העד, מר ליבר: נכון.
כב' הש' שגיא: ואם ההנחה היא שנתי מור מנהל את ענייני התמחור, אתה מסביר לנתי? אתה אומר לנתי 'תקשיב יש פה איזה שהוא סכום, יש לקוח, הנה נכנס משהו, אני לא יודע'. כאילו יש איזה שהוא שיח מול נתי בהקשר הזה?
העד, מר ליבר: אני לא חושב שהיה ממש שיחה מפורטת בעניין הזה. אני חושב שמכיוון שהוא זה שמחליט והוא גם מוציא חשבוניות וכל הדברים האלה, אמרתי לו 'תשמע מיקי הביא ככה וככה' ושם זה נגמר. כאילו, לא דיברנו אם זה קדימה אחורה.
כב' הש' שגיא: זה התנהלות מקובלת שיש יחסים עם לקוח שאתה לא מדבר אתו מעולם על כסף, מעולם אתה לא פוצה מילה על כסף, הוא מצדו מעולם לא פוצה מילה על כסף, פתאום נוחת לך איזה שהוא סכום בחשבון וגם לאחר האירוע המאד מפתיע הזה על רקע היעדר שיחות על כסף, גם אז לא מדברים על כסף. זה דבר שקורה ביחסים המקובלים שלך עם אחרים שאתה מספק להם שירותים?
העד, מר ליבר: אני אסביר. קודם כל אני אמרתי וגם אמרתי בהתחלה שמיקי גנור הוא באמת היה יוצא דופן בעניין הזה. הוא באמת היה יוצא דופן בעניין הזה. לגבי הסכום שנחת פתאום וזה,
כב' הש' שגיא: זה לא הסכום, זה מערך הנסיבות, מר ליבר. אין שיחות על כסף לפני, אין שיחות על כסף אחרי, יש סכום אלמותי שפתאום נוחת בחשבון בלי הסבר, בלי בירורים, בלי בירורים שלך מול השותף שלך.
העד, מר ליבר: נכון.
כב' הש' שגיא: כלום.
העד, מר ליבר: נכון.
כב' הש' שגיא: אאוט אוף דה בלו טאק נוחת סכום בחשבון אחרי שבחיים לא דיברתם על כסף.
העד, מר ליבר: נכון. אני אמרתי לאדוני, אני ראיתי במיקי גנור לקוח יוצא דופן, חשבתי שאני אעשה אתו דברים גדולים. ההתנהלות הזאת היא באמת התנהלות יוצאת דופן, כן.
- ניסיונה של ההגנה להכשיר התנהלות חריגה זו באמצעות עדותם של אביב בושינסקי ורוני רימון כ"עדים מומחים" מתחום הייעוץ האסטרטגי דינו להידחות, שכן עדותם לא תרמה דבר להבנת נסיבותיו הייחודיות של מקרה זה. אף אם קיימת גמישות מסוימת בתמחור פרויקטים פלואידיים, הרי שמכלול התנהלותו של הנאשם מלמד על אי-סבירות קיצונית שאינה מתיישבת עם היגיון מסחרי. כפי שהדגיש בית המשפט הנכבד בפני הנאשם, הדבר נראה "כחוזים למראית עין שהצדדים מחליפים בינם לבין עצמם בלי שום כוונה אמיתית שישתכללו באופן מחייב". לפיכך, מדובר בטענת שירות מופרכת מיסודה, שנועדה אך ורק להסוות את העברת הכספים האמיתית.
- מעבר להתנהלותו התמוהה והבלתי הגיונית של הנאשם, מחומר הראיות ומעדות החוקר אורי קנר עולה כי דמותו של גנור מצטיירת כאיש עסקים מחושב ביותר, המקפיד על כל הוצאה כספית. גנור תואר בעדותו של מר קנר כ"איש עסקים ממולח, שועל, לא פראייר בכלל, קצת קמצן אם אפשר להגיד" (פרוטוקול מיום 19.01.23, עמוד 259, שורה 24). גנור עצמו אישר בחקירותיו כי פעל בצורה עקבית לצמצום הוצאותיו וכי התנהל בקשיחות מול דרישות תשלום שונות. התנהלות מחושבת וחסכנית זו מלמדת על אדם שאינו נוהג לפזר כספים ללא תמורה ברורה וממשית, או ללא התקשרות חוזית מחייבת.
