יצוין, כי הבוחן מעיין צברי העיד על פני שתי ישיבות.
בחקירתו הראשית העיד, כי הוא בוחן מאז שנת 2021.
לדבריו, את האירוע קיבל בשעה 21:35 לערך והגיע לזירה בשעה 22:30.
הבוחן צברי נתבקש לתאר מה ראה בזירה ואת הממצאים שראה מבחינת מיקום והוא
העיד :
"הגעתי לזירה בזירה עדיין הייתה פעילות של המנוחה מהרכב, עדיין היו בזירה רכבי מד"א וכב"א, ראיתי את שני כלי הרכב במקומות שלהם כמו שסומנו בסקיצה. תיעדתי את הזירה במצלמה, ערכתי מדידות וכיווני נסיעה בשלב הזה לא קבעתי.
לאחר מכן, הכב"א התבקשו לשטוף את הכביש, כשהם שטפו את הכביש הבחנו בסימני חריצים באספלט בנתיב נסיעת רכב הקיה, לאחר מכן קבעתי כיווני נסיעה ובעצם סיימתי את הפעילות בזירה.
יום לאחר מכן, הגעתי לזירה באור יום, צילמתי כיווני נסיעה של הרכבים באור יום, תיעדתי שוב את החריצים שראיתי בנתיב נסיעת רכב הקיה, לאחר מכן נסעתי למגרש הרכבים, שם הרכבים הורמו.
מתחת לרכב הקיה ראיתי סימנים על הגחון שמתאימים לסימני החריצים שהיו בזירת האירוע ובוצעה התאמת נזקים תוך כדי שאנו מצמידים את שני כלי הרכב." (ראה עדותו מיום 15.1.25, עמ' 50, ש' 9-19).
הבוחן צברי נשאל על מיקום החריצים בסקיצה אותה ערך והעיד :
"ת. בנתיב נסיעת רכב ב'.
ש. תגיד לביהמ"ש מה היחס במדידות בין החריצים לקו ההפרדה במרכז הכביש המפריד בין הנתיבים?
ת. מצד ימין לשמאל, בעצם מקו השול למרכז הכביש, זה מה שמצוין בסקיצה, זה 1.7 מ' פחות 0.6 מ' של השול, כאשר החריץ הראשון הוא חצי מטר מקו השול. מפנה ל-ת/35, העמוד השני עם התמונה וסרט המדידה. חצי מטר.
ש. מציגה לך שתי תמונות ת/33א' ת/33ב' תסביר מה הן?
ת. תמונה 33א', מפנה לחריצים האלכסוניים שאפשר להבחין בגחון של רכב הקיה. לבקשת בית המשפט אני מסמן את החריצים על תמונה של ת/33א' ואת האספלט על הגחון וחותם.
ש. לגבי תמונה 33ב' תסביר את התמונה הזו של התאמת נזקים?
ת. הצמדנו את שני כלי הרכב באופן שקו מראת הצד של רכב הקיה יהיה מול המקום שבו נמצאה המראה עצמה בתוך רכב א' (של הנאשם). בנוסף, ניתן לראות שכיפופי הפח זהים בהתאמה ובחפיפה אחד לשני, מה שאומר שזה רגע האימפקט של ההתנגשות." (ראה עדותו מיום 15.1.25, עמ' 51, ש' 9-27).
הבוחן צברי נשאל כיצד ביצע את ניסוי שדה הראיה ומה היתה מטרת הניסוי והוא העיד, תוך צפיה בסרטון הניסוי שערך :
"מטרת הניסוי הייתה לבדוק מה העד ראיה איילון צדוק יכול לראות מכיוון נסיעתו ביחס לשני הרכבים ולמקום התאונה. לקחתי שני רכבים פרטיים אחד סקודיה קודיה והוא בערך דומה במידות לרכב מאזדה (נאשם) ורכב שברולט ספארק שדומה לקיה פיקנטו, המעורבת, אני נוסע ברכב פרטי מאזדה 3. פה בניסוי הזה ביקשתי מהאדם שמדמה את רכב הנאשם, לנסוע בנתיב שלו עד הסוף בלי לסטות והם נעצרים ליד קונוס ששמתי בדיוק ליד מקום התאונה.
...
בפעם השנייה ביקשתי מבעל הסקודה לנסוע שוב באותו כיוון נסיעה של הנאשם והפעם בנתיב הנגדי של רכב נסיעת הקיה (המעורבת). בניסוי הראשון אני רואה שהעד אומנם לא כ"כ יכול לראות באיזה נתיב נמצא רכב הנאשם, ז"א שהעד לא יכול לדעת אם רכב הנאשם סוטה או נוסע בנתיב שלו, אבל לכל אורך הנסיעה העד איילון צדוק יכול לראות את האורות של הרכב א' ואת אחור רכב ב'.
בניסוי השני, כשהרכב שמדמה את רכב הנאשם עובר לנתיב הנגדי של רכב ב', ניתן לראות שהעד איילון לא יכול להבחין באיזה נתיב נוסע בדיוק רכב הנאשם, אבל ניתן להבחין גם באורות החזית של הנאשם ובאחור רכב המעורבת, כשברגע שהרכב שמדמה את רכב הנאשם סוטה, כבר אי אפשר לראות את רכב החזית של רכב א' אבל ניתן לראות טוב מאוד איפה ממוקם רכב ב'. לשאלת ביהמ"ש, רכב ב' ממקום בנתיב שלו.
לשאלת ביהמ"ש, אם רכב ב' ממוקם בנתיב שלו ברגע ההתנגשות אז מה זה אומר לעניין התאונה בניסוי?
העד משיב: זה אומר שרכב שמדמה את הנאשם סטה לנתיב הנגדי.
לשאלת ביהמ"ש, הסנגור אומר ששללת את גרסת העד, ישראל צדוק, מה יש לך לומר על זה?
העד משיב: נכון, כי העד ישראל צדוק לא יכול לראות תנועה של הלוך וחזור, פה אנחנו רואים סרטון איטי, אבל במציאות זה מרחק נסיעה של שנייה וחצי. אני כן מסתמך על העד איילון צדוק, ובגלל זה לא התייחסתי בדוח בוחן לעד ישראל.
שמגיעים מכיוון הנסיעה הזה בסרטון של הרכב המעורב, ניתן לראות בצד שמאל חלקים מהכביש של כיוון נסיעת רכב הנאשם, בלילה בגלל השיחים ותוואי השטח, זה נראה כמו נצנוצי אורות - אור נדלק או נכבה ולכן אני יכול להבין את ישראל שמה שהוא ראה הוא פירש כסטייה מנתיב מס' פעמים." (ראה עדותו מיום 15.1.25, עמ' 51-52, ש' 29-33,5-26).