חתימה, התובעת מסרה גרסאות שונות בחקירתה אצל הנתבע ובחקירתה הנגדית, ואף התובעת ובעלה השיבו שונה בחקירתם הנגדית בנוגע לסגירת שכר טרחה עם לקוחות.  זאת ועוד טוען הנתבע כי לא נחתם הסכם העסקה ואף לא נערך רישום שעות עבודה או נוכחות של התובעת, למרות שנטען כי שכרה היה שעתי והבדל של שעה או שעתיים בין ימי העבודה אינו מסביר את הפער בין שכר העומד על כ-7, 000 ₪ לבין שכר העומד על כ-14, 000 ₪.  הנתבע מוסיף וטוען כי תלושי השכר וההפקדות אינם קוהרנטיים, במובן זה שלא ניתן להתחקות אחר הסכומים המשתנים מחודש לחודש.  התובעת אף לא הראתה הפקדה לחשבונה ביחס לחודשים אפריל וספטמבר 2024.  בתלושי השכר לא גולמו הוצאות רכב או נסיעות, ואין ניצול ומאזני חופשה.  בהקשר זה, לא הוכח כי התובעת נסעה לעבוד מקפריסין בימים בהם שהתה בחו"ל והדבר לא מתיישב עם תלוש השכר.  לבסוף טוען הנתבע כי לפני העסקת התובעת לא היה עובד אחר במקומה, וכן לתובעת לא מונה מחליף במהלך חופשת הלידה.

המסגרת הנורמטיבית

23. בסעיפים 40(ב)(1), 49, 50(א), 53(א) ו-54 לחוק הביטוח הלאומי נקבעו הוראות לעניין תנאי הזכאות לדמי לידה, שיעורם, חישובם וכן ההכנסה הן של עובדת שכירה והן של עובדת עצמאית ממנה יגזרו דמי הלידה.
24. כבר לפני כשלושה עשורים נקבע על ידי כב' השופט פליטמן (כתוארו אז) כי שני עקרונות יסוד מקופלים בתשלום גמלת דמי הלידה. הראשון, נוגע לתכלית תשלום דמי הלידה, שלפיה מדובר "כגמלת "מחליפת הכנסה" לשמירת רמת מחייתה של האשה ההרה העובדת כפי שהיתה לפני הלידה, לפרק הזמן מאז הפסיקה עבודתה עקב ההריון או הלידה ועד תום חופשת הלידה"; והשני הנוגע לצבירת תקופת האכשרה, שלפיה, "דמי הלידה אינם משולמים סתם כך למבוטחת, אלא למבוטחת שהיא "אחת מאלה: "עובדת או עובדת עצמאית"")דבע נז/0-199 סיגלית חייקין - המוסד לביטוח לאומי (17.11.1998).
25. במקרה שבפנינו, ליבת המחלוקת בענייננו, כפי שהוגדרה בדיון קדם המשפט (ע' 3 ש' 7-9), נוגעת לשאלה האם הועסקה התובעת כעורכת דין במשרדו של בעלה, כך שמתקיימים יחסי עבודה ביניהם, או שמא עסקה בעריכת דין כעצמאית. מחד גיסא, בהגדרת "עובד" לפי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, מצא המחוקק לנכון להבהיר כי תיתכן גמישות מסוימת בבחינת יחסי עבודה במסגרת משפחתית.  מאידך גיסא, לשון ההגדרה אינה מונה בני זוג, כדוגמת התובעת ובעלה, בהגדרת "בן משפחה".  יפים לענייננו דברי כב' השופטת דוידוב-מוטולה בעניין לומברוזו, לפיהם "בענייננו לא מדובר ב"בת משפחה" כהגדרתה בחוק ולכן נדרשת לכאורה בחינה של יחסי עובד-מעסיק ללא הגמישות האמורה, אך כיוון שמדובר בבחינה מהותית מובן שנלקחות בחשבון כלל הנסיבות, לרבות מאפייני העסק בו מדובר וההנחה כי כאשר מדובר בבני זוג לא תהא הקפדה יתרה על כללים פורמאליים" (עב"ל (ארצי) 13710-06-22 ליאת לומברוזו - המוסד לביטוח לאומי (6.7.2023) (להלן - עניין לומברוזו).

דיון והכרעה

26. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, בחנתי את המסכת הראייתית והתרשמתי מהעדויות שנשמעו בפני, הגעתי לכלל מסקנה כי אמנם מדובר במקרה גבולי, אך דין התביעה להתקבל, במובן זה שהתקיימו יחסי עבודה בין התובעת לבין בעלה. אבאר.
