"ש. יפה. ותאשר לי בבקשה שבסיכומו של הוויכוח הזה, התקבלה ביניכם הסכמה. ההסכמה שקבעה שאתם מתחייבים לשלם לתעשייה אווירית 189 אלף דולר ב-6 תשלומים.
ת: זה חלק מתוך ההסכמות שהתקבלו. בהיבט התשלום לתעשייה אווירית, זה הסכום שעליו הסכמנו".
ובהמשך בעמ' 275 שו' 12-15:
"אני אומר שהחברה לא מתכחשת לאישור תשלום שאייל אישר. אם אייל אמר - ברוק מאשרת את התשלום, הוא מאשר את התשלום. בזה זה מתחיל, בזה זה נגמר..."
אייל אישר גם הוא כי הסכום אושר על ידו:
"ש. אתה מאשר את חשבון ה-NRE של 189 אלף דולר .נכון?
ת: נכון." (עמ' 376 לפרוטוקול שו' 5-16).
- אייל אף אישר כי סכום זה אושר ללא כל התניה. כך בעמ' 377 לפרוטוקול שו' 17-18:
"ש. זה לא בגלל שההסכמה שלכם לגבי NRE הייתה מותנית במשהו.
ת: לא. הסכום של ה-NRE סוכם בינינו, הייתה כוונה אמיתית לשלם את כולו."
- ברוק לא צירפה כל ראיה, מזמן אמת, כי תשלום הסכום שסוכם היה מותנה בקבלת תוצרים, או כי יש לה השגות לגביו. גיל אישר בעדותו כי לא הביע התנגדות לסכום הפשרה לאחר שאושר (ראו עמ' 277 לפרוטוקול שו' 21), ולראיה, סכום זה שולם בחלקו על ידי ברוק (סך של 220,000 ₪ מתוך 747,420 ₪), והיא אף שבה ואישרה אותו בסיכומיה בסעיף 23.
- בנוסף לסכום זה, ביום 29.11.22 שלחה תע"א לברוק חשבונית בסך של 82,637 דולר (לא כולל מע"מ) עבור חניה, עלות שכירת משרד ועלויות דלק. הן גיל והן אייל אישרו בעדותם כי לא הייתה מחלוקת ביחס לרכיבים אלה (ראו עדות גיל בעמ' 292 שו' 4 ושו' 17 ועדות אייל בעמ' 378 שו' 4). חשבונית זו שולמה כמעט במלואה ונותר חוב בסך של 27,248 ₪. כאשר נשאל אייל מדוע סכום זה לא שולם הוא השיב: " אני לא זוכר אם יש סיבה טובה..." (עמ' 378 לפרוטוקול שו' 26).
- מהאמור לעיל עולה כי ברוק אישרה באופן ברור ומפורש את הסכומים שנדרשו בגין תקופת ה-NRE. מקובלת עלי טענת תע"א שלא ניתן היה לקבל אישור מראש על כל דיון, מייל, שיחת טלפון וכד'. בפועל, החיובים התגבשו באמצעות הליך סדור של העלאת השגות מצד ברוק וביצוע התאמות על ידי תע"א, עד להפקת חשבונית סופית שזכתה לאישור ברוק. לפיכך, הטענות שהעלתה ברוק כי נדרש אישור מראש להוצאות, בדבר היעדר תיעוד להוצאות או כי התשלום היה מותנה בתוצאה, חסרות יסוד ואינן רלוונטיות.
- כך, גם לא רלוונטית חוות דעת המומחה בעניין זה, שכן המומחה העיד כי חישב את הסכומים הכלולים בחוות דעתו, על פי תנאי ההסכם (לשיטתו), ולא התייחס להסכמת הצדדים (עמ' 435 לפרוטוקול שו' 6-10), שגוברת על כל חישוב שערך המומחה, בדיעבד.
