חקירתה של חוקרת הילדים שיר סלומון גנון - ביחס לחקירת הבן על זריקת המטאטא ציינה העדה כי רצף ההשתלשלות וחלקים מהמהות נותרו לא ברורים ומפה נובע קושי להעריך מהימנות. בהמשך חידדה כי הבן לא הרחיב את דבריו וזה נותר "ברמה הכותרתית והשלדית".
הנאשם נחקר ביום 23.4.23 לגבי תקיפה של הבת ובן (מוצג ת/2). הנאשם הכחיש מפורשות את כל ההאשמות נגדו. הנאשם נשאל לגבי זריקת מטאטא וחפצים על הבן והכחיש מפורשות. הנאשם ציין כי הייתה התנהגות של הבת והבן שלא ראה בעין יפה כמו איפור של הבת והיעדרויות מהלימודים והשיב כי השתגע מזה ואישר כי צעק עליהם ("היה צרחות בבית והתנהגתי כמו חייה פצועה") אך הכחיש אלימות כלפיהם.
לאחר בחינת כלל העדויות והראיות לגבי אישום זה, יש לזכות את הנאשם מחמת הספק באישום זה. הבת ציינה כי זה אירוע שקשור לסידור של החדר, הבת לא ציינה את האיפור. הבת לא תיארה את לב האישום כי הנאשם תקף אותה, וגרם לה חבלות. לגבי תקיפת הבן - יש סתירות לגבי כך שהנאשם השליך על הבן בחוזקה חפצים ובהם מאפרה ומקל. הבת תיארה כי הנאשם שבר את המקל על הרצפה ולא זכרה אם הבן נפגע ולא זכרה אם המקל פגע בבן או לא. לגבי מאפרה איש מהילדים לא תיאר.
הבן למרות שאלות רבות לא זכר את פרטי האירוע. גם לאחר שזכרונו רוענן לא זכר את הפרטים. חוקרת הילדים לא העריכה מהימנות לגבי אירוע זה לאור תשובות הבן בפניה. הנאשם הכחיש את האירוע מפורשות.
לכך יש להוסיף כי יש תיאור חופף בין סעיף 13 לאישום השני לסעיף 7 לאישום השני בו תוארה תקיפה של הבת, שלא הובהר עד תום.
על כן שוכנעתי כי קיים ספק סביר בשלו יש לזכות את הנאשם מאישום זה.
- תקיפה במועדים שונים של הבת, הבן וג"ג (ס' 17 לאישום השני) -
הבת בחקירה הראשית לגבי החיים של שלושת הקטינים בבית הנאשם ציינה כי הם היו אלימים אחד כלפי השני והוציאו תסכול אחד על השני מהמצב. הבת הוסיפה אמירה - עליה לא חזרה לאחר מכן - כי כל אחד מהם ניסה מול הנאשם להפנות את החץ אליו כדי שהוא לא יחטוף. הבת לא ציינה אלימות כלפי שלושתם אלא רק תסכול של הנאשם ואת מערכת היחסים ביניהם. כאשר נשאלה בחקירה הראשית האם היא זוכרת אירועים נוספים עם ג"ג, השיבה כי היא זוכרת "במעומעם" ו: "לא עולה לי".
הבן נשאל לגבי אירועי אלימות שהיו עם אחיותיו לאחר שעברו לגור עם הנאשם, והשיב לגבי ג"ג שאינו זוכר פרטים: "אני לא זוכר כמעט כלום". למרות המשך החקירה הראשית והשאלות האם הוא זוכר מקרי תקיפה המשיך הבן והשיב כי אינו זוכר. כאשר התבקש לקרוא את הודעתו אצל חוקרת הילדים השיב שוב כי אינו זוכר.