27. ראשית, אין חולק כי התובעת היא עורכת דין במקצועה, וכי בתפקידה במשרד עסקה בעריכת דין. כך, ציינה התובעת בהודעתה לחוקר הנתבע, שבתפקידה היא עורכת דין לכל דבר (ש' 42), עוסקת בעיקר בתיקים של נזקי גוף ותאונות דרכים (ש' 26-27) וכן עובדת מול הביטוח הלאומי (ש' 42-44) ומול חברות ביטוח של לקוחות (ש' 112-115).  כן ציינה כי במסגרת עבודתה היא עובדת באמצעות תכנית 'עודכנית' (ש' 114), משתמשת בדוא"ל ובדואר רגיל, עובדת על מסמכים רפואיים לרבות מכתבים למומחים מטעם בית המשפט, עליהם היא חותמת (ש' 67-69).  מבחינת הגורם האחראי עליה, ציינה התובעת כי עודי היה הממונה הישיר שלה (ש' 49-50) וכי יש להם קבוצת וואטסאפ משותפת בשם "משרד עורכי דין אלטורי" המיועדת לענייני עבודה בלבד (ש' 107-108).
28. עודי התבקש בהודעתו לחוקר הנתבע לתאר את תפקיד התובעת וכיצד נראה יום שגרתי בעבודתה, והשיב כי היא עורכת דין במשרד. בנוסף ציין כי היא עובדת למול לקוחות, כותבת כתבי טענות ומתעסקת בכל ה'ניירת' של המשרד למעט בתחום הנהלת החשבונות שנמצא תחת אחריותו.  כן תיאר כי התובעת הייתה במספר ועדות רפואיות בביטוח הלאומי ובדיונים מקוונים בפני בתי משפט.  עוד הבהיר כי התובעת אוספת ומפקידה דואר ומבצעת פעולות העברת כספים מול חשבון הנאמנות בבנק, בו היא מורשית חתימה (ש' 75-90).  כן ציין כי היא מכניסה ליומנו את הלו"ז (ש' 102), שולחת כ-10 עד 20 דוא"ל ביום, כותבת כתבי טענות ותצהירים, ועובדת באמצעות תוכנית 'עודכנית' (ש' 111-118).  בנוסף, ציין בהודעתו כי הוא בעל המשרד (ש' 47, ש' 60).  במענה לשאלה מי המנהל הישיר של התובעת, השיב "אני.  היא כבר יודעת לעשות את הכל, היא מקבלת לקוח, לוקחת את המסמכים, מכינה כתבי טענות, מגישה אותם" (ש' 91-93).  גם עודי ציין כי לתובעת ולו קבוצת וואטסאפ ייעודית לענייני עבודה וכי הוא מקפיד על הפרדה בין בית לעבודה (ש' 119-121).  כשנשאל אילו הוכחות יש לכך שהתובעת עבדה בפועל, הוא השיב דוא"ל, הודעות וואטסאפ מולו ומול לקוחות, כתבי טענות, תוכנת 'עודכנית', זימונים ביומן וחתימתה על מסמכים (ש' 164-168).
29. התובעת אף צירפה כנספחים לתצהירה מסמכים תומכים המעידים על עיסוקה בעריכת דין, אשר צורפו לשאלון לבדיקת יחסי עובד מעסיק שהוגש לנתבע (להלן - המסמכים התומכים), וביניהם תכתובות דוא"ל, מכתבים החתומים על ידה על גבי נייר המשרד, צילום מסך מתוכנת 'עודכנית' בו נראים מסמכים שחיברה בתיקים שונים, מסמכים שהגישה בשם לקוחות למוסד לביטוח לאומי, פרוטוקולים והחלטות מדיונים בפני בתי משפט שם צוין כי היא משמשת ב"כ אחד הצדדים וכו'.
30. מבחינת מקום העבודה, הן התובעת והן עודי טענו בהודעתם בפני חוקר הנתבע כי התובעת עבדה מהמשרד (ש' 57-58 להודעת התובעת; ש' 96-97 להודעתו של עודי).
