נחקר צחי ליבר: אני לא יודע (הנחקר [00:16:10.561] מניד בראשו לשלילה).
חוקר מס' 3: לפני שאנחנו ממשיכים, כרגע דיברתי עם העורך-דין... אני [00:16:12.355] רק מבהיר לך כי גם הבהרתי לעורך-דין... שאין [00:16:19.522] פה איזושהי הטבה או משהו שאנחנו מבטיחים. אתה רוצה לדבר, לספר את האמת, אתה מספר את האמת. לא הבטחנו שום הטבה. אה... שהיא על השולחן, כלומר אין פה איזושהי הטבה שאתה הולך לקבל.
נחקר צחי ליבר: שתדע לך שזה מאד מאכזב.
(הערת מתמלל: חוקר מס' 4 נכנס אל חדר החקירות.)
נחקר צחי ליבר: זה לא בסדר. זה מאד מאכזב, סיכמנו את ה... (הדוברים [00:16:35.704] מדברים יחדיו בו זמנית, מילים לא ברורות).
חוקר מס' 3: בסדר שיבוא דברים שתדע... זה מה ש... (הדוברים [00:16:14.963] מדברים יחדיו בו זמנית, מילים לא ברורות) בדעה ש...
נחקר צחי ליבר: בדעה צלולה.
חוקר מס' 3: הבנתי אתה לא, לא אמור לקבל שום הטבה מהסיפור הזה. אנחנו מתייחסים אליך כמו כמו כל נחקר ב...
נחקר צחי ליבר: אני (הדוברים מדברים יחדיו בו זמנית, מילים לא ברורות).
- כלל הנסיבות האמורות מובילות אותי למסקנה כי התוודות הנאשם הייתה אותנטית, כי דבריו היו דברי אמת, וכי אלו תאמו את המצב הנפשי שבו היה שרוי עת ראה לנגד עיניו את טובתו האישית.
- איני יכול שלא להתייחס ל"שיחת הפערים" - שיחה שהתקיימה ביום 5.9.2017 במסגרת חקירה מס' 2726 (המתועדת אף היא ב-ת/5א), בין החוקרים אורי קנר ושלומי פרג'ון לבין הנאשם. בשיחה זו דנו הצדדים בפערים שבין גרסתו של הנאשם לבין תזת החקירה, וזאת על רקע דף שרטוטים שכתב הנאשם אשר נעלם מחומרי החקירה. היעלמותו של דף השרטוטים מהווה אומנם תקלה משטרתית, אולם איני סבור כי יש בשיחת הפערים כדי לשנות את המצב הראייתי בתיק. במהלך שיחה זו הציגו החוקרים לליבר את נקודות המחלוקת המרכזיות, ובהן הטענה כי הכספים שהעביר לשרן לא היו "הכרת תודה" אלא כספי שוחד, וכן כי מלוא הכסף הועבר לשרן ולא נותר דבר בידיו.
- ההגנה טוענת כי ליבר קיבל מהחוקרים "רשימת מכולת" של פרטים שיהיה עליו לאשר על מנת להשתחרר מן המעצר, דבר אשר לשיטתה פוגע אנושות באותנטיות, במשקל ובמהימנות של הודאתו המאוחרת. כתוצאה מכך, ההגנה סבורה כי לא ניתן לראות בהודאתו גרסה עצמאית או אותנטית, שכן אינה אלא השתקפות של תבנית הגרסה שהוכתבה לו בשיחה זו ("להלביש את הבשר על השלד").
- איני יכול לקבל טענה זו; הנאשם אינו מוסר פרטים מוכמנים כלשהם בהודאתו, ולהיפך - הגרסה נותרת עמומה ואינה עולה בקנה אחד עם הכתבה מצדם של החוקרים. עד היום לא ניתן לדעת מהם המועדים המדויקים של העברת הכספים ומהם הסכומים המדויקים שהועברו. גם דרך החקירה אינה מתאימה למתכונת של חקירה מוכתבת. לו היה מדובר בהכתבה, היה מצופה כי החקירה תהיה קצרה, ממוקדת ומפרטת במישרין את עבירת התיווך לשוחד.
