ת. זה היה ביוני 2014. מי שהכיר ביני לבין מיקי גנור היה דוד שרן.
ש. איך זה קרה בפועל?
ת. הוא סיפר לי מתישהו שהוא מכיר איש עסקים מצליח, שהוא הנציג של טיסנקרופ בישראל. ואז הוא סיפר לי שהוא מתכוון להתמודד במכרז האמוניה, ושהוא מחפש מישהו שייעץ לו בתחום הזה. והוא חשב עלי, דוד, בהקשר הזה. ואז קבענו פגישה ב- 6/14 אצל מיקי במשרדים" (פ', בעמ' 654, ש' 12-7).
- הוא תיאר זאת כאירוע חריג וחד-פעמי של מסירת "כמה אלפי שקלים" בלבד (פרוטוקול, עמ' 823, שורה 22). הוא הדגיש כי כספו של גנור לא הועבר לשרן, וכי מדובר בשני מעגלים שונים ללא כל קשר כספי ביניהם.
- באשר למועדי קבלת הכספים מגנור, מדובר בתשלומים מחודש נובמבר 2014 ומחודש אוגוסט 2016, אך הנאשם שלל כל קשר בינם לבין שרן. את כספו האישי מסר לשרן בהזדמנות אחת בלבד בשנת 2014 ("נתתי לו ב-2014 כן", פרוטוקול מיום 09.07.2023, עמ' 682, שורה 6). הנאשם טען כי שרן מעולם לא ביקש ממנו להעביר מידע או כספים, וכי גנור לא מסר לו הסברים לגבי העברת כספים מכיוון שהעברה שכזו לא הייתה מתוכננת מלכתחילה (פרוטוקול מיום 11.06.2023, עמ' 659, שורה 31).
- הנאשם הסכים למסור לשרן את סכום הכסף המצומצם אך ורק כגילוי של חברות ו"הכרת הטוב" על כך שהפגיש אותו עם לקוח עשיר שקיווה להפיק ממנו רווחים בעתיד (פרוטוקול מיום 11.06.2023, עמ' 660, שורה 19). בחקירתו במשטרה התקשה להסביר מדוע בחר להוקיר תודה דווקא בכסף ולא במתנה, ואמר על כך בפשטות: "כי ככה הרגשתי שזה נכון" (פרוטוקול מיום 04.09.2017, עמ' 58, שורה 32). בחקירה הנגדית סיכם כי הודאותיו הקודמות במשטרה שבהן קשר עצמו לתיווך לשוחד היו שקריות, ונמסרו אך ורק בשל הלחץ והפחד שהופעלו עליו במהלך המעצר (פרוטוקול, עמ' 888, שורה 18).
גרסת הנאשם לגישת ההגנה
- לשיטת ההגנה, בחקירתו מיום 2.9.2017 מסר הנאשם גרסת אמת. נטען כי הנאשם מסר בפתח החקירה ובאופן מיידי את הפרטים הבאים, עוד בטרם הוטחו בו ראיות כלשהן, ויש בכך כדי לבסס את הטענה כי מדובר בהודאת אמת.
- נטען כי הנאשם מסר שהכיר את גנור באמצעות שרן, וזאת משום שגנור נזקק לשירותיו (ת/1א, עמ' 11, ש' 15 ואילך), על רקע מכרז האמוניה. מאחר שגנור ותאגיד טיסנקרופ ביקשו לגשת למכרז, ביקש ממנו גנור לסייע לו בענייני רגולציה בנושא (ת/1א, עמ' 11, ש' 11 ואילך). הנאשם ציין כי לא התבצעה עבודה אינטנסיבית במכרז זה (ת/1א, עמ' 13, ש' 15-16), וכאשר נשאל מה עשה בפועל בעבור גנור, השיב כי קיים עמו פגישות עבודה רבות, וכי זוהי עבודתו - להיפגש עם אנשים (ת/1א, עמ' 13, ש' 20-27). הנאשם הוסיף כי בעבור שירותיו שולמו לו כמה עשרות אלפי שקלים (ת/1א, עמ' 19, ש' 26-27).
- לטענת ההגנה, לאחר שהתייעץ עם עורך דינו, חזר הנאשם על עיקרי גרסתו שלפיה שרן ערך את ההיכרות בינו לבין גנור בזמן ששרן עבד בקצא"א, וכי הוא החל לעבוד עם גנור בעניין האמוניה. אז הוסיף הנאשם כי בהדרגה ניסה גנור לכוון אותו לעניינים אחרים, ואף נהג לשלם לו כסף בעבור דברים שהוא עשוי "להצטרך ממנו".
- לשיטת ההגנה, בשלב זה של החקירה עבר הנאשם תהליך לוגי שבו סבר כי נפל קורבן לקשר בעייתי בין שרן לגנור, קשר אשר לטענת ההגנה הוא כלל לא היה מודע לו. ההגנה טוענת כי בשלב זה הציג הנאשם לחוקרים אפשרות שטרם נשללה, ולפיה גנור החזיק בו כיועץ אסטרטגי והפיק מכך טובות הנאה משרן, ללא מודעות מצדו של הנאשם. הנאשם תיאר כי שאל את שרן מעת לעת שאלות בנוגע לכלי השייט, אך ראה בהן שאלות רכילותיות ושיחות סלון בלבד (סיכומי ההגנה, עמ' 119), כאשר ברוב המקרים נהג דוד "לנפנף" אותו.
