בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:
(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;
[...]
(4) השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות, התועלת שניתן להפיק מהם והסיכונים הכרוכים בהם [...]".
- הטעיה במעשה היא הצהרה כוזבת בפרט מהותי, אשר בינה ובין המציאות קיים פער. הטעיה במחדל, היא אי מסירת מידע בעניין מהותי בעסקה, באופן שעלול להטעות. מניעת ההטעיה היא אחת מתכליותיו העיקריות של החוק, והיא נועדה להבטיח שלרשות הצרכן יעמוד מידע מלא והוגן כך שהוא יוכל לכלכל את צעדיו ולהתקשר בעסקאות הרצויות לו בצורה מושכלת.
- על פי לשון החוק, על מנת שתתקיים הטעיה נדרשים שני תנאים מצטברים: האחד, הוא כי העוסק נהג באופן "העלול להטעות" צרכן, תוך שכאמור, ההטעיה יכולה להיעשות באופן אקטיבי, במעשה, ביצירת מצג שאינו תואם את המציאות, או באופן פסיבי, במחדל, בהימנעות ממסירת מידע שנדרש למסור. השני, הוא כי ההטעיה נעשתה ביחס לעניין מהותי לעסקה (ר' רע"א 2837-98 ארד נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ, פ"ד נד(1) 600 (2000), בעמ' 609-608).
- מבלי לגרוע מכלליות האמור, מונה המחוקק פריטים ספציפיים שהינם עניינים מהותיים בעסקה. בין היתר טיבו, מהותו, כמותו וסוגו של נכס או שירות; השימוש שניתן לעשות בנכס או בשירות; התועלת שניתן להפיק מהם; והסיכונים הכרוכים בהם.
- על רקע זה נבחן את טענות ההטעיה שבבקשת האישור כסדרן, ביחס לכל אחת מן המשיבות.
עילת ההטעיה הראשונה - המשיבות אינן מציגות את שיעור העמלה הניטלת מתוך דמי המנוי ואת השיעור הנמוך מדמי המנוי המשמש לרכישת טפסי לוטו
- המבקשת טוענת כי מרבית דמי המנוי שמשלמים לקוחות המשיבות כלל אינם משמשים לרכישת טופסי הגרלה. המשיבות מביאות לידיעת הלקוח מה הם דמי המנוי החודשיים, אך לא מגלות מה השיעור מתוך דמי המנוי שמשמש לרכישת כרטיסי הגרלה ומה נותר אצל המשיבות כעמלה. לטענת המבקשת, מדובר בהטעיה.
- ראשית נבחן את הטענה במישור העובדתי ביחס לכל אחת מן המשיבות לגביהן היא הועלתה (הטענה איננה נטענת כאן כלפי משיבות 3 ו-4) ולאחר מכן נדון בשאלה האם מדובר בהטעיה אסורה על פי דין.
משיבה 1 - לוטונט
- באתר המרשתת של משיבה 1, כפי שצירפה המבקשת לבקשת האישור ומבלי שצורפה גרסה סותרת מטעם המשיבה, לא מפורטים המסלולים המוצעים ללקוחות על ידי המשיבה: אופיים, תנאיהם או מחיריהם. לא מפורט באתר שיעור דמי המנוי המשמש לרכישת כרטיסי הגרלה ולא מפורטת העמלה הנותרת בידי משיבה זו.
- במסגרת גילוי המסמכים צירפה משיבה 1 את מסמכי ההתקשרות שלה עם לקוחותיה. במסגרת זו צורפו מסמכים המפרטים את המסלולים שמציעה משיבה 1 ללקוחות וצורף הסכם ההתקשרות שבו היא משתמשת לדבריה.
- ממסמכים אלה עולה כי משיבה 1 מציעה ללקוחותיה ארבעה מסלולים שונים, אשר כל אחד מהם מכיל תמהיל של הגרלות מסוגים שונים, בתדירויות שונות, בהיקפים שונים, בשיתוף קבוצת משתתפים בגודל שונה, ובחלוקת זכייה בשיעורים שונים. כך למשל, מסלול "טריפל 14 מלא" כולל השתתפות בהגרלות "ווינר 7 קבוצתי", בהיקף של 7 טבלאות לוטו, בקבוצה של 14 חברים כאשר 10% מהזכיות מועברות למשיבה 1 ו-90% מהזכיות מתחלקות בשווה בין חברי הקבוצה, לצד השתתפות בהגרלות "רב-צ'אנס" בהיקף של 174 הגרלות בחודש, בקבוצה של 40 חברים, כאשר הזכיות מתחלקות במלואן בין חברי הקבוצה, ולצד השתתפות בהגרלות "777 יום-יומי" בהיקף של כ-52 הגרלות בחודש, בקבוצה של 70 חברים, כאשר הזכיות מתחלקות במלואן בין חברי הקבוצה.
- כל אחד מארבע המסלולים נושא תג מחיר משלו, בין 159 ₪ ל-179 ₪ לחודש, כאשר חלק מהמסלולים דורשים התחייבות לשנה אחת לפחות וחלקם מוצעים ללא התחייבות.
- גם במסמכים המפרטים את המסלולים המוצעים, כמו גם בהסכם ההתקשרות שצורף, לא מפורט מה שיעור דמי המנוי המשמש לרכישת כרטיסי הגרלה, ומה שיעור דמי המנוי המגלם עמלה עבור השירות שמציעה המשיבה ללקוחותיה.
- נטען כי במסגרת הכנת בקשת האישור הסתייעה המבקשת בתחקירניות שקיימו שיחות טלפון יזומות עם חלק מהמשיבות. שיחה כזו התקיימה גם בין תחקירנית ובין נציגת משיבה 1. התחקירנית ניסתה לקבל תשובה לשאלה מה השיעור מכספי המנוי המשמש לרכישת כרטיסי הגרלה, אך לא הצליחה לקבל תשובה מספקת. אלה חילופי הדברים בשיחה:
תחקירנית: [...] 159 דמי מנוי, כולם משתמשים, אתם משתמשים בכל הכסף לקנייה של הכרטיס? כי הרי מה יוצא לכם מזה?