- לפיכך, על ברוק לשלם לתע"א את יתרת הסכומים שלא שולמו בגין תקופת ה- NRE, העומדים על סך של 527,419 ₪ (כולל מע"מ) ו- 27,248 ₪ (כולל מע"מ) בגין חניה, חומרים ומשרד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
00התקופה השניה - התקופה שמחודש אוקטובר 2023 ועד חודש יוני 2023
- 0חשבוניות אוקטובר -נובמבר 2022 אושרו ושולמו על ידי ברוק.
- חשבונית ינואר 2023 בסך של 223,098.64 ₪ אושרה על ידי ברוק, אולם לא שולמה על ידה (ראו נספח 12 לתצהיר צדקה בעמ' 139, סעיף 23 לסיכומי ברוק; עדות אייל בעמ' 383 שו' 16-17 ושו' 23-24, שם אישר כי אין לו סיבה טובה מדוע חשבונית זו לא שולמה ועדות גיל בעמ' 304 שו' 1-3).
- חשבונית אפריל 2023 בסך של 392,895.82 ₪ אף היא אושרה על ידי ברוק ולא שולמה (ראו נספח 25 לתצהיר צדקה בעמ' 256, סעיף 23 לסיכומי התובעת; עדות פלג בעמ' 335 שו' 22-23; עדות אייל בעמ' 397 שו' 11-12).
- לפיכך, המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בחשבוניות דצמבר 2022 ובחשבוניות חודשים פברואר 2023 עד יוני 2023.
חשבונית דצמבר 2022
- ביום 8.1.23 שלחה תע"א לברוק טבלה הכוללת את פירוט החיובים בגין חודש דצמבר 2022, שכללה זיכוי של 52 שעות בגין החודשים אוקטובר-נובמבר 2022 (נספח 11 לתצהיר צדקה בעמ' 131).
- בהודאת דוא"ל מיום 18.1.23 העביר אייל מספר השגות ביחס לחשבון וקיבל מצדקה עוד באותו היום מענה מפורט (נספח 11 לתצהיר צדקה בעמ' 130-131). צדקה הצהיר בסעיף 49 לתצהירו כי ביום 24.1.23, לאחר דין ודברים, אישר אייל טלפונית את החשבון, ובהתאם נשלחה לברוק חשבונית על סך של כ- 234,847 ₪ (ראו גם עדות צדקה בעמ' 73 שו' 4-16 ו-19).
- ברוק הכחישה כי חשבונית זו אושרה על ידה, אלא שכפי שיפורט להלן, ממכלול הראיות עולה כי בזמן אמת, לא התנגדה ברוק לתשלום חשבונית זו, והיא אף שבה ואישרה כי התשלום יבוצע.
- כך, ביום 24.1.23, לאחר משלוח החשבונית כתב צדקה לאייל: "עדיין לא אישרת לי את הפקת חשבונית חודש 12.22. ממתינים לאישורכם המהיר" (נספח 11 לתצהיר צדקה בעמ' 130). לאחר משלוח הודעה זו, לא הועלתה התנגדות מצד ברוק להפקת החשבונית, וזו אכן הופקה זמן קצר לאחר מכן.
- לאחר מכן, בימים 2.3.23 ו-21.3.23 נשלחו על ידי תע"א תזכורות נוספות לתשלום החשבונית (נספחים 18-19 לתצהיר צדקה). ברוק לא השיבה לפניות אלו, וממילא לא הביעה כל התנגדות בכתב לתשלום החשבונית.
- בהודעת דוא"ל מיום 3.4.23 ששלח צדקה לאייל, פירט צדקה את סטטוס החובות לאותו היום, שעמד על סך של 873,427 ₪, וביניהם החוב בגין חשבונית דצמבר 2022 בסך של 234,848 ₪ כולל מע"מ (נספח 20 לתצהיר צדקה). בתכתובת וואטסאפ בין עמרני לאייל מאותו היום (נספח 21 לתצהיר צדקה) כתב עמרני לאייל: "אייל, מבין מכספים שלא שולמה אף חשבונית". בתגובה אייל משיב: "אני ביקשתי מכספים להעביר תשלום בחמישי וממה שהבנתי זה בוצע. ביקשתי לקבל אישור התשלום, כבר אעביר לך". למרות שחשבונית דצמבר 2022 נכללה בסטטוס החובות שנשלח באותו היום, אייל לא הביע כל התנגדות לתשלומה, כי אם ההיפך הוא הנכון - הוא אישר שביקש ממחלקת הכספים של ברוק להעביר את התשלום, הכולל, כאמור את חשבונית דצמבר 2022.