31. הנתבע לא טען בכתבי הטענות מטעמו כי התובעת לא עסקה בעריכת דין, ובחקירה הנגדית לא חקר את התובעת ואת עודי על עיסוקה בעניין זה, למעט כאשר שאל את עודי האם התובעת כותבת את כל כתבי הטענות במשרד, והאחרון השיב שלא את כולם אלא את אלה שהוא מעביר לה (ע' 9 ש' 29-32); ועל השאלה האם היא מופיעה בבתי משפט הוא השיב "יש תיקים שהיא מופיעה אם אני לא יכול להופיע ויש תיקים שלא" (ע' 10 ש' 3-4).
32. אשר על כן, מתקיים הפן החיובי בענייננו (ע"ע (ארצי) 15868-04-18 גבריאל כותה - מדינת ישראל משרד המשפטים (7.4.2021). שכן התובעת עסקה בעריכת דין במסגרת עבודתה, בכפוף לפיקוחו של עודי, כאשר התובעת ביצעה את עבודתה מהמשרד עצמו תוך שימוש באמצעים שניתנו לה ובכך השתלבה בליבת פעילותו של המשרד.
33. שנית, מצאתי כי הפן השלילי לא התקיים בעניינה של התובעת. זאת משום שהשתלבות התובעת בעבודתה במשרד לא נעשתה באמצעות עסק משלה (אשר נסגר כאמור כחודש לאחר שנפתח (ע' 6 ש' 17-20), מאחר שהתקשתה לעמוד בדרישות הכרוכות בכך (סע' 27-28 לתצהיר התובעת).  כמו כן, התובעת לא נשאה בסיכוני העסק ולא נהנתה מייעול, בין היתר מכיוון ששכרה שולם לפי שעות עבודה ולא לפי שכר טרחה לתיק.
34. בהקשר זה, יש לדחות את טענת הנתבע, שלפיה התנהלותה של התובעת מאפיינת אותה כעצמאית. בנסיבות העניין, אין במאפיינים שציין הנתבע - פרסום מספר הטלפון על גבי לוגו המשרד; ניהול מו"מ מול לקוחות, סגירת שכר טרחה וקבלת לקוחות; וחתימה בשמה על מסמכים משפטיים - כדי ללמד על כך שהתובעת עסקה בעריכת דין באופן עצמאי, שכן ניתן לראותם כמאפיינים אינהרנטיים בעבודתה כעורכת דין במשרד פרטי.  יצוין כי בנוגע לחתימה בשמה, הפנה הנתבע לתכתובת דוא"ל בעניינו של לקוח למול חברת "כלל ביטוח ופיננסים" (עמ' 36 לתצהיר התובעת).  לא ברור מדוע תכתובת זו, שכלל אינה מופיעה בה חתימת התובעת, משרתת את טענת הנתבע.  מכל מקום, עיון במסמכים התומכים ולא רק בעמוד הספציפי אליו הפנה הנתבע אינו מחזק את טענתו, שכן עולה מהם כי הודעות הדוא"ל נשלחות דרך הכתובת המשותפת של המשרד; בחתימתה מופיע שם המשרד; ואף מכתב עליו היא חתומה נכתב על גבי נייר מכתבים של המשרד.
35. לא נעלמו מעיני מאפיינים נוספים שציין הנתבע לביסוס טענתו, שלפיה התובעת התנהלה כעצמאית. באשר לשאלה האם התובעת מורשית חתימה ומיופת כוח בחשבון הבנק, אכן קיים שוני בגרסאות התובעת, כאשר בהודעתה לחוקר הנתבע השיבה התובעת בחיוב לשתי השאלות (ש' 70-73), אך בתצהירה טענה שאינה מורשית חתימה בחשבון העסק (סע' 29 לתצהיר התובעת), ואף בחקירתה הנגדית אמרה שאינה מורשית חתימה (ע' 8 ש' 33-34).  גרסתו של עודי הייתה עקבית שכן אמר בהודעתו לחוקר הנתבע כי התובעת מורשית חתימה לפעול בחשבון הנאמנות (ש' 89-90), וגם בחקירתו הנגדית אמר שלמיטב זכרונו היא מורשית (ע' 9 ש' 13-14).  כמו כן, התובעת אמרה בהודעתה לחוקר הנתבע כי "אנחנו" שוכרים את המשרד (ש' 58); וכשנשאלה על כך בחקירתה הנגדית תיקנה ואמרה "הוא שוכר את המשרד" (ע' 8 ש' 17-21).  אמנם הרשאות חתימה וייפוי כוח כאמור, כמו גם שכירת המשרד, עשויים להוות מאפיינים של עבודה עצמאית.  אולם בין אם לתובעת נתונות הרשאות כאמור ובין אם לאו; ובין אם התובעת ועודי שוכרים את המשרד יחד ובין אם עודי שוכר אותו לבדו כבעל המשרד ונפלה בדבריה טעות בניסוח, ממילא בחינת מכלול נסיבות המקרה מצביעה על כך שעבודת התובעת לא נעשתה באופן עצמאי וכי לא מתקיים הפן השלילי בעניינה.  לטעמי אין בשני מאפיינים אלה, ככל שהתקיימו, כדי להטות את הכף.
