יצחק ליבר (נחקר): לא לא לא, לא לא, תנתק את השיחה, שים על מצב טיסה, אני לא מאמין שהיא מתקשרת אליי.
שלומי פרג'ון (חוקר 1): [01:51:39.750] אולי אשתך לא סיפרה.
יצחק ליבר (נחקר): (מילה לא ברורה).
שלומי פרג'ון (חוקר 1): אני לא הצלחתי להבין....
בת חן כהן (חוקרת 2): [01:52:00.566] מיקי אמר לך כמה לשלם, באיזה מועד לשלם, לפי סכום שהוא קובע [01:52:12.751] עבור שירות שלא כתוב בשום מקום? זו השאלה.
יצחק ליבר (נחקר): סליחה אני...
בת חן כהן (חוקרת 2): (מילה לא ברורה), אז מיקי אומר לך כמה לשלם, באיזה מועד לשלם, [01:52:30.805] קח, תשתה מים, זאת המציאות צחי.
יצחק ליבר (נחקר): לא לא, בסדר.
בת חן כהן (חוקרת 2): זאת המציאות, היא מצערת, היא מתסכלת, בידיים שלך מתי לעצור אותה.
יצחק ליבר (נחקר): לא לא, נמשיך את השיחה... [01:52:40.479]
בת חן כהן (חוקרת 2): רק בידיים שלך, ברור, אבל זה החיים.
יצחק ליבר (נחקר): (מילה לא ברורה).
בת חן כהן (חוקרת 2): זו המציאות שאתה מכניס את עצמך אליה, בשביל מה? בשביל ילדה בת שתיים עשרה בבית, בשביל זה? [01:52:51.859]
שלומי פרג'ון (חוקר 1): (מילים לא ברורות) [01:52:57.820] מדברים ביחד.
בת חן כהן (חוקרת 2): על מי אתה שוכב על הגדר? למי?
שלומי פרג'ון (חוקר 1): החבר.
בת חן כהן (חוקרת 2): למי? הוא ישכב [01:53:02.801] על הגדר בשבילך? תגיד לי, מה אתה באמת עיוור? תחשוב, אתה חושב (מילה לא ברורה), תחשוב (מילה לא [01:53:07.892] ברורה) תחשוב לו אתה במצב שלו ואתם חברים מאוד טובים, ואתה יודע מה הוא יכול לתת. תחשוב, מה המתמטיקה שהוא [01:53:14.471] עושה בראש. אם הוא באמת עכשיו הולך להיכנס פנימה להרבה שנים, אם הוא יעשה את זה. בסוף מי שיכול לצאת [01:53:24.104] קירח מכל הכיוונים יהיה אתה, אל תהיה... אל תהיה טמבל.
יצחק ליבר (נחקר): בסדר. אה...
בת חן כהן (חוקרת 2): אתה רואה, הדברים מתחילים להופיע.
יצחק ליבר (נחקר): לא, לא, זה בסדר, זה...
בת חן כהן (חוקרת 2): אתה רואה.
יצחק ליבר (נחקר): [01:53:36.124] זאת הייתה... זה אמציונלי קצת...
בת חן כהן (חוקרת 2): אני לא מדברת על הילדה עכשיו, אני מדברת איתך על המציאות.
יצחק ליבר (נחקר): המציאות עצמה קצת הייתה ...
בת חן כהן (חוקרת 2): אין לך הסברים אבל, [01:53:48.529] אין לך תשובות.
שלומי פרג'ון (חוקר 1): אתה לא מתמודד איתם...
בת חן כהן (חוקרת 2): אין לך תשובות צחי, אין לך.