- ביום 18.4.23, בחלוף כשבועיים מהמועד בו הבטיח אייל שברוק תסדיר את חובותיה, פנה אליו שוב עמרני: "ממתין לעדכון בנושא החוב. מבקש שסיכומים ביננו יכובדו", ובתגובה השיב אייל: "היי עמרני, כל סיכום ביננו יכובד. לא ברור לי למה התשלום לא עבר עדיין. אני מיד בודק ואעדכן". שוב לא הובעה על ידי אייל כל התנגדות לתשלום חשבונית חודש דצמבר 2022.
- ביום 19.4.23, לאחר שלא התקבל התשלום, ביקש עמרני מאייל לוודא כי עוד באותו היום תסדיר ברוק את חובותיה, וכי הצדדים יקיימו למחרת פגישה בנושא המתווה החדש. ביום 20.4.23 הודיע אייל לעמרני: "לגבי העברת התשלום - אין צורך לעצור את העבודה. הבטחתי ואני מתכוון לקיים את ההבטחה".
- ביום 24.4.23 התקיימה פגישה בין נציגי תע"א לאייל, בה התחייב אייל כי ברוק תשלם לתע"א 1 מיליון ₪ בגין חוב העבר (ראו הודעת דוא"ל של אייל מאותו היום - נספח 22 לתצהיר צדקה בעמ' 216). בהודעת הדוא"ל הנ"ל לא התייחס אייל לחשבונית חודש דצמבר 2022, וממילא לא הובעה כל התנגדות לתשלומה. בחקירתו הנגדית, ניסה אייל להציג את הסך של 1 מיליון ₪ כמעין תשלום כולל המכסה את חשבוניות פברואר ומרץ 2023 (ללא חשבונית חודש דצמבר 2023) (עמ' 392 שו' 10-15), אלא שחשבוניות אלו הוצאו רק ביום 30.4.23 (נספח 24 לתצהיר צדקה בעמ' 247), ואילו ההתחייבות לתשלום 1 מיליון ₪ ניתנה כבר ביום 24.4.23. כמו כן, כעולה מסעיף 71 לתצהיר צדקה, תוצאת חיבור סכום החוב בגין תקופת ה-NRE נכון לאותו המועד, עם סכום החוב בגין חניה, חומרים ומשרד לאותו מועד, יחד עם סכומי חשבוניות דצמבר 2022 וינואר 2023, הינה 998,004 ₪, קרי כמיליון ₪, שזהו חוב העבר נכון ליום 24.4.23.
- לכך מתווספת העובדה שחשבוניות אוקטובר-נובמבר 2022 וחשבונית ינואר 2023 אושרו על ידי ברוק. לכן, תמוה כי דווקא חשבונית דצמבר 2022 לא אושרה, ואכן כאשר אייל נשאל בחקירתו האם אישר את החשבונית ענה תשובה מהוססת ומסתייגת כי הוא: "די בטוח שאמרנו שהיא לא מאושרת בהמשך" (עמ' 382 לפרוטוקול שו' 20).
- מכל מקום, אין מחלוקת בין הצדדים כי בוצעה עבודה על ידי תע"א בחודש דצמבר 2022, וכי מגיעה לה תמורה בגין עבודתה. המחלוקת היא על היקף העבודה שבוצעה. אולם משלא הוצגה על ידי ברוק כל ראיה כי התנגדה לחשבונית זו בזמן אמת, בצירוף העובדה כי לא צויין על ידה הסכום שלגישתה מגיע לתע"א בגין עבודתה, התוצאה המסתברת היא שחשבונית זו אושרה.