- יתרה מכך, גנור נהג להריץ את נותני השירות מולו בדרישות לקבלת חוות דעת משפטיות וחוזים מורכבים בטרם ביצע תשלום כלשהו, כפי שעשה למשל בעניינו של האלוף (במיל') אליעזר מרום. בעניין מרום הודה גנור כי ביקש שלוש חוות דעת שונות, ואף אישר את התזה לפיה ביקש את חוות הדעת הללו "כדי למרוח אותו, כדי לנסות להתחמק מהתשלום" (מתוך פרוטוקול חקירתו של מר גנור מיום 04.04.23, החל מעמוד 621, שורה 29). דפוס פעולה זה, הכולל התניית תשלומים בחוות דעת קפדניות וניסיונות להתחמק מתשלום, עומד בסתירה מוחלטת לקלות שבה הועברו הכספים לנאשם דנא, על בסיס טיוטת חוזה גנרית שאף לא נחתמה מעולם.
- בתוך כך, לא נמצאה כל ראיה לפיה פנה גנור מיוזמתו וביקש לשלם עבור שירות שלא התבקש, או שלא הניב תוצאה כלשהי. גנור עצמו הבהיר בבית המשפט את הגיונו הכלכלי, לפיו אדם המבטיח לסדר פגישה ואינו מסדר אותה בסופו של דבר - "סביר להניח שלא" יקבל ממנו תשלום (מתוך פרוטוקול חקירתו של גנור מיום 08.03.23, עמוד 522, שורה 9). לפיכך, גרסת הנאשם לפיה גנור פנה אליו מיוזמתו והעביר לו עשרות אלפי שקלים ללא כל דרישה מקדימה ובאופן וולונטרי, מנוגדת לחלוטין לאופיו של גנור, להקפדתו על הוצאותיו ולדפוס התנהלותו העסקית, כפי שהוכחו בראיות המצויות בתיק.
- סוף דבר, אני מוצא לקבוע כי התנהלותו העסקית של הנאשם, מר ליבר, והסבריו לגבי דרך קבלת התשלומים ממיקי גנור, נעדרים כל היגיון מסחרי סביר ומחזקים באופן מובהק את גרסת הודאתו המקורית בחקירה על פני גרסאותיו המאוחרות בבית המשפט.
ניתוח משקל הודעות ועדותו של גנור
- משמעותו של סעיף 296 לחוק העונשין היא כי בעבירות שוחד (ובהן עבירת התיווך לשוחד), רשאי בית המשפט להרשיע נאשם על סמך עדות יחידה, אף אם מדובר בעדותו של שותף לעבירה. מבחינה ראייתית, סעיף זה יוצר הקלה משמעותית בדיני הראיות הכלליים, שכן הוא מאפשר, עקרונית, להסתמך על גרסאותיהם של גנור (כמשחד) או של ליבר (כמתווך) לצורך הרשעה, ללא חובה סטטוטורית להציג תוספת ראייתית מסוג "חיזוק" הנדרשת ככלל לעדות שותף.
- עם זאת, חרף ההקלה הראייתית שבסעיף 296, בפועל נדרשת בתיק זה תוספת ראייתית משמעותית בשל נסיבות מסירת העדויות ומעמדם המיוחד של העדים. מאחר שגרסתו המפלילה של גנור ניתנה בעת שהיה במעמד של "עד מדינה" - מעמד שממנו חזר בו לאחר מכן - הרי שעל פי הוראות סעיף 54א(א) לפקודת הראיות, עדותו עדיין טעונה תוספת ראייתית מסוג "סיוע". בנוסף, רצונה של המדינה להגיש את אמרות החוץ של גנור ולהעדיפן על פני עדותו המאוחרת בבית המשפט לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, מחייב על פי חוק תוספת ראייתית מסוג "חיזוק".
- עדותו של גנור בשלב שבו היה עד מדינה, בשילוב הראיות החיצוניות הרבות, משמשת בסיס ראייתי איתן המשתלב עם הודאתו של הנאשם ומחזק אותה. כפי שקבעתי בפרק הדן בעדותו של גנור, גרסתו של גנור במשטרה כעד מדינה היא גרסה בעלת ערך ראייתי מכריע, החושפת את המנגנון שבו שימש ליבר כצינור להעברת כספי שוחד מגנור אל דוד שרן.
- החיזוקים הראייתיים החיצוניים התומכים בעדותו של גנור כוללים חומרים אובייקטיביים רבים שנתפסו, ובהם "טבלת היועצים", מחברותיו של רונן שמר ומחברות המזכירה ג'וזי זינגר. כמו כן, נמצאו תכתובות דוא"ל, פלטי מחשב וסלולר, מחקרי תקשורת, וכן יומניו של גנור ודיווחיו למספנה, שאליהם הפנה גנור עצמו את החוקרים.
- ראיות אובייקטיביות אלו מתכתבות עם שלבי העברת הכספים ומבססות את התזה כי התשלומים לליבר לא ניתנו עבור שירותים אמיתיים אלא ככיסוי לקשר השוחד, שכן בפועל "ליבר לא סיפק לו שום שירות מכל סוג שהוא". חיזוק זה תומך ישירות בליבת הודאתו של ליבר במשטרה, שבה אישר כי שימש כתחנת מעבר והעביר את הכספים שקיבל מחברותיו של גנור אל דוד שרן.
