במקרה שלפנינו שיוכה של המתלוננת לקהילה החרדית, והמבוכה עליה העידה מספקים גם הם הסבר מניח את הדעת לשיהוי בהגשת התלונה.
על כן בכל הנוגע לסוגיית השיהוי, שוכנעתי כי האישה סיפקה הסבר משכנע ומספק לעניין זה, ועל כן מהימנות גרסתה לא נפגעה ואין מקום להפחית ממשקלה בשל השיהוי.
- אירוע האונס בשנת 2016 (ס' 1 לאישום הראשון) - בכתב האישום יוחס לנאשם כי במהלך שנת 2016, במועד שאינו ידוע במדויק, בשעת לילה בחדר השינה בדירה, נגע הנאשם בחזה של האישה. לאחר שהיא אמרה לו כי אינה מעוניינת לקיים עמו יחסי מין הפשיט הנאשם את האישה, אחז בשתי ידיה מעל לראשה ובעל אותה ללא הסכמתה החופשית עד הגיעו לפורקן מיני בעודה מתנגדת לו.
- וכך תיארה האישה בעדותה את האירוע: "היה עוד איזה אירוע שדיברתי עליו במשטרה, בערך 4 שנים לפני שעזבתי את הבית, שהייתי במיטה ושהוא רצה לקיים איתי יחסים ואמרתי לו שאני לא רוצה והוא פשוט הוריד לי את הכותונת, הוא החזיק לי את הידיים למעלה, הרגשתי שזה ממש כאילו, זה שהוא בעלי - זה לא אומר שמותר לו לאנוס אותי, כאילו, זה באמת, זה היה כאילו משהו שהוא היה מאוד טראומטי בשבילי, ".
עדות האישה הותירה רושם מהימן בעיני. תיאורה היה אותנטי ומשכנע, הכיל פרטים חווייתיים ותיאור רגשות ומחשבות בזמן אמת.
- האישה התמודדה היטב גם עם השאלות בחקירה הנגדית. כאשר נשאלה האם הסכימה וכיצד התבטאה העדר הסכמתה השיבה ברורות ובאופן שמחזק משמעותית את מהימנותה. האישה ציינה ברורות שהתנגדה ואמרה לנאשם כי אינה רוצה, ורק לאחר מכן בעת ביצוע המעשה (אותו תיארה עם הפעלת כוח והחזקת ידיה על ידי הנאשם), שתקה וחיכתה שהנאשם יסיים:
"עו״ד הבר: [..] את אומרת בחקירה שלך במשטרה מיום ה-27/03/2024, [..]? את מספרת על אותו אירוע מ-2016, את אומרת לו ככה, לחוקר - ״אני זוכרת שעוד לפני שנכנעתי, משהו כמו 4 שנים לפני, כשעזבתי את הבית, אמרתי לו שאני לא רוצה והוא אמר לי ׳מי שואל אותך?׳, פשוט הרים לי את הידיים למעלה והחזיק את שתי הידיים למעלה והפשיט אותי ופשוט אין מילה אחרת, הוא פשוט אנס אותי, חיכיתי שם, חיכיתי שהוא יסיים, אמרתי לעצמי ׳אני אשתוק׳, אבל זה אונס, אין הגדרה אחרת״, זה אותו אירוע שממש בסוף החקירה שלך דיברת עליו, נכון? [..]
העדה, גב׳ --: כן.
עו״ד הבר: אבל שימי לב שאת אמרת לעצמך לשתוק, זאת אומרת, לא,
העדה, --: כמה אתה יכול להגיד לבן-אדם לא,