חשבוניות פברואר 2023- יוני 2023
- החל מחודש פברואר 2023 ועד שברוק עזבה את חצרי תע"א, ביום 11.6.23, חייבה תע"א את ברוק על פי מתווה תשלומים חדש, לפיו בגין עבודות התחזוקה השוטפות חוייב סכום חודשי בסך 74,855 דולר, ובנוסף, חוייבה ברוק בתשלום בגין חניה, חומרים ומשרד.
- לטענת תע"א, מתווה חדש זה סוכם בעל פה בפגישה שנערכה ביום 24.4.23 בין נציגיה (עמרני וצדקה) לבין אייל, תוך שסוכם כי הוא יחול רטרואקטיבית גם ביחס לחשבוניות בגין החודשים פברואר ומרץ 2023.
- ברוק העלתה ביחס למתווה החדש, הן טענה פרוצדורלית בדבר הרחבת ושינוי חזית אסורה והן טענות במישור המהותי.
- לטענת ברוק, הטענה בדבר אישורו של המתווה החדש מהווה הרחבת חזית אסורה מאחר שאינה מופיעה בכתבי הטענות. עיון בכתב התביעה ובכתב ההגנה שכנגד מעלה כי צורפו להם חשבוניות לחודשים פברואר-יוני 2023 שנערכו על פי המתווה החדש (נספח 9 לכתב התביעה, נספח 12 לכתב ההגנה שכנגד). בנספח 10 (עמ' 89) לכתב ההגנה שכנגד מצורפת הודעת דוא"ל מיום 3.5.23 בה נזכר המתווה החדש. כך גם בנספח 7 לכתב ההגנה שכנגד בעמ' 78. מעבר לכך, נושא המתווה החדש פורט בהרחבה בתצהירי תע"א וניתנה לברוק הזדמנות להתייחס לעניין זה בתצהיריה, ואכן הן גיל והן אייל התייחסו למתווה החדש בהרחבה בתצהיריהם (סעיפים 208,214-216 לתצהיר גיל וסעיפים 109-114 לתצהיר אייל). לברוק גם ניתנה הזדמנות לחקור את העדים בסוגייה זו, והיא אכן ניצלה הזדמנות זאת. ב"כ ברוק עצמו הגדיר את נושא המתווה החדש "לב התיק" (עמ' 36 לפרוטוקול שו' 19-20).
- בנסיבות אלה, כאשר המחלוקת התבררה לגופו של עניין, לאחר בחינת טענות הצדדים, שמיעת עדויות ולאחר שהוצגו ראיות רלוונטיות לעניין גם מטעם ברוק, זכויותיה הדיוניות של ברוק לא קופחו, ואין מניעה מלדון בטענה זו. יפים לעניין זה דבריו של כב' הנשיא מ' שמגר בע"א 311/83 פינקלשטיין נ' פלבסקי, פ"ד לט(1) 496,503 (פס' 7) (1985):
"בית המשפט צריך להכריע בשאלה שהיא באמת במחלוקת בין בעלי הדין, אך לפעמים הוא מנוע מעשות כן, מאחר שהנושא האמור אינו מוצג לפניו בכתבי הטענות ואינו מועלה גם תוך כדי הדיון, אולם אם בעלי הדין פורשים לפני בית המשפט, למעשה, את המחלוקת האמיתית שהתעוררה לפניהם, כפי שאכן אירע כאן, אין לראות את כתבי הטענות המקוריים כמעין סד, הכובל את בית המשפט והמונע פנייתו של בית המשפט אל החומר והטיעונים, אשר הובאו בפניו במסגרת ההליכים".
- לגופם של דברים, ברוק אינה מתכחשת לקיומה של הפגישה מיום 24.4.23 ולכך שדובר בה על מתווה חדש, אולם לטענתה, הוצגו בה עקרונות בלבד למתווה חדש, הכפופים לניסוח נספח חדש, לאחר אישורו על ידי כל הגורמים המוסמכים מטעם שני הצדדים.