- אני סבור כי מכלול הראיות הללו עולה בהרבה על דרישת ה"דבר לחיזוק" או ה"סיוע" הנדרשת לפי פקודת הראיות לצורך הרשעה על בסיס אמרת חוץ של עד מדינה. הצלבת הנתונים הפיננסיים, מחקרי התקשורת וטבלאות התשלומים עם הודאתו של ליבר מייצרת מסגרת עובדתית הדוקה המאמתת את ביצוע עבירת התיווך לשוחד.
- אני מוצא לקבוע כי המאשימה עמדה ברף הראייתי הנדרש להרשעת הנאשם, וזאת בזכות שני אדנים ראייתיים מרכזיים: הודאתו המלאה של הנאשם במשטרה, וגרסתו של מיקי גנור כעד מדינה. הודאתו של הנאשם במשטרה מיום 5.9.2017 (ת/5א) מקימה תשתית מוצקה, שבמסגרתה הודה באופן מלא כי שימש כ"סוג של צינור כסף" להעברת כספי שוחד מגנור לשרן.
- הנאשם אישר כי ידע כבר בפגישתו הראשונה כי זהו תפקידו, וכי העביר לשרן את "מלוא הכסף" במזומן, במספר פעימות, לאחר שפדה אותו באמצעות החברות "נ.צ.ת תקשורת" ו"נס מור". מצאתי כי הודאה זו הייתה אותנטית, נמסרה באופן חופשי ומרצון לאחר התייעצות עם עורך דינו, ואף לוותה בהבחנה סלקטיבית שבה נמנע הנאשם מלהפליל מעורבים אחרים.
- האדן השני הוא עדותו של גנור כעד מדינה במשטרה, אשר קבעתי כי היא בעלת "משקל מרבי" כראיה מחזקת להודאת הנאשם. גרסתו של גנור נתמכת בחיזוקים ראייתיים חיצוניים, אובייקטיביים וקשיחים רבים, כגון "טבלת היועצים", מחברותיו של רונן שמר, מחברות המזכירה ג'וזי זינגר, תכתובות דוא"ל, פלטי מחשב וסלולר ומחקרי תקשורת. ראיות אלו מוכיחות כי בפועל "ליבר לא סיפק לו שום שירות מכל סוג שהוא", ומאמתות כי התשלומים שימשו אך ורק כסות להעברת השוחד.
- הצלבת הנתונים הללו עולה בהרבה על הדרישות החוקיות לתוספת ראייתית מסוג "סיוע" או "חיזוק", הנדרשות עבור אמרות חוץ של עד מדינה. הצלבת הנתונים הפיננסיים, מחקרי התקשורת וטבלאות התשלומים עם הודאתו של ליבר מייצרת מסגרת עובדתית הדוקה ומאומתת. לפיכך, השילוב המלא בין הודאותיו האותנטיות של הנאשם לבין הודעתו של גנור והראיות האובייקטיביות מוכיח את אשמתו במכלול העבירות מעבר לכל ספק סביר.
עבירה של תיווך לשוחד
- עבירת התיווך לשוחד, לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין, דורשת הוכחת יסוד עובדתי הכולל קבלת כסף, שווה כסף או טובת הנאה "על מנת לתת שוחד", וכן יסוד נפשי של מודעות לייעודו של המתת כשוחד. לפי פסיקת בית המשפט, העבירה משתכללת עם השלמת הפעולה בין נותן השוחד לבין המתווך, מתוך הסכמה על ייעודו הסופי של המתת כשוחד. אין נפקא מינה אם השוחד הגיע ליעדו בסופו של דבר, או אם מקבל השוחד היה מודע לכך בפועל (ע"פ 8618/19 מדינת ישראל נ' שרון מילר (נבו, 12.7.2022); ראו גם, למשל, ע"פ 5083/08 בניזרי נ' מדינת ישראל, פסקה 58 [פורסם בנבו] (24.6.2009)).
- הרכיב העובדתי של קבלת הכספים מוכח באמצעות ראיות בנקאיות ומסמכים חשבונאיים המוסכמים על הצדדים. לפי עובדות כתב האישום, ביום 12.11.2014 הועבר תשלום בסך 35,400 ₪ מחשבון חברת ט.ג של מיקי גנור לחשבון חברת נ.צ.ת שבבעלות הנאשם (להלן: "תשלום המתת הראשון"). ביום 11.8.2016 הועבר תשלום שני בסך 58,500 ₪ מחשבון ט.ג לחשבון חברת נס מור שבבעלות שותפו של ליבר (להלן: "תשלום המתת השני").
