סיום ההתקשרות
- כפי שפורט לעיל, כאשר נחשפה החברה למציאות שהוסתרה ממנה פנתה היא אל העירייה, במכתב מיום 21.2.2021 (ת/36), במסגרתו הלינה על כך שבמשך שנים, העירייה הסתירה ממנה את העובדה הקריטית - שמשרד הפנים לא מסכים (ולא יסכים) לאשר את ההסכם בין הצדדים גם אם התב"ע תשונה, כך שבמשך כל הזמן הזה העירייה ידעה היטב שההסכם אינו בר-ביצוע.
החברה הדגישה כי הסתמכה על הפרויקט והשקיעה משאבים כספיים רבים בקידום הפרויקט, שהיה פרויקט מרכזי מבחינתה, והיה אמור להניב לה הכנסות של עשרות מיליוני שקלים (בהתאם לתכנית עסקית שהוצגה ואושרה על ידי העירייה ת/6). החברה ציינה כי התנהלות העירייה, ובכלל זה הסתרת העובדה הקריטית הנ"ל, מהווה (בין היתר) הטעיה חמורה, הפרה של חובת תום הלב, וכן הפרה של ההסכם בין הצדדים.
- העיריה השיבה לחברה במכתב לקוני מיום 2.3.2021 (ת/37), במסגרתו דחתה את טענות החברה מבלי לתת מענה לטענות החברה ורק טענה כי התוודעה לעמדתו של משרד הפנים רק כאשר קיבלה את מכתבו מיום 18.2.21 (ת/38) אותו צירפה כנספח למכתבה.
- במכתב מיום 15.3.21 (ת/39) דחתה החברה את טענות העירייה שהופיעו במכתבה מיום 2.3.2021 (ת/37), וביקשה לתאם פגישה בעירייה לשם קביעת מתווה לתשלום הפיצויים המגיעים לה על פי דין.
- העירייה, התעלמה ממכתב דרישה זה, ומשכך, ביום 7.6.2021 פנתה החברה לעירייה במכתב נוסף (ת/40) בו דרשה לקבל חזרה את דמי השימוש בסך 5 מיליון ₪ ששילמה לעירייה לפי הוראות הסכם הפיתוח, תוך שמירה על כל זכויותיה וטענותיה לגבי שאר הנזקים שנגרמו לה.
ביום 11.8.2021, השיבה העירייה לפניות החברה, ובהודעת דוא"ל מאותו היום (ת/41) ציינה עו"ד כהן ברצון העיריה להשיב את הכסף לחברה אך לשם כך נדרשת החברה לחתום על תצהיר ביטול עסקה. (ס' 68-69 לתצהיר וכטר).
- ביום 12.9.2021 התקיימה שיחה טלפונית בין ב"כ החברה לבין עו"ד כהן מטעם העיריה, במסגרתה סוכם שיש להתקדם עם השבת דמי השימוש לחברה וכי אין קשר לנושא תצהיר ביטול העסקה לרשויות לבין השבת הכספים. זמן קצר לאחר מכן התקיימה פגישת "זום" בהשתתפות דין, ב"כ התובעים, עו"ד כהן וראש העיר. במסגרת הפגישה סוכם שהעירייה תשיב לחברה את דמי השימוש ללא צורך בחתימה של החברה על תצהיר ביטול עסקה, וסוכם שעו"ד כהן תעדכן את ב"כ התובעים לגבי השבת הכספים.
- ביום 14.12.2021 פנתה העירייה לחברה במכתב (ת/43), במסגרתו ציינה, כי תשיב את הכספים (דמי השימוש) לחברה, אלא שלשם כך נדרש אישור חשב מלווה, אישור משרד הפנים, ואישור של תב"ר (תקציב בלתי רגיל) אשר כשלעצמו מחייב אישור ועדת כספים של העירייה וכן את אישורם של מועצת העיר והממונה על המחוז במשרד הפנים.
- נוכח תשובה זו הוגשה תובענה זו להשבת הכספים ולתשלום פיצויים, הכל בגין התנהלות העיריה והנזקים שלטענת החברה נגרמו לה.
טענות העיריה בדבר הפרות הסכם מצד החברה
- העירייה טענה כנגד החברה להפרות הסכם הן נוכח התחייבות החברה במסגרת תנאי המכרז כי היא יכולה לממן בעצמה את הפרויקט והן נוכח אובדן זכאותה של החברה לקבלת הסכם "גב אל גב" מול משרד העלייה והקליטה, בניגוד להתחייבותה במכרז.
לא מצאתי בטענות אלו כל רלבנטיות למחלוקת הנדונה הן בהינתן חתימת הצדדים על התוספת השניה להסכם במסגרתה הוסדרו בהסכמה כל אותם נושאים שנטען שהם בגדר הפרות, לרבות אי זכיית החברה בהסכם אל מול משרד העלייה והקליטה (ת/34). כאשר באותה עת העירייה ידעה היטב על הלוואה שלקחה החברה שצורפה לה וגם קיבלה לבקשתה אישור רו"ח (ראו ת/32), על כך שאם צריך יוכלו להעמיד כל המקורות ואף הסכימה לכך. והן נוכח העובדה כי הסכם אינו אוסר על המציע במכרז לקחת הלוואות לשם הגשת ההצעה ודמי השימוש, וכל שנקבע הוא כי על המציע לשלם בעצמו את מימון הפרויקט עצמו (קרי, הקמת הפרויקט ולא תשלום דמי השימוש). ראו סעיף 18 להסכם, בו נקבע כי: "היזם יהיה אחראי לקבלת מלוא המימון הנדרש לביצוע כל התחייבויותיו במסגרת הסכם זה. לשם קיום האמור לעיל, היזם יהיה רשאי לקבל מימון וליווי פיננסי לצורך הקמת הפרויקט בכפוף לאמור להלן: המימון יינתן על ידי בנק סוחר מוסמך בישראל ו/או חברת ביטוח .. (18.3) ככל שלא יאושר ליזם מימון וליווי פיננסי לצורך ביצוע הקמת הפרויקט יהיה חייב היזם לממן את עלות הקמת הפרויקט ממקורותיו העצמאיים".