- אמנם, בהתאם להוראות ההסכם, כל שינוי בהסכם יכול להיעשות בכתב בלבד, ואילו במקרה זה נטען כי השינוי, שאין מחלוקת כי הוא בנושא מהותי, נעשה בעל פה, אולם, התמונה המתקבלת מהראיות שהוצגו לפני הינה, כי בניגוד לנטען על ידי ברוק, המתווה אושר על ידה, לכל הפחות, בהתנהגות.
- ביום 30.4.23, בהמשך לפגישה שהתקיימה ביום 24.4.24, שלח צדקה לאייל שתי חשבוניות בגין החודשים פברואר ומרץ 2023, אשר כללו רכיב של "עלות חודשית בסיסית" בסכום של 74,855 דולר. בהודעת דוא"ל זו כתב צדקה: "היי אייל, בהמשך לפגישתנו, רצ"ב חשבוניות חודשים פברואר, מרץ 2023 בתשלום מידי ע"פ הפירוט הבא... עלות חודשית בסיסית 74,855" (נספח 24 לתצהיר צדקה). ברוק, שטוענת, כאמור, כי המתווה החדש לא אושר על ידה, לא הציגה, באופן תמוה, כל ראיה כי התנגדה, בזמן אמת, לחשבוניות אלו, שהוצאו בהתאם למתווה החדש. כאשר נשאל יוגב על כך בחקירתו, הוא העלה טענה שלא הופיעה בתצהירו, כי ברוק לא הגיבה להודעת הדוא"ל הנ"ל מאחר שהיא נשלחה לתיבת דוא"ל שאינו מנטר אותה בדרך כלל (עמ' 394 שו' 12-13) ולכן לא ראה אותה. אולם, בהמשך סתר אייל את גרסתו וציין: "זה מייל שנשלח ליוזר שניטרתי אותו וראיתי את המייל הזה רק אחרי כמה שבועות" (עמ' 394 לפרוטוקול שו' 19-20). למותר לציין, כי גם לאחר כמה שבועות, לא הוצגה כל ראיה שברוק התנגדה לחשבוניות אלו.
- בהמשך עדותו, כאשר נשאל אייל מדוע כתב צדקה כי החשבוניות נשלחות בהמשך לפגישה, השיב "אני מניח שהוא מניח שזה סוכם בפגישה" (עמ' 394 לפרוטוקול שו' 25-26). אייל אף הודה כי הסכום שדובר עליו בפגישה אכן עמד על 75,000 דולר: "לצורך העניין כן, זה המספר שדיברנו עליו" (עמ' 392 לפרוטוקול שו' 19).
- בתכתובת מיום 3.5.23 (נספח 25 לתצהיר צדקה בעמ' 257) בין צדקה לאייל, צירף צדקה את חשבונית אפריל 2023 תוך שהוא מציין: "רצ"ב התחשבנות חודש אפריל 2023 על פי המתווה החדש". בהמשך, ביום 8.5.23 הודיע צדקה לאייל, בין היתר, כי הוא מעוניין להוציא את חשבונית אפריל 2023. אייל, לא רק שלא טען כי המתווה החדש טרם אושר, אלא אישר באופן מפורש את החשבונית, כאשר השיב עוד באותו היום: "אין בעיה". גם בתצהירו אישר אייל כי החליט נקודתית לאשר את הסכום שבחשבונית אפריל (סעיף 120) ועל אישור זה חזר גם בחקירתו בעמ' 397 לפרוטוקול שו' 12. גם גיל אישר בחקירתו כי חשבונית אפריל 2023 אושרה, כשציין כי אייל "אישר 92 אלף דולר, אני מקבל את האישור הזה" (עמ' 335 לפרוטוקול שו' 22-23).