- מצפייה בתיעוד החקירה עולה כי מדובר בחקירה ארוכה, ממושכת ובלתי ממוקדת, שבמסגרתה אף לא זכר הנאשם לציין את מועדי העברת הכספים ואת סכומיהם. יתרה מכך, במהלך החקירה נאמר לנאשם מפורשות כי אין בהודאתו כדי להביא לשינוי במצב מעצרו, דבר המלמד אף הוא כי הנאשם הבין היטב את החשדות נגדו עוד קודם לכן.
- הודאתו נמסרה באופן חופשי, מרצון ותוך מסירת פרטים מפלילים ללא קבלת כל הטבה. אילו אכן התקיימה שיחת פערים שהכתיבה לו את תוכן גרסתו בתמורה לדבר מה, מצופה היה כי הנאשם ימסור גרסה מוכתבת ושקרית היטב המבטיחה לו תועלת מיידית. בנסיבות האמורות, אני מוצא לדחות את טענת ההגנה כי שיחת הפערים מהווה ראיה לכך שלנאשם הוכתבה גרסה.
- חיזוק לגרסת ההודיה בחקירה, המצדיק את דחיית הגרסאות המאוחרות, מתקבל מגרסתו של הנאשם עצמו בבית המשפט. התנהלותו של הנאשם, בלשון המעטה, תמוהה במיוחד, ולמעשה לא היה בפיו כל מענה לגבי התנהלותו העסקית. ההגנה, במסגרת גרסת הנאשם, לא התייחסה להתנהלות זו, ובכך הותירה את התנהלותו העסקית נעדרת כל הסבר הגיוני וסביר - דבר שאינו מתקבל על הדעת.
- מחומר הראיות עולה תמונה תמוהה ומשוללת היגיון עסקי מינימלי, לפיה הנאשם כלל לא שוחח על כסף עם גנור, שלח לו טיוטת חוזה שלא נחתמה וקיבל ממנו חוזה שלא נחתם, שבו נמחקו הסכום המבוקש וקצב התשלומים. יום אחד, ללא כל פנייה מוקדמת או דרישת תשלום מפורטת מצד הנאשם, פנה אליו גנור וביקש ממנו להעביר חשבונית, ללא כל הסבר על העיתוי או על הסכום, כאשר גם לאחר ביצוע התשלום לא נערכה ביניהם כל שיחה מבהירה בעניין. התנהלות זו, שבה גנור מחליט על דעת עצמו לשלם לנאשם סכומי כסף ללא כל בסיס חוזי מחייב או דרישת שכר מצד נותן השירות, עומדת בסתירה מוחלטת לכל נוהג מסחרי מקובל.
- בית המשפט נדרש לסוגיה זו ותהה בפני הנאשם כיצד ייתכן שנוחת בחשבונו "סכום אלמותי" ו-"אאוט אוף דה בלו", מבלי ששוחחו מעולם על כסף לפני האירוע או אחריו. הנאשם עצמו לא ידע להסביר בחקירתו ובבית המשפט כיצד נקבעו מועדי התשלומים וגובהם. הנאשם הודה בחקירתו כי מי שקבע את הסכום שישולם היה גנור בעצמו, ואישר כי אין לו, ולא היה לו, שום לקוח אחר עמו נהג בצורה דומה של שוויון נפש כלפי תשלומים מקריים אלה.
- קושי זה מתעצם לנוכח החוזה הריק והמרושל שהוחלף בין הצדדים, המהווה חוזה למראית עין בלבד, אשר בסעיף התמחור שלו נמחקו המחיר וקצב התשלומים ונותרו סימני שאלה בלבד. לעניין זה ראו פרוטוקול מיום 06.07.23, עמ' 721:
כב' הש' שגיא: אתה מקבל סכום שאתה לא יודע על מה הוא. אתה לא יודע אם הוא צופה פני עבר, אם הוא צופה פני עתיד, אם הוא חלק מסדרת תשלומים.