שינוי התב"ע בעניין אומרטה
- יתרה מכך, במקרה "אומרטה", גם לאחר שהתב"ע שונתה לייעוד מגורים, פניית העירייה מיום 5.11.2019 לאישור העסקה נדחתה שוב במכתב מיום 12.3.2020, (ראו נספח 4 לסיכומי החברה), שבו הבהיר משרד הפנים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי לא יאשר הסכמים שנעשו לפי מצב תכנוני לא תואם.
במכתב זה צויין שהעירייה בחרה "להקדים את המאוחר" ופרסמה מכרז על בסיס תכנית שטרם אושרה, מה שהוביל להפחתה משמעותית בתמורה הכספית.
כך נאמר באותו מכתב: (פרק ג' למכתב):
"מעבר לסוגיות הפרטניות שעלו בנוגע להליכי אישור העסקה, נראה כי המוקד בענייננו הוא שהעירייה בחרה להקדים את המאוחר ולפרסם מכרז שאינו תואם את המצב התכנוני התקף אלא מתבסס על תכנית בהליכי תכנון מוקדמים שטרם אושרה (ואף טרם הופקדה), וכולל מרכיב משמעותי של אי ודאות. אי ודאות זמנית זו, שהעירייה יכולה הייתה להתגבר עליה לו היתה ממתינה עם פרסום המכרז עד לאישור התכנית, מביאה להפחתה משמעותית בתמורה הכספית המתקבלת. הדבר נובע, ככל הנראה, ממצוקה תזרימית של העירייה, ועל כן היא מבכרת את האפשרות להשיג סכומים נמוכים יחסית כעת על פני האפשרות להכנסות גדולות בצורה משמעותית בעתיד".
- נמצא כי מכתב זה בנוסחו המפורש הסיר מעל סדר היום כל פרשנות שיכלה להעלות העיריה ביחס לעמדת שר הפנים, עת הובהר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, כי גם בהינתן שינוי התב"ע החלה על המקרקעין לא יהא בכך כדי להשפיע על עמדת משרד הפנים, וכי לא ינתן אישורו של שר הפנים להסכם שכזה, והכל בהינתן עמדתו הברורה של משרד הפנים כי אין לפרסם מכרז שאינו תואם את המצב התכנוני.
אלא, שכאמור, גם מכתב זה על העמדה הנחרצת שהוצגה בפני העירייה הוסתר מהחברה בזמן אמת וכן לא נמצא כל אזכור למכתב זה במסגרת תצהירה של עו"ד כהן (מטעם העיריה) במסגרת הליך זה.
עתירת אומרטה לבית משפט - השלמת התמונה
- עוד התברר, שבאותו מקרה, על החלטה זו של משרד הפנים הגישה אומרטה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי תל אביב (עת"מ 50497-05-20), ולאחר מכן, נמחקה העתירה בהסכמת הצדדים, ובמקומה הוגשה ביום 14.2.2021 עתירה לבג"ץ (בג"ץ 1030/21).
- ביום 13.4.2021 הגיש משרד הפנים תשובה לעתירת אומרטה, (ראו נספח 3 לסיכומי החברה), שם פירט את השתלשלות העניינים כמפורט לעיל, והבהיר שכל העמדה שניסתה לטעון העיריה כי לא הבינה אין לה בסיס כי ידעה היטב את עמדת משרד הפנים לפני שנים, כאשר לגופם של דברים ציין כדלקמן: (סעיפים 25-29):
"דין העתירה להידחות אף לגופה. כפי שיפורט להלן, עמדת המשיב התקבלה מטעמים מקצועיים, תוך התחשבות בטובת הציבור, הקופה הציבורית וכללי שלטון תקינים. כפי שהובהר לעיל, הסיבות העיקריות לסירוב המשיב לאשר את העסקה עומדות על שני אדנים עיקריים: אי התאמה תכנונית בין ייעוד המקרקעין למטרת המכרז עת פורסם המכרז, מה שהוביל להיעדר תמורה הולמת; ופגמים בהליך אישור העסקה. ... יצוין כי גם העירייה אינה חולקת על כך שההחלטה לפרסם מכרז בשלב כה מוקדם של התכנון מביאה לאובדן הכנסות; בדיון שנערך בוועדת המכרזים בעניין מכרז זה ביום 6.9.2016 אמרה היועצת המשפטית לעירייה כי "מהניסיון שלנו מכרזים של מגרשים עם זכויות לא מאושרות תמיד מקבלים פחות, ברור שאם התכנית הזאת הייתה מאושרת יכולה [כך במקור - ע.ג] לקבל על זה גם 80 מיליון ₪ ... משמעות דרך פעולה זו של העירייה היא אובדן הכנסות של סכומי כסף רבים ומשמעותיים לעירייה".