- לו אכן, כטענת ברוק, המתווה החדש לא אושר ואינו מחייב, היה מצופה מאייל כי היה מיד מזדעק וטוען שאינו מאשר את החשבונית מאחר שנערכה על פי המתווה החדש. אולם לא זו בלבד שהוא לא עשה כן, הוא אישר באופן מפורש את חשבונית אפריל 2023. עובדה זו, בצירוף העובדה כי ברוק לא כפרה, בזמן אמת, בחשבוניות פברואר ומרץ 2023, מחזקת את המסקנה שהצדדים הגיעו להסכמה על שינוי שיטת החוזה, משעות עבודה בפועל לסכום קבוע.
- אמנם בחקירתו, ניסה אייל לתרץ את אישורו לחשבונית אפריל 2023, וטען כי אישר את החשבונית כפיצוי גם על כך שלא שולמו חשבוניות פברואר-מרץ 2023 מאחר שתע"א עבדה, לטענתו, בחודשים אלו (עמ' 397 לפרוטוקול שו' 8-14), אלא שגרסתו זו אינה מתיישבת עם העובדות. חשבוניות פברואר-מרץ לבדן עומדות על סך של 813,952 ₪, ואילו חשבונית אפריל עומדת על סך של 392,895 ₪, כך שלא ייתכן שהיא כוללת חשבונות של 3 חודשים, וזאת גם אם נפחית את חשבוניות פברואר-מרץ ב- 50% מסכומן. מה גם, שטענתו זו של אייל סותרת את טענתו מוקדם יותר בעדותו, לפיה הסך של 1 מיליון ₪ שאושר על ידו בפגישה מיום 24.4.23 כולל את חשבוניות פברואר-מרץ 2023 (שאף היא, כאמור לעיל, אינה נכונה). סתירות אלו מעידות על כך כי גרסאותיו של אייל אינן אלא תירוצים, וכי המציאות הייתה כפי זו המוצגת על ידי תע"א, הן ביחס לשיוך הסכומים במסגרת הסך של 1 מיליון ₪ והן ביחס למתווה החדש.
- עוד יצויין בהקשר זה, כי טענות ברוק על היעדר תיעוד של שעות העבודה או היעדר אישור מראש של ברוק להוצאות אינה רלוונטיות, שכן בחשבוניות אלו חוייבה ברוק בתשלום קבוע בתוספת הוצאות בגין חניה, משרד ושירותים, שכאמור, ברוק אינה חולקת כי עליה לשלמן.
- כמו כן, טענת ברוק כי הסכום הקבוע היה מותנה בעבודה של 4.5 טכנאים בעלי רישיון מתאים, לא הוכחה. עמרני העיד כי הסכום הקבוע נקבע כממוצע בהתאם להיקף העבודה הנדרש, וכי מספר הטכנאים שעבדו עלה לעיתים על 4.5 טכנאים ולעיתים ירד ממספר זה, ואף לא הייתה התחייבות שכל הטכנאים יהיו בעלי רישיון (עמ' 183 לפרוטוקול, שו' 11-12, עמ' 185 שו' 9-10,16-17), וטענתו זו לא נסתרה.
- מהאמור לעיל עולה כי המתווה החדש היה מקובל על ברוק, ובהתאם עליה לשלם את חשבוניות פברואר 2023 עד חודש יוני 2023.
סיכום ביניים
- לאור האמור לעיל, עלה בידי תע"א להוכיח את התביעה העיקרית, הן ביחס לתקופת ה- NRE והן ביחס לתקופה שלאחר מכן, עד לסיומו של ההסכם.
- לפיכך, על ברוק לשלם לתע"א סך של 2,897,365 ₪ (בתוספת הפרשי הצמדה וריבית).
- עתה יש לבחון, האם עלה בידי ברוק להוכיח את תביעתה שכנגד.
התביעה שכנגד
- התביעה שכנגד מונה שלושה ראשי נזק:
הראשון, עבור תשלומי יתר שנאלצה ברוק לשלם לאחר תקופת צבירת הניסיון המעשי של 6 חודשים בעבודה על מסוקי ברוק, המכונה תקופת ה- OJT.