מינוי בודק
- בסעיף 19(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות נקבע כהאי לישנא:
(ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.
- בדברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (ה"ח הממשלה 234 מיום 26.1.06 בעמ' 269) נאמר בהתייחס לסעיפים 18 ו-19 בחוק תובענות ייצוגיות:
מטרת סעיף זה [הכוונה לסעיף 18 - מ' נ'] וסעיף 19 היא להסדיר מקרים שבהם מיישבים הצדדים את הסכסוך ביניהם בדרך של הסדר פשרה, והסדר זה מחייב את כל חברי הקבוצה. החשש במקרים אלו הוא מפני קנוניה בין התובע המייצג לבין הנתבע, כך שהתובע המייצג יפיק תועלת אישית מן הפשרה על חשבון חברי הקבוצה. למעשה, במצבים שבהם מושג הסדר פשרה, נוצר אצל התובע ניגוד עניינים בין טובתו האישית ובין האינטרסים של הקבוצה, דבר המצדיק פיקוח מוגבר הן על ידי בית המשפט והן על ידי חברי הקבוצה.
- עוד על השיקולים שבמינוי בודק ראו פסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) א. חיות ברע"א 1644/15 אייל גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ, פס' 9 (פורסם בנבו, 27.05.2015); וכן את פסקי הדין של כב' השופט ח. כבוב בת"צ 1714/08 עינב קפלן בשארי נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו, 31.05.2015) ובתנ"ג (ת"א) 815-09-13 בארי לנואל נ' גליה מאור, פס' 83-86 (פורסם בנבו, 14.09.2016).
- על היתרונות והחסרונות שבמינוי בודק, כמו גם על הביקורות החיוביות והשליליות על כך ר': אלון קלמנט, פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית משפטים מא 5,44-49 (תשע"א); אלעד אופיר, תובענות ייצוגיות בישראל 207-212 (2017)].
- בנסיבות העניין שבפני, באתי לכלל מסקנה כי אין צורך במינוי בודק. אין המדובר כאן בהסדר כספי מורכב אשר יש בו כדי להצדיק מינוי של בודק (לעניין זה ראו ת"צ 31280-04-16 מעיין סולומון נ' אניפט בע"מ (פורסם בנבו, 30.4.19)).
- עיקר הסכם הפשרה הוא מתן הטבה לציבור בסך כולל של 1,950,000 ₪ בדמות מגוון צעצועים ממותגים הנמצאים בזיכיון המשיבה, כאשר השווי הממוצע של הצעצועים נשוא התרומה במונחי עלות לצרכן יעמוד על סך שבין 15-40 ₪.
- בשים לב לעובדה כי המחלוקת במסגרת בקשת האישור היא משפטית בעיקרה וכי אופייה של הפשרה אינו מצריך חישובים כלשהם, אלא מבוסס על הערכה שיפוטית הרי שאין מקום למינוי בודק במקרה שלפני. ולעניין זה ראו ת"צ (מרכז) 33359-06-12 זבידה יחיא נ' בית החולים בילינסון (פורסם בנבו, 7.11.2013) ; ת"צ (מרכז) 42344-12-10 שגיא קרשובר נ' מאיר חב למכוניות ומשאיות בע"מ (פורסם בנבו, 7.7.2013); 60199-01-17 קידר נ' ש. שסטוביץ בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 10.11.19) ; ת"צ (ת"א) 10769-12-16 דנית יחזקאל נ' החברה הדרומית לשווק בע"מ (פורסם בנבו, 18.11.2019); ת"צ 40158-09-17 בהט נ' כרמי צבי אחים סגל בע"מ (פורסם בנבו, 16.5.2022).
אישור הסדר הפשרה
- אופן אישור הסדר פשרה והנתונים שעל בית המשפט לבחון בעת אישורו מוסדרים בסעיפים 19(א) ו-19(ג) לחוק התובענות הייצוגיות, כהאי לישנא:
סעיף 19(א):