- ההוכחה כי הכספים ניתנו "על מנת לתת שוחד" ולא במסגרת עסקה לגיטימית, נסמכת על הודעותיו של עד המדינה, מיקי גנור, במשטרה. גנור מסר באופן מפורש ונחרץ כי התשלומים לליבר נעשו למראית עין בלבד עבור "ייעוץ תקשורת", אך בפועל ליבר וחברותיו לא סיפקו לו כל שירות מכל סוג שהוא, והתשלומים יועדו כולם לעבור לידי דוד שרן (הודעות גנור, ת/68, בש' 351-363; ת/75, בש' 58-69; ת/71, בש' 307-310).
- האדן הראייתי המרכזי להוכחת הסכמתו ומודעותו של הנאשם לייעוד הכספים היא גרסתו המתוודה במשטרה, שנמסרה לאחר פגישתו והתייעצותו עם עו"ד יאיר רגב. הנאשם הודה כי גנור החל לשוחח עמו על עסקאות כלי השיט, וכי פעל כ"צינור" להעברת כספים לשרן, כפי שמשתקף בחקירתו מיום 05.09.17 (ת/5א).
- במסגרת חקירתו מיום 5.9.17 (ת/5), מסר הנאשם את הודאתו בעובדות כתב האישום וקיבל עליהן אחריות. כך תיאר הנאשם את תפקידו בקשר שבינו לבין גנור ושרן: "דוד שרן פנה אלי אני חושב פעם או פעמיים ואמר לי שהוא רוצה שאפגוש איש עסקים מאוד מעניין שהוא נמצא איתו בקשרים טובים מאוד. בשלב מסוים הוא אמר לי שאותו איש עסקים חייב לו כספים על פעילות שדוד ביצע עבורו. דוד למעשה מבקש ממני לקבל עבורו את הכספים ממיקי גנור. אני מעביר את הכספים מגנור לדוד שרן" (ת/5, בעמ' 2, ש' 30-32).
- הנאשם נשאל אודות גרסתו הראשונית, אותה מסר בליל מעצרו (בחקירה מיום 2.9.17), לפיה הכספים הועברו לשרן כהוקרת תודה על שחיבר בינו לבין גנור: "ש. אז עניין הוקרת התודה, כלומר שאתה מעביר לדוד שרן כספים כאות להוקרת תודה שלך כלפיו על כך שדוד סידר לך כלקוח את מיקי גנור זה לא נכון? ת. לא. דוד ביקש ממני לקבל ממיקי גנור את הכספים עבורו. ש. קיבלת ממיקי גנור כספים עבורך? בשבילך? ת. לא. ... ש. כשאתה מגיע לפגישה עם מיקי, אתה יודע שהתפקיד שלך הוא להעביר כספים ממיקי לדוד? ת. כן" (ת/5, בעמ' 6-7, ש' 196-204).
- הנאשם סיפר על הפגישה הראשונה שקיים עם גנור בנוכחות שרן, שבה אמר גנור לנאשם כי שמע עליו וישמח להסתייע בשירותיו. הנאשם ציין כי אינו זוכר שדובר על סכומים כלשהם במהלך הפגישה, אך הוא זכר ששאל את גנור מה עליו לכתוב בדיוק בהסכם שייחתם ביניהם; גנור ביקש כי ישלח לו טיוטת הסכם, וכך אכן עשה הנאשם. לאחר שהנאשם שלח את הטיוטה, הוא קיבל שיחת טלפון מגנור, אשר הודיע לו כי ההסכם אינו טוב והעביר אליו נוסח אחר באמצעות רונן שמר, עוזרו האישי של גנור (ת/5, בעמ' 2).
- הנאשם הודה כי לאורך התקופה שבין התשלום הראשון בשנת 2014 ועד לתשלום השני בשנת 2016, הוא הקפיד לפדות את הכספים לאחר קבלתם מגנור ולהעבירם לשרן (ת/5, בעמ' 4, ש' 104-110). ביחס לתשלום הראשון, תיאר הנאשם את השתלשלות הדברים בזו הלשון:
"למיטב זכרוני מיקי גרר רגליים בנושא התשלום הראשון. אני חושב שגם דוד שאל אותי מה קורה עם התשלום אם מיקי שילם לי או לא שילם לי, אמרתי לדוד שמיקי לא שילם לי. אני זוכר שהייתה פעם שאני שאלתי את מיקי 'תגיד מיקי מה קורה עם הכסף?' אני זוכר שמיקי ענה לי 'אני לא יודע עוד לא קיבלתי את הכסף שצריכים להעביר לי'... בשלב מסוים התקשרו אלי או ג'וזי (מזכירתו של גנור - ב.ש) או רונן שמר וביקשו ממני לשלוח חשבונית. אני זוכר ששאלתי אותם למי להוציא את החשבונית, מה השם של החברה, רונן חזר אלי עם השם ייעוץ ימי.