אין בנמצא כל הוראה דומה ביחס לתשלום דמי השימוש.
בהינתן האמור, אין לי אלא לדחות את טענות העיריה בנדון.
סיכום ביניים
- משקבעתי את דבר חוסר תום ליבה של העיריה בהתנהלותה אל מול החברה וקבעתי, כי חובת תום לב החלה עליה בקיום הסכם הקימה עליה החובה לגלות אזנה של החברה בדבר עמדת משרד הפנים לגבי המכרז הנדון כבר ביום 2.11.2016 ואם סברה בתום לב באותה עת כי תוכל לשנות הגזרה ולקבל את אישור משרד הפנים לאחר שתשונה התכנית החלה על המקרקעין, הרי שבעת שקיבלה את עמדת משרד הפנים בעניין סופרמטיסט בחודש נובמבר 2017 ובעניין אומרטה היה עליה לשתף את החברה במידע זה על מנת לחדד הסיכון בפניו החברה עומדת על מנת שתוכל לכלכל ענייניה וסיכוניה.
לא כל שכן בשלבים המאוחרים יותר עת נהגה באופן פסול בהתיגה מצגי שוא בפני החברה וגררה את החברה, בשלב החתימה על התוספת שניה להסכם, להסכים כי תממן את שינוי התב"ע וזאת בידיעה כי לא יהא בכך כדי לשנות את עמדת משרד הפנים, נוכח תשובה שקיבלה ביום 12.3.20 בעניין אומרטה.
- בהינתן האמור עומדת בפני שאלת גובה הנזק והפיצוי להם טוענת החברה.
על מנת להכריע בשאלה זו יש להידרש לשאלה והיא :
כיצד היתה נוהגת החברה בזמן אמת אילו הייתה מיודעת ומודעת לעמדת משרד הפנים, עמדה שהעירייה הסתירה ממנה, ומהו המועד בתוך ציר הזמן, כפי שפורט לעיל, בו סביר להניח כי החברה היתה בוחרת לבטל את ההתקשרות עם העירייה, לעצור את הוצאותיה לשם קידום הפרויקט, ולא למצות הליכים משפטיים נגד משרד הפנים במטרה לזכות בסעד של אישור החוזה מושא זכייתה במכרז.
במילים אחרות, לצד התנהלותה חסרת תום הלב של העיריה אשר יכול ויש בה לזכות את החברה בפיצוי עומדת השאלה האם בהינתן שעמדת משרד הפנים היתה מובאת לידיעת החברה בזמן אמת, האם היתה נוהגת בדומה לחברת אומרטה וממצה הליכים משפטיים כנגד שר הפנים, במטרה לממש את זכייתה במכרז, ואף ממשיכה לקדם הליכים לשינוי התכנית החלה על המקרקעין, או שמא היתה נסוגה בשלב מוקדם של ההסכם נוכח חישוב הסיכונים שהיתה עושה?
מענה לשאלה זו משליך כמובן על תביעתה של החברה לפיצוי דמי נזק והוצאות שנגרמו לה. שהרי יש לקבוע נקודת זמן על ציר הזמן עד אליו יאמר כי כל נזק או הוצאה שנגרמה לה היתה היא במסגרת הסיכון החוזי אותו נטלה על עצמה עת השתתפה במכרז זה, ורק מנקודת זמן זו היא זכאית לפיצוי.
כאמור, הצדדים ויתרו על חקירת המצהירים ועל כן המענה לשאלה זו יעשה על דרך ההערכה והאומדן, כאשר בין השאר עומדת לפני חוות דעת רו"ח מטעם החברה על חקירתו ויתרה העיריה וכן בחרה שלא להגיש חוות דעת נגדית.
- לאחר לא מעט לבטים ובהינתן שמדובר בהערכה בלבד הנעשית על בסיס התנהלות חברות אחרות במכרזים שונים שהתנהלו במקביל באותה עת ובהינתן הערכת הסיכון שהיתה נעשית לו היתה החברה מודעת לעמדת משרד הפנים בנדון ובראי התנהלותה של חברת אומרטה אשר בחרה לקחת סיכון גדול יותר ומיצתה הליכים משפטיים ארוכים על מנת להוציא לפועל הזכייה, ראיתי לנכון לקבוע את הנקודה על ציר הזמן בו יש להניח כי החברה היתה שוקלת האפשרות לבטל ההסכם ככל שכל המידע היה עומד בפניה היא תחילת שנת 2018, עת התקבלה עמדת משרד הפנים בעניין סופרמטיסט.
לצד האמור, ובהינתן הסיכונים אותם לקחה החברה עת זכתה בעסקה כדאית מחד גיסא, והצלחות העיריה לקבל את אישור שר הפנים לעסקאות שביצעה במכרזים אחרים בתנאים דומים מאידך גיסא, קיימת סבירות גבוהה כי החלטתה של החברה לסגת מהעסקה היתה מתגבשת להחלטה סופית ככל שהיתה באה בפניה עמדת משרד הפנים, מיום 12.3.20 עת דחה את מכרז אומרטה על אף ששונתה התכנית החלה על המקרקעין.