בעמ 785-03-26 פלוני נ' פלוני - חלק 10

הסתלקות - חליף שהסתלק מירושת הוֹרֵהוּ

45. כזכור, בית המשפט לענייני משפחה קבע כי לאחר פטירת האם, חתם המשיב על מסמך שנחזה להיות הודעות הסתלקות מעיזבונה לטובת המערער. בהמשך לכך, נקבע כי אם המשיב אכן הסתלק כדין מעיזבון האֵם לטובת המערער, "אולי" תהיה לכך השפעה על האופן שבו יירשו הצדדים את עיזבון המנוח.  לעומת זאת, בית המשפט המחוזי קבע כי מכיוון שהצדדים יורשים את המנוח מכוח מעמדם כחליפי הוריהם, אין משמעות להסתלקות המשיב מעיזבונה של האם.  בערעור שלפנינו, המערער שב וטוען כי בהינתן שהמשיב הסתלק מעיזבון האם, הוא אינו זכאי לבוא בנעליה ולרשת במקומה את המנוח.

כפי שאסביר להלן, אני סבורה כי הצדק הוא עם בית המשפט המחוזי.  אבהיר:

46. סעיף 6(ב) לחוק הירושה קובע אמנם כי "מי שהסתלק מחלקו בעזבון, רואים אותו במידה שהסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה". ואכן, כפי שנקבע זה מכבר, הסתלקות של אדם מעיזבון מוריש מבטלת את מעמדו כיורש של אותו מוריש (ראו: ע"א 532/74 דקלו נ' מוניץ, פ"ד כט(1) 464,467 (1974); ד"נ 43/74 מוניץ נ' דקלו, פ"ד ל(1) 242,244-243 (1975); ע"א 1393/92 הבל נ' קזצ'קוב, פ"ד מח(4) 353,359 (1994); שילה, בעמ' 81-80).

אולם, אין בכך כדי לקבוע כי כאשר אדם מסתלק מחלקו בעיזבון הוֹרֵהוּ, הוא לא יוכל לבוא בנעליוּ כחליפו, כאמור בסעיף 14(א) לחוק.  ויודגש: סעיף זה אינו קובע כי יורשו של אדם בא בנעליו, כי אם "ילדו" של אדם.  אם כן, לא נדרש כי החליף יהיה יורשו של הוֹרֵהוּ, על מנת לבוא בנעליו לצורך ירושת עיזבון המוריש, לפי סעיף 14 לחוק (ראו: אילנית שבת (חלפון) הסתלקות בחוק הירושה 129-128 (2020) (להלן: שבת); ת"ע (משפחה ראשל"צ) 32878-11-09 פלונית נ' פלוני [נבו] (3.10.2010); וכן ראו לעניין חליפים של זוכה על-פי צוואה, לפי סעיף 49 לחוק הירושה: שבת, בעמ' 128-127; ת"ע (משפחה חי') 17293-03-12 ע.ז. נ' ג.ר. [נבו] (9.7.2014); תמ"ש ‏(‏משפחה נצ'‏)‏ 6905-04-20 י.פ נ' י.פ ‏, פס' 33 [נבו] (‏5.10.2020‏)).  מכאן, שאף אם בן הסתלק מירושת אִמו, אין לכך כל השלכה על היותו של אותו בן חליף של אִמו בעיזבונו של אָחִיו, להבדיל מהיותו יורש של אִמו בעיזבונה היא.

סיכום

47. לפי כללי הירושה על-פי דין, ובפרט לפי עקרון הייצוג שנקבע בסעיף 14 לחוק הירושה, אחים של מוריש אינם יורשים אותו אלא כחליפי הוריהם, אשר נפטרו טרם פטירת המוריש. הסעיף האמור אימץ באופן גורף את עיקרון חלוקת הירושה בשיטת "הגזעים" ולא בשיטת "הגולגולת".  לפי שיטת "הגזעים", האחים באים בנעלי הוריהם, ויורשים מתוך החלק בעיזבון המוריש (אֲחִיהֶם) שההורה שלהם היה זכאי לו, והחלק האמור מתחלק באופן שוויוני בין ילדיו-חליפיו של אותו הורה.  הפועל היוצא הוא שאח של מוריש מהורה אחד, בא בנעלי הורה אחד כיורש, ואילו אח משני הורים - בא בנעליהם של שני הורים כיורש, כך שחלוקת עיזבון המוריש בין אֶחָיו משני ההורים לבין אֶחָיו מהורה אחד אינה בהכרח שוויונית.  בנוסף, אדם יבוא בנעלי הוֹרֵהוּ כחליפו, כאמור בסעיף 14(א) לחוק הירושה, גם אם אותו אדם הסתלק מחלקו בעיזבון של אותו הורה.
48. מכל האמור לעיל עולה כי המשיב זכאי לרשת, כחליף של שני הורי המנוח, את מלוא החלק של האב בעיזבון המנוח, שעומד על מחצית העיזבון; וכן מחצית החלק של האם בעיזבון המנוח, שעומד אף הוא על מחצית העיזבון (ולפיכך מחצית מחלקה הוא רבע); כך שסך הכל זכאי המשיב לרשת שלושה רבעים מעיזבון המנוח. לעומת זאת, המערער זכאי לרשת כחליף של האם בלבד, רק את מחצית חלקה, שהיא רבע מעיזבון המנוח.  בתוך כך, אף אם המשיב הסתלק מעיזבונה של האם לאחר פטירתה, אין בכך כדי לשנות מזכאותו לרשת את המנוח כחליפה של האם.

התוצאה היא, אפוא, כי יש לדחות את הערעור, וכך אמליץ לחבריי להורות.

49. לנוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי כי נדחה את הערעור, תוך חיוב המערער בהוצאות המשיב בסכום של 10,000 ש"ח.