טיבו הדיבתי של הפרסום נקבע בהתאם למובנן הטבעי והרגיל של המילים, כמו גם על פי הקשר הדברים. ברע"א 2572/04 רפאל פריג' נ' 'כל הזמן' (16.6.08), נקבע: "...הקביעה כי פרסום מהווה הוצאת לשון הרע אינה נלמדת אך מן המילים הפוגעניות כעומדות לעצמן, בפני עצמן. היא נלמדת בראש ובראשונה ממכלול הנסיבות שסבבו את הפרסום. לא המילים לעצמן יוצרות את לשון הרע אלא הקונטקסט והנסיבות, המעניקים למסכת העובדות את עוצמתה, את צבעיה, את טעמה וריחה." (פסקה 22).
קיומה של לשון הרע נבחן במנותק משאלת אמיתות תוכן הפרסום. פרסום יכול שיהיה אמת לאמיתה, ועדיין אם יש בו כדי להשפיל או לבזות - ייחשב ללשון הרע. (ע"א אילנה דיין, פסקה 84 לפסק דינו של כב' השופט (המשנה לנשיאה) ריבלין).
האם אמרות הנתבע מהוות לשון הרע?
לאחר שבחנתי את אמרות הנתבע, על רקע ההגדרה של לשון הרע בחוק וההלכות בפסיקה, הגעתי למסקנה כי שתי האמרות הראשונות מהוות לשון הרע כמשמעותו בחוק. מסקנתי שונה באשר לאמירה השלישית.
ייחוס כוונות ירי והרג והצגת התובע כמי שראוי שיהיה במעצר
טענותיו של התובע ביחס לפרסום הראשון התמקדו בטענה ללוליינות מילולית ועיוות דבריו, אשר נועדו להזהיר מפני מלחמת אחים, מתוך דאגה כנה לעתיד המדינה ואזרחיה והפיכתו למי שמתכוון לאחוז נשק ולירות בנתבע. לתוך הקלחת האמורה, הכניס הנתבע את בנו של התובע, תוך הפיכתו לפושע אלים. בכך הנתבע הפך ויכוח פוליטי לגיטימי ואזהרה כללית מפני מלחמת אחים, למלחמה אישית, תוך הצגת התובע כמי שבאופן אישי עומד לפגוע פיזית בנתבע.
הפרסום השני נוגע להצגת התובע כאדם שראוי שיהיה במעצר. ביחס לכך נטען כי בהמשך להאשמת התובע ובנו בכוונה לאחוז נשק ולהרוג את הנתבע, הוצג התובע, מתוך עיוות הדברים, כפושע שדינו מעצר ואדם שיש לפחד מפניו.
בהתחשב במכלול דבריו של הנתבע וההקשר שבו נאמרו הדברים וכן בהתחשב בהגדרה של לשון הרע בחוק וההלכות בפסיקה, ברור כי ייחוס כוונות ירי בנתבע תוך הצגתו כמי שראוי להיעצר, הם דברים שפרסומם עלול להשפיל ולבזות את התובע כאמור בחוק. כפי שנקבע ייחוס ביצוע עבירות פליליות מהווה לשון הרע (ע"א (מחוזי ת"א) 52910-09-12 אמנון הולצמן נ' עו"ד יורם שפטל (29.10.13), פסקה 13).
יודגש כי הדברים לא נאמרו בלהט ויכוח, אלא במסגרת דברים שנשא הנתבע בתחילתה של התוכנית, שהתובע לא היה שותף לה. אמירות הנתבע נשזרו לאורך המונולוג ( "לנגוצקי, מה, הילד שלך הולך לקחת רובה ולירות בי?";"אתה אדם שאיימת על ילדיי, עליי, על משפחתי"; "אתה רוצה מה, להרוג אותנו? למה, בגלל שדעתי שונה מדעתך?"), כאשר בין השניים לא התנהל כל שיח או ויכוח פוליטי במישרין.