36. שלישית, עבודת התובעת בוצעה בתמורה לקבלת שכר. בטופס התביעה לתשלום דמי לידה ציינה התובעת כי היקף עבודתה הוא במשרה מלאה, בימים א'-ה', בשעות משתנות בהתאם לדחיפות העבודה (סע' 11, נ/1).  בשאלון לבדיקת יחסי עובד מעסיק, צוין שעבדה "כל ימי השבוע א-ה רוב השעות מ-16:00-8:30" (סע' 3, נ/2).  בהודעתה לחוקר הנתבע, טענה התובעת כי היא לא מתחילה את עבודתה בשעה מדויקת אלא בשעה 08:00-09:00, ומסיימת אותה בשעה 16:00 עם איסוף ביתה מהמסגרת, כאשר אימו של עודי אוספת את הילדה והיא יכולה לעבוד יותר או פחות, בתלות בצורך (ש' 51-54).  בהודעתו של עודי לחוקר הנתבע נשאל מה היה היקף משרתה של התובעת, והוא השיב "בהתחלה משרה חלקית, אין ימים קבועים אבל היא מתחילה בשעה 08:00 ואני לא יודע מתי היא סיימה, לאחר כחודש או חודשיים, סנדי עברה למשרה מלאה, בימים א-ה בשעות 08:00 או 08:30 ועד 17:30 לפעמים גם יותר, בהתאם לעבודה" (ש' 71-74).  בחקירתה הנגדית טענה התובעת כי היא עובדת החל מהשעה 08:00 או 08:30 ועד השעה 16:00, כאשר שעות עבודתה אינן קבועות במובן זה שלעיתים עובדת שעה יותר או פחות, בתלות בילדיה שבגן, כאשר לעיתים מבקשת מאימו של עודי לאסוף את ילדיה וכך עובדת עד השעה 17:00 (ע' 5 ש' 33 - ע' 6 ש' 2).
37. בסוגיית אופן ביצוע המעקב אחר שעות עבודתה של התובעת, טענה התובעת בהודעתה לחוקר הנתבע כי לא בוצע רישום שעות וימי עבודה, וציינה שבמערכת 'עודכנית' ישנו תיעוד של המסמכים שטיפלה בהם (ש' 55-56). כמו כן, נשאלה כיצד חושבו שעות עבודתה והשיבה "פחות או יותר אני יודעת מה אני עובדת, יש פעמים שאני עובדת שעות נוספות" (ש' 90).  בהודעתו של עודי לחוקר הנתבע, האחרון ציין שאין במשרד שעון נוכחות.  במענה לשאלה האם ישנו תיעוד כלשהו לעניין ימי ושעות העבודה, השיב בשלילה, וציין שבתוכנת 'עודכנית' מתויקים מסמכים (ש' 40-43).
38. 00על מנת לחשב את שכרה של התובעת, אשר השתכרה שכר שעתי, נדרש היה לרשום את היקף שעות עבודתה מידי חודש. בחקירתה הנגדית, נשאלה התובעת, מדוע בתלושי השכר מופיעים סכומים שונים אם היא עבדה בכל יום משעה 08:30 ועד 16:00, והשיבה "לא אמרתי שאני עובדת במדויק לפי דקה אלא שזה תלוי שעות, שעה יותר פחות, שעתיים כן שעתיים פחות" (ע' 6 ש' 29-31), ובמענה לשאלה על 'קפיצה' של כמעט 50% בין תלושי שכר השיבה "יש ימים שלא היו שעות נוספות, מן הסתם" (ע' 6 ש' 32-33).  כמו כן, נשאלה "את צריכה הרי להגיד לבוס שפה מגיע לך כך וכך.  יש לך רישומי שעות?" והשיבה "לא, אין.  זה פחות או יותר אבל הוא מספיק יודע כמה אני עובדת ויש תוכנה לפי דקה" (ע' 6 ש' 36 - ע' 7 ש' 1).  גם עודי נשאל על כך בחקירתו הנגדית:

0      "ש: מדוע הסכומים התלושים משתנים?