הנאשם הכחיש מקלחות משותפות והדברים לא נבדקו שוב עם הילדים.
לא נחקרה הסתירה בין גרסת הבת לגרסת הבן לגבי עצם קיומן של המקלחות המשותפות.
העד השיב כי אינו זוכר מדוע הוחלט שלא לקיים חקירת ילדים נוספת וכי זו אינה החלטתו האם לקיים אותה.
הנאשם - הנאשם בחקירה מיום 19.3.24 (מוצג ת/3) הכחיש את המקלחות המשותפות ופירט באריכות כי הבת כועסת עליו בשל כך שעמד על כך שתיכנס לגמילה, וכן כי הבת איימה עליו שאם לא יביא לה דברים ל"רטורנו" היא תגיד שאנס אותה. הנאשם בחקירה מיום 1.4.24 (מוצג ת/8) הכחיש נמרצות את טענת הבת לגבי מקלחות משותפות. הנאשם בחקירה הראשית הכחיש את המקלחות המשותפות והשיב כי היו מקלחות משותפות רק כשהילדים היו קטנים והוא חי עם האישה. הוא חזר על כך גם בחקירה הנגדית.
לאחר בחינת העדויות והראיות, יש סתירה מהותית בין גרסאות הבת והבן. הבת סיפרה לעו"ס גרשון כי הייתה מתקלחת עם הנאשם (לא סיפרה האם הייתה עם בגדים או בלי), אולם לא סיפרה על מקלחות משותפות עם הבן, וכן לא סיפרה פרטים בנוגע למקלחות עם הנאשם ולא סיפרה לה על מעשים מגונים במקלחות. לכך יש להוסיף כי לא נעשתה חקירת ילדים נוספת ממוקדת בעניין זה לעימות ובדיקת הגרסאות הסותרות. כמו כן לא נעשתה חקירה נוספת לבת לבדיקת טענות הנאשם כי היא איימה עליו שתגיד שאנס אותה. סתירות ותהיות אלה מקימים את הספק הסביר ביחס לאישומים אלה.
- מעשה מגונה במיטה (ס' 5 לאישום השני) - הבת בחקירה הראשית תיארה כי הנאשם שכב במיטה מכוסה בפוך וביקש ממנה חיבוק והיא אינה זוכרת מה בדיוק הוא אמר. היא תיארה כי שכבה מעליו והרגישה את איבר המין שלו קשה. הבת לא הזכירה אמירה של הנאשם כי הוא לא מרגיש טוב, המופיעה בכתב האישום. בחקירה הנגדית חזרה בה והשיבה כי היא לא יודעת האם הנאשם היה מכוסה בפוך.
בחקירה הנגדית אישרה הבת שבתלונה בשנת 2023 לא סיפרה דבר על עבירות מין בכלל וגם לא על עבירה זו.
עו"ס אביבה גרשון מ"רטורנו" - הבת לא סיפרה לעו"ס על אירוע זה.
הנאשם בחקירה הראשית אמר כי הוא מזדעזע לשמוע את הטענות באישום זה וכי: "חיבקתי אותה כמו אבא שמחבק בת וכבר לבוא לקחת את זה למקומות של אני לא יודע, ממש גועל נפש בכלל לדבר על זה" (ראו: פרוט' מיום 27.10.25, עמ' 182 שורות 29-34, עמ' 183 שורות 1-6).
לאחר בחינת העדויות לגבי אירוע זה, עולה כי לא הוכחו יסודות העבירה. עדותה של הבת הייתה לקונית, ללא פרטים מהותיים, ללא מועד בה התרחש האירוע ולו בקירוב ועם סתירה בין החקירה הראשית לנגדית לגבי השמיכה. כמו כן המאשימה לא הוכיחה כי "הנאשם עשה כן לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיני". יש גם טעם רב בטענת הסניגור ועל פי גרסת הנאשם כי יש לבחון את ההקשר שבו נעברו האירועים וכל עוד לא הוכח הקשר של פגיעה מינית, אין מקום להפוך אירוע שהינו חלק שגרתי ממערכת יחסים בין בת לאביה לאירוע בעל צביון פלילי. על כן יש לזכות את הנאשם מאישום זה.
- אירוע האונס והתקיפה בפברואר 2023 (ס' 9-10 לאישום השני) - האונס של הבת הוא האישום החמור ביותר בכתב האישום. לאישום זה נלוותה על פי כתב האישום תקיפה בפברואר 2023. כפי שיפורט להלן יש לזכות את הנאשם מחמת הספק באישום זה.
באישום זה יוחס לנאשם כי בחודש 2/2023 בשעות הבוקר לאחר שנוכח כי הבת לא הלכה לבית הספר, ניגש הנאשם לבת, תקף אותה קשות ולאחר מכן גרר אותה לחדר השינה שלו, השליך אותה על מיטתו ואנס אותה עד הגיעו לפורקן מיני.