לעניין המהירות בה נסעה הנהגת המעורבת עובר לתאונה, הרי שבעדותה בבית המשפט בחקירה ראשית העידה, כי נהגה בזהירות וכי היא לא נוהגת מעל המהירות המותרת.
בחקירתה הנגדית ההגנה הציגה לעדה שאלה אשר מהנוסח שלה עולה, כי בחקירתה במשטרה אמרה לבוחן שנהגה במהירות של 70-80 קמ"ש והיא השיבה "אז כנראה 70 קמ"ש", ואולם לא כך היו הדברים בחקירה, כפי שיובא להלן :
"ש. באיזו מהירות נסעת לפני התאונה ?
ת. לא, אבל אף פעם אני לא נוסעת מעל המהירות המותרת ובייחוד בכביש הזה, אני לא נוסעת מעל 70-80."
עיננו הרואות, כי בחקירתה במשטרה העדה לא אמרה באיזו מהירות נהגה בעת התאונה, אלא העדה חזרה על גרסתה בבית המשפט בחקירה ראשית, כי היא לא נהגה מעל המהירות המותרת ובוודאי לא בכביש בו ארעה התאונה.
יצוין, כי בתשובתה אמרה אחינועם שהיא לא נוהגת בכביש זה מעל 70-80 קמ"ש ומעיון בדוח הבוחן (ת/29) בסעיף 4 לדוח הבוחן הנושא את הכותרת - "הדרך ומצבה - דרך שאינה עירונית" נרשם על ידי הבוחן כדלקמן :
" .... מהירות מרבית מותרת 80 קמ"ש".
כך שגם אם העדה בתשובתה בחקירה נגדית, השיבה כי נהגה 70 קמ"ש, תשובה שהתקבלה תוך הצגת נוסח שגוי לעדה, הרי שבכל מקרה היא נהגה מתחת למהירות המותרת בכביש בו ארעה התאונה.
מכל מקום, ההגנה לא הצליחה להוכיח בראיות אובייקטיביות ואף לא בשאלותיה בחקירה נגדית לנהגת המעורבת, כי הנהגת המעורבת נהגה במהירות בלתי סבירה.
לא נעלם מעיני בית המשפט, כי מדובר בעדה שנפגעה פגיעה קשה מאוד בעקבות התאונה דנן ובכלל זה פגיעה מוחית - נוירולוגית המלווה בפגיעה בזיכרון, ועל כך אין חולק גם על ידי ההגנה, ועל כן, יתכן ועל כך גם אחינועם מעידה בעצמה, כי ישנם דברים שאינה זוכרת או מתקשה להבין.
יש לזכור, כי חקירתה במשטרה היתה בסמוך לאחר התאונה כשנפגעה פגיעה מוחית קשה ובעודה בהליך שיקומי.
עם זאת, עדותה של הנהגת המעורבת אחינועם, על אף פציעתה הקשה מאוד ועל אף הפגיעה בזיכרון, עשתה עלי רושם מהימן, העדה ידעה להשיב על השאלות שנשאלה למרות קשייה, מדובר בעדות קוהרנטית, עדות התואמת את אופן התרחשות התאונה ועולה בקנה אחד עם יתר הממצאים האובייקטיבים שנמצאו בזירה ועם יתר העדויות ועל כן אני מוצאת את עדותה מהימנה עלי.
היקף חובת הזהירות
תקנה 51 ותקנה 52 לתקנות התעבורה קובעות את חובת הזהירות הקונקרטית על כל נהג להאט ולהתאים מהירות הנסיעה למצב הדרך. וזו לשון התקנות :
"51. מהירות סבירה
לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.
52. האטה
בכפוף לאמור בתקנה 51 חייב נוהג רכב להאיט את מהירות הנסיעה, ובמידת הצורך אף לעצור את רכבו, בכל מקרה שבו צפויה סכנה לעוברי דרך או לרכוש, לרבות רכבו הוא, ובמיוחד במקרים אלה:
(1) בתוך שטחים בנויים מאוכלסים ובקטעי דרך שבתים בנויים לצדם ותנועת הולכי רגל מצויה בהם;
(2) בדרך שאיננה פנויה;
(3) כשהראות בדרך מוגבלת מכל סיבה שהיא;
(4) בהיכנסו לעקומות חדות ובנסעו בהן;
..."