- לפי גרסת הנאשם, הוא מסר לשרן סכום כסף כאות תודה על כך שהכיר לו את גנור, בזמן ששרן לא כיהן כעובד מדינה, וזאת בהזדמנות אחת ובסכום של כמה אלפי שקלים בלבד. נטען כי הנאשם הסביר במסגרת עדותו בבית המשפט מדוע התקשה לפרט אודות מסירת התמורה לדוד בעבור ההיכרות עם גנור, וכי הסבריו אלו לא נסתרו (פרוטוקול בעמ' 662, ש' 3-9).
- על כן, ההגנה סבורה כי יש לקבל את גרסת האמת של הנאשם, כפי שהודה בה בחקירתו מיום 2.9.2017: שרן ערך את ההיכרות בין הנאשם לבין גנור, והנאשם העניק לגנור שירותי ייעוץ תקשורתי ואסטרטגי, תחילה בעניין מכרז האמוניה. בשלב מסוים התרחבו השירותים שנתן לגנור, ואז התבקש הנאשם על ידי גנור לשאול את שרן שאלות שונות, כאשר שרן התחמק ממענה ברוב המקרים.
- הנאשם קיבל מגנור תשלום בעבור השירותים שהעניק לו, ושילם לשרן סכום של כמה אלפי שקלים כהוקרת תודה על שחיבר בינו לבין גנור; זאת עוד בטרם נכנס שרן לתפקידו במשרד ראש הממשלה, וזמן רב לפני שגנור ביקש מהנאשם להפנות לשרן שאלות.
גרסת הנאשם לגישת המאשימה
- לשיטת התביעה, הנאשם תיווך בתשלומי שוחד שהעביר גנור לשרן בעד פעולות הקשורות בתפקידיו הציבוריים של שרן. נטען כי התשלומים שולמו לנאשם לכאורה בגין שירותי ייעוץ שקיבלו גנור וחברת ט.ג מהנאשם, אך בפועל אלו לא קיבלו ממנו כל שירות שהצדיק תשלומים אלו, ואת חלקם הארי של התשלומים העביר הנאשם לשרן. בנוסף, לשיטת התביעה, שימש הנאשם כגורם המעביר מידע ובקשות בין גנור לשרן, וזאת במטרה להסוות את הקשר המושחת ביניהם.
- לצורך הוכחת אשמתו של הנאשם בעבירות מושא כתב האישום, ביקשה התביעה להתבסס על שני אדנים ראייתיים מרכזיים: האחד - הודאתו של הנאשם במשטרה; והשני - הודעותיו המפורטות במשטרה של גנור כעד מדינה, אשר הובילו מלכתחילה לחקירת החשדות נגד הנאשם. ביחס לשני אדנים אלו נטען כי בכל אחד מהם כשלעצמו יש כדי לבסס את הרשעת הנאשם ולהביא לדחיית טענות ההגנה, ובכל מקרה מצטרפות אליהם ראיות מחזקות נוספות.
ניתוח גרסת הנאשם
- הנני מוצא לדחות את טענת ההגנה שלפיה הגרסה מיום 2.9.2017 היא גרסת האמת, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן. גרסת הנאשם במשטרה ובבית המשפט היא גרסה מתפתחת שעברה מספר שלבים מהותיים, החל מהכחשה, דרך הודאה חלקית ועד להודאה מלאה, ולאחר מכן - חזרה ממנה בין כותלי בית המשפט. בתחילת חקירתו ביום 2.9.2017 הכחיש הנאשם כל העברת כספים לשרן, אך לאחר התייעצות עם עו"ד דניאל כהן בשעה 23:30, חזר לחדר החקירות והחל למסור ראשית הודיה שבה הודה כי שרן הפגיש בינו לבין גנור (ת/1ב, עמ' 46).
- בהמשך, ביום 3.9.2017, טען הנאשם כי העביר לשרן סכום חד-פעמי של כמה אלפי שקלים כ"הכרת תודה" על העבודה שסידר לו. אולם ביום למחרת, 4.9.2017, בעקבות תרגיל חקירה שבו נאמר לו כי שרן העיד שקיבל ממנו כספים מספר פעמים, שינה הנאשם את גרסתו והודה כי העביר לשרן כסף מזומן במספר הזדמנויות (ת/3א, עמ' 13, שורות 4-8; עמ' 18, שורות 5-7).
- באותה חקירה מיום 4.9.2017 אף הודה הנאשם כי אינו יודע אם נותר בידו כסף כלשהו או שמא העביר לשרן את כל הסכום שקיבל מגנור (ת/3א, עמ' 153, שורות 18-21). לבסוף, ביום 5.9.2017, התפתחה הגרסה לכדי הודאה מלאה ומפורטת, שבה הודה הנאשם כי שימש צינור להעברת כספי השוחד מגנור לשרן בהתאם לדרישתו של שרן ובמועדים שבהם בחר שרן. בהמשך החקירה, לאחר שלא שוחרר כפי שציפה, החל לשמור על זכות השתיקה.
- בבית המשפט שינתה הגרסה את פניה לחלוטין, כאשר הנאשם כפר בהודאתו המלאה וטען כי רק הגרסה הראשונית שמסר בליל מעצרו לאחר ההתייעצות היא גרסת האמת (פרוטוקול, 11.06.2023). הוא טען כי כל שאר חלקי גרסתו המתוודה במשטרה היו בדותות ושקרים, שנועדו אך ורק כדי לרצות את חוקריו ולהביא לשחרורו מן המעצר.
- הנאשם הסביר כי השינוי בגרסאותיו נבע מכך שהיה שרוי בלחץ נפשי עצום ובמצב של ערפול ("בלקאאוט") בליל החקירה הראשון (פרוטוקול, 11.06.2023, עמ' 661, שורה 7). לדבריו, החוקרים הבהירו לו שגרסתו המקורית והאמיתית היא "מצוצה מהאצבע" וכי הוא יישאר במעצר, ולכן פעל בצורה לא רציונלית והחל "להתקדם לעברם" ולמסור "פרוסות" של שקרים שיתאימו לנרטיב שביקשו החוקרים לשמוע (פרוטוקול, 06.07.2023, עמ' 816, שורה 34; פרוטוקול, 09.07.2023, עמ' 851, שורה 11 ואילך).
- על פי כלל הראיות, קיימות מספר סיבות מרכזיות המובילות לדחיית גרסתו המאוחרת והמשתנה של הנאשם, ולהעדפת גרסתו המתוודה במשטרה. ראשית, החלטתו של הנאשם להודות ביום 5.9.2017 הייתה החלטה שקולה ומדודה, שלוותה בייעוץ משפטי צמוד של סנגורו, עו"ד יאיר רגב, ולא תחת לחץ חיצוני פסול. טרם מסירת הגרסה הובהר לנאשם מפורשות, בנוכחות סנגורו, כי לא מובטח לו דבר, כי שיתוף הפעולה נעשה מרצונו החופשי וכי אין הבטחה לשחררו ממעצר, והוא אישר כי הבין זאת היטב.
- שנית, הקושי בגרסתו המאוחרת של הנאשם נחשף באמצעות הבחנתו הסלקטיבית בזמן אמת בין המעורבים השונים בחקירה. למרות הלחץ הנטען, שמר הנאשם על "קווים אדומים" ולא הסכים לערב מעורבים אחרים אשר לשיטתו לא היו קשורים לעניין, דוגמת יובל שטייניץ, גרי חכים או הגר שרן. מעורבים אלו היו בקשר עם הנאשם אולם נותרו מחוץ לתמונה של המעשה הפלילי. התנהלות זו מוכיחה כי שלט בגרסתו ובחר להתוודות אך ורק בפרטים שתאמו את המציאות ואת הראיות בנוגע לדוד שרן.
- שלישית, הנאשם לא חזר בו מהודאתו באף שלב משלבי החקירה בזמן אמת, לרבות בעת ששוחרר למעצר בית, במהלך חקירתו המאוחרת ביום 18.9.2017, ואף לא בשלב השימוע. הטענה כי מדובר בהודאת שווא נולדה לראשונה רק עם פתיחת המשפט, דבר המלמד על היותה גרסה כבושה וטקטית שנועדה להתחמק מאחריות פלילית לאחר שכל חומר הראיות נותח ונבנה קו ההגנה שלו.
- רביעית, לאחר שצפיתי בתיעוד חקירותיו של הנאשם, הנני מוצא לציין כי התרשמתי שהסיבה האמיתית (עליה עמד אף הוא בעצמו) לכך שהתוודה בנוגע לשרן ולגנור הייתה תחושת הפגיעה העמוקה שחש מהם. לשיטתו, כפי שראה את פני הדברים, התנהלותו לאורך השנים נועדה אך ורק לסייע לחבריו, דבר אשר הוביל בסופו של יום לפתיחת חקירה פלילית נגדו. למעשה, השניים הם שגרמו לו לנזק כבד זה.
- בחקירתו מיום 5.9.2017 הסביר הנאשם כי החליט לשתף פעולה ולמסור את האמת מכיוון שהבין כי שימש "סוג של כלי במשחק", וכי נע לאורך כל הדרך בין הרצון להגן על חברו לבין החובה למסור את האמת. הוא הוסיף כי מאחר שהחבר הוא זה שערך את ההיכרות בינו לבין גנור וביקש ממנו לבצע את הפעולות האמורות, הרי שהבין כי לא יהיה זה נכון מצדו להמשיך לשאת בעול ההגנה עליו כאשר החבר עצמו הוביל לסיטואציה קשה זו. הסבר זה מופיע בתמליל ת/5א, בעמ' 38-39, החל משורה 4, וכן במוצג מיום 14.6.2026, בשורות 220-226.
ת/5א, עמ' 5